יחיאל הלל אלטשולר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
== חשיבות ספרו אצל רבותינו == | == חשיבות ספרו אצל רבותינו == | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר: אאזמו"ר [הצ"צ] מביא את פירוש ה'מצודת דוד'. ואם אאזמו"ר מביא את ה'מצודת דוד' הרי שצריכים להתעכב [ולעיין] בדבריו". עכ"ל.{{הערת שוליים|ב[[ספר השיחות]]<REF> [[תרצ"ז]] (עמ' 158. כאן בתרגום ללה"ק).}} | [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר: אאזמו"ר [הצ"צ] מביא את פירוש ה'מצודת דוד'. ואם אאזמו"ר מביא את ה'מצודת דוד' הרי שצריכים להתעכב [ולעיין] בדבריו". עכ"ל.{{הערת שוליים|1=ב[[ספר השיחות]]<REF> [[תרצ"ז]] (עמ' 158. כאן בתרגום ללה"ק).}} | ||
ב[[לקוטי שיחות]] | ב[[לקוטי שיחות]]{{הערת שוליים|טו, עמ' 504. כאן בתרגום ללה"ק.</REF>: "הרבי [מוהריי"צ] החזיק מאד מה'מצודות' – איני יודע מאיזו סיבה – הוא גם סיפר שאת שיעור [[התהלים]] היו לומדים לעתים עם פירוש ה'מצודות'". עכ"ל. | ||
כן גם בס' השיחות [[תש"ו]]<REF> | כן גם בס' השיחות [[תש"ו]]<REF> עמ' 8 – שבהע' שם מובאים שני המקורות הנ"ל – כאן בתרגום ללה"ק.</REF>: "הרבי היה מחבב את פירוש ה'מצודות'". עכ"ל.{{הערת שוליים|1=ראה בהערות שם, ש'הרבי' היינו כ"ק [[אדמו"ר הזקן]]. אבל הרב [[יהושע מונדשיין|י. מונדשיין]] כותב, כי נראה יותר שהכוונה ל[[אדמו"ר הצ"צ]] או ל[[אדמו"ר הרש"ב]], שעל שניהם יודעים אנו שהשתמשו בפירוש ה'מצודות'.}} | ||
למי ששאל את הרבי למה מזכיר רבות את פירושיו של המצודת דוד והמצודת ציון, השיב הרבי{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15947&hilite=b8dccc5a-6e6c-471c-8424-ee05f8fd1671&st=%D7%90%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D אגרות קודש חלק, כ, שנת תשכ"א (143.)]}}: | למי ששאל את הרבי למה מזכיר רבות את פירושיו של המצודת דוד והמצודת ציון, השיב הרבי{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15947&hilite=b8dccc5a-6e6c-471c-8424-ee05f8fd1671&st=%D7%90%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D אגרות קודש חלק, כ, שנת תשכ"א (143.)]}}: | ||
גרסה מ־04:58, 31 במאי 2010
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
רבי יחיאל הלל בן הרב דוד אלטשולער זצ"ל מק"ק יאברוב - בעל החיבור הידוע על התנ"ך "מצודת דוד" ו"מצודת ציון".
הוא היה נכדו של רבי יצחק בן רבי אברהם חיות זצ"ל מפורטוגל ספרד, נכד רש"י הקדוש.[1]
חשיבות ספרו אצל רבותינו
אדמו"ר הרש"ב אמר: אאזמו"ר [הצ"צ] מביא את פירוש ה'מצודת דוד'. ואם אאזמו"ר מביא את ה'מצודת דוד' הרי שצריכים להתעכב [ולעיין] בדבריו". עכ"ל.{{הערת שוליים|1=בספר השיחות[2]: "הרבי [מוהריי"צ] החזיק מאד מה'מצודות' – איני יודע מאיזו סיבה – הוא גם סיפר שאת שיעור התהלים היו לומדים לעתים עם פירוש ה'מצודות'". עכ"ל.
כן גם בס' השיחות תש"ו[3]: "הרבי היה מחבב את פירוש ה'מצודות'". עכ"ל.[4]
למי ששאל את הרבי למה מזכיר רבות את פירושיו של המצודת דוד והמצודת ציון, השיב הרבי[5]:
- ולהערתו אודות מה שהוזכר במכתבי או בדברי פי׳ מצו"ד ומצו"צ, הוא על יסוד מה שבתורת הדא"ח מובא פירוש זה כו"כ פעמים. ונוסף על שלאו מילתא זוטרתי היא שנלמד פירוש זה בחדרים המסורתיים בם למדו דורי דורות תינוקות של בית רבן, שחיו חייהם לאחרי כן מתאים להתורה והמסורה.
צאצאיו
יש הטוענים, כי רבי שלום שכנא (אבי אדמו"ר הצמח צדק) היה צאצא של המצודת דוד.
המקור לכך הוא הרה"ח ר' ישעיה הורוויץ[6]: "שמעתי מא"א זלה"ה, אשר זקנינו [אבי אביו של הצ"צ] ה"ר נח, היה שם כינוי משפחתו אלטשולער כי היה מגזע הרה"ג ר' יחיאל הלל בן הרב ר' דוד אלטשולער זצ"ל מק"ק יאברוב אשר אסף פירושי אביו על נ"ך והוסיף עליהם מחכמתו והיו לאחדים בידו בשם מצודת ציון ומצודת דוד". עכ"ל.
יש החולקים על קביעה זו.[7] שהרי ודאי שבעל ה'מצודות' היה עדיין בחיים חיותו בשנת תקנ"ג (ואולי גם בשנים מאוחרות יותר), כלומר, בשנות ילדותו של הצ"צ, ואיך יעלה על הדעת שזקינו של הצ"צ היה "מגזעו"?
לפיכך נראה[8] שבעל 'עדן ציון' שמע מאביו רק שזקינם הר"ר נח היה כינוי משפחתו 'אלטשולער', ומשפט ההמשך נכתב מדעת המחבר בשילוב ציטוט מאחד מספרי רושמי קורות הרבנים (יעו"ש).
ראיה נוספת לקביעה זו, חיבת רבוה"ק לפירוש ה'מצודות' נזכרת בכו"כ מקומות,[9] ולעולם לא נרמז שם שהוא נמנה עם אבות המשפחה!
מקורות
הרב יהושע מונדשיין, קובץ הערות וביאורים אהלי תורה, טבת תשס"ד
הערות שוליים
- ↑ קנת סופרים (עמ' 93)
- ↑ תרצ"ז (עמ' 158. כאן בתרגום ללה"ק).}} בלקוטי שיