עתידין אילני סרק שיתנו פירות: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־01:09, 3 בספטמבר 2024

מנין שהעץ עתיד להיות נאכל? תלמוד לומר "עץ פרי"; אם ללמד שהוא עושה פרי, והלא כבר נאמר "עושה פרי"!? אם כן למה נאמר "עץ פרי"? אלא מה פרי נאכל, אף העץ נאכל.
ומנין שאף אילני סרק עתידים להיות עושים פירות? תלמוד לומר "ועץ השדה יתן פריו".

— תורת כהנים בחוקותי כו, ד.

יתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת שנאמר (תהלים עב, טז) יהי פסת בר בארץ ליגלג עליו אותו תלמיד ואמר אין כל חדש תחת השמש אמר ליה בא ואראך דוגמתן בעולם הזה נפק אחוי ליה כמיהין ופטריות ואכלי מילת נברא בר קורא

— שבת ל, ב.

מהות היעוד

זה שהארץ תצמיח גלוסקאות, זה מכיון שהטבע יתרומם, ובמילא תוציא גלוסקאות^[1].

כבר היה לעולמים

בעצם מצד מאמר ה' בתחילת הבריאה היה צריך להיות באופן שהגזע של העצים יהיו גם ראויים לאכילה רק שהאילנות לא צייתו^[2].

ובתחילת הבריאה כל האילנות (אפילו אילני סרק) נתנו פירות^[3].

ליד בארה של מרים צמחו אילנות^[4] עם פירות^[5].

צמיחת הפרחים במטה אהרן^[6].

ליד מערת רבי שמעון בר יוחאי בדרך נס^[7] צמח להם עץ חרובים, וגם (פירות) החרובים^[5].

מעשינו ועבודתנו

אדם הישראלי נמשל לאילן, כמו שכתוב^[8] "כי האדם עץ השדה", והפירות הם קיום מצות^[9]. לכן יש להשתדל שכל הסביבה "תביא פירות" זאת אומרת יקיימו מצות, ואז נזכה כלנו לקיום היעוד ועץ השדה יתן פריו וגו', ואולך אתכם קוממיות, הן ברוח הן בגשם^[10].

ענינים קשורים

פירות בבית המקדש

לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא מחזיר הפירות (מזהב) שהיה בבית המקדש הראשון, "שכשבנה שלמה בית המקדש, צר בו כל מיני אילנות. ובשעה שאילנות שבשדה עושים פירות, אלו שבבית עושים פירות, והיו משירים פירותם"^[11].

מן (לחם מן השמים)

"לחם פנג" הוא המן שהיה לבני ישראל כשהיו במדבר ארבעים שנה אחרי יציאת מצרים, משתנה לכל הטעמים, ע"י עבודתינו לימוד טעמי תורה, יהיה בשליות הגילוי לעתיד לבא^[12].

↑ אגרות מלך ח"ב ע' קא (הגדה של פסח עם לקוטי טעמים מנהגים וביאורים ח"ב ע' תרנג), ובהע' ד"ה הטבע יתרומם.
↑ לקו"ש חכ"ז ע' 191, אות ח. וש"נ.
↑ בראשית רבה ספ"ה.
↑ תוספתא סוכה ג; במדבר רבה א; שם יט; תנחומא ישן חוקת; רש"י תהלים עח, טז.
↑ ^5.0 ^5.1 התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1395.
↑ במדבר כז, כג.
↑ שבת לג, ב.
↑ דברים כ, יט.
↑ סוטה מו, א.
↑ אחש"פ תשכ"ה. אג"ק חכ"א מכתב ז'תתג, ע' נה-נו.
↑ שיר השירים רבה פ"ג(, י). ש"פ בשלח תשמ"ז, התוועדויות ע' 451, ובהע' 142.
↑ ש"פ דברים תשמ"ט, התוועדויות ח"ד ע' 107.

[1] אגרות מלך ח"ב ע' קא (הגדה של פסח עם לקוטי טעמים מנהגים וביאורים ח"ב ע' תרנג), ובהע' ד"ה הטבע יתרומם.

[2] לקו"ש חכ"ז ע' 191, אות ח. וש"נ.

[3] בראשית רבה ספ"ה.

[4] תוספתא סוכה ג; במדבר רבה א; שם יט; תנחומא ישן חוקת; רש"י תהלים עח, טז.

[:0-5] 5.0 ^5.1 התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1395.

[6] במדבר כז, כג.

[7] שבת לג, ב.

[8] דברים כ, יט.

[9] סוטה מו, א.

[10] אחש"פ תשכ"ה. אג"ק חכ"א מכתב ז'תתג, ע' נה-נו.

[11] שיר השירים רבה פ"ג(, י). ש"פ בשלח תשמ"ז, התוועדויות ע' 451, ובהע' 142.

[12] ש"פ דברים תשמ"ט, התוועדויות ח"ד ע' 107.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{ציטוט|תוכן=מנין שהעץ עתיד להיות נאכל? תלמוד לומר "עץ פרי"; אם ללמד שהוא עושה פרי, והלא כבר נאמר "עושה פרי"!? אם כן למה נאמר "עץ פרי"? אלא מה פרי נאכל, אף העץ נאכל.
+ומנין שאף אילני סרק עתידים להיות עושים פירות? תלמוד לומר "ועץ השדה יתן פריו".|מקור=תורת כהנים בחוקותי כו, ד.}}
 {{ציטוט|תוכן=יתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת שנאמר (תהלים עב, טז) יהי פסת בר בארץ ליגלג עליו אותו תלמיד ואמר אין כל חדש תחת השמש אמר ליה בא ואראך דוגמתן בעולם הזה נפק אחוי ליה כמיהין ופטריות ואכלי מילת נברא בר קורא|מקור=שבת ל, ב.}}
+== מהות היעוד ==
 זה שהארץ תצמיח גלוסקאות, זה מכיון שהטבע יתרומם, ובמילא תוציא גלוסקאות<ref>אגרות מלך ח"ב ע' קא (הגדה של פסח עם לקוטי טעמים מנהגים וביאורים ח"ב ע' תרנג), ובהע' ד"ה הטבע יתרומם.</ref>.
-לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא מחזיר הפירות (מזהב) שהיה בבית המקדש הראשון, "שכשבנה שלמה בית המקדש, צר בו כל מיני אילנות. ובשעה שאילנות שבשדה עושים פירות, אלו שבבית עושים פירות, והיו משירים פירותם"<ref>שיר השירים רבה פ"ג(, י). ש"פ בשלח תשמ"ז, התוועדויות ע' 451, ובהע' 142.</ref>.
+== כבר היה לעולמים ==
--'''כבר היה לעולמים''':
 בעצם מצד מאמר ה' בתחילת הבריאה היה צריך להיות באופן שהגזע של העצים יהיו גם ראויים לאכילה רק שהאילנות לא צייתו<ref>לקו"ש חכ"ז ע' 191, אות ח. וש"נ.</ref>.
 ובתחילת הבריאה כל האילנות (אפילו אילני סרק) נתנו פירות<ref>בראשית רבה ספ"ה.</ref>.
-"לחם פנג" הוא ה[[מן (לחם מן השמים)|מן]] שהיה לבני ישראל כשהיו במדבר ארבעים שנה אחרי יציאת מצרים<ref>ש"פ דברים תשמ"ט, התוועדויות ח"ד ע' 107.</ref>.
+ליד בארה של מרים צמחו אילנות<ref>תוספתא סוכה ג; במדבר רבה א; שם יט; תנחומא ישן חוקת; רש"י תהלים עח, טז.</ref> עם פירות<ref name=":0">התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1395.</ref>.
-ליד בארה של מרים צמחו אילנות<ref>תוספתא סוכה ג; במדבר רבה א; שם יט; תנחומא ישן חוקת; רש"י תהלים עח, טז.</ref> עם פירות<ref name=":0">התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1395.</ref>.
+צמיחת הפרחים במטה אהרן<ref>במדבר כז, כג.</ref>.
 ליד מערת רבי שמעון בר יוחאי בדרך נס<ref>שבת לג, ב.</ref> צמח להם עץ חרובים, וגם (פירות) החרובים<ref name=":0" />.
-צמיחת הפרחים במטה אהרן<ref>במדבר כז, כג.</ref>.
+== מעשינו ועבודתנו ==
+אדם הישראלי נמשל לאילן, כמו שכתוב<ref>דברים כ, יט.</ref> "כי האדם עץ השדה", והפירות הם קיום מצות<ref>סוטה מו, א.</ref>. לכן יש להשתדל שכל הסביבה "תביא פירות" זאת אומרת יקיימו מצות, ואז נזכה כלנו לקיום היעוד ועץ השדה יתן פריו וגו', ואולך אתכם קוממיות, הן ברוח הן בגשם<ref>אחש"פ תשכ"ה. אג"ק חכ"א מכתב ז'תתג, ע' נה-נו.</ref>.
+== ענינים קשורים ==
--'''מעשינו ועבודתנו''':
+=== פירות בבית המקדש ===
+לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא מחזיר הפירות (מזהב) שהיה בבית המקדש הראשון, "שכשבנה שלמה בית המקדש, צר בו כל מיני אילנות. ובשעה שאילנות שבשדה עושים פירות, אלו שבבית עושים פירות, והיו משירים פירותם"<ref>שיר השירים רבה פ"ג(, י). ש"פ בשלח תשמ"ז, התוועדויות ע' 451, ובהע' 142.</ref>.
-אדם הישראלי נמשל לאילן, כמו שכתוב<ref>דברים כ, יט.</ref> "כי האדם עץ השדה", והפירות הם קיום מצות<ref>סוטה מו, א.</ref>. לכן יש להשתדל שכל הסביבה "תביא פירות" זאת אומרת יקיימו מצות, ואז נזכה כלנו לקיום היעוד ועץ השדה יתן פריו וגו', ואולך אתכם קוממיות, הן ברוח הן בגשם<ref>אחש"פ תשכ"ה. אג"ק חכ"א מכתב ז'תתג, ע' נה-נו.</ref>.
+=== מן (לחם מן השמים) ===
+"לחם פנג" הוא ה[[מן (לחם מן השמים)|מן]] שהיה לבני ישראל כשהיו במדבר ארבעים שנה אחרי יציאת מצרים, משתנה לכל ה[[טעם|'''טעמ'''ים]], ע"י עבודתינו לימוד [[טעמים נקודות תגין אותיות|'''טעמי''' תורה]], יהיה בשליות הגילוי לעתיד לבא<ref>ש"פ דברים תשמ"ט, התוועדויות ח"ד ע' 107.</ref>.
-"לחם פנג" (שהוא ענינו של ה[[מן (לחם מן השמים)|מן]]), משתנה לכל ה[[טעם|'''טעמ'''ים]], ע"י עבודתינו לימוד [[טעמים נקודות תגין אותיות|'''טעמי''' תורה]].
+<references />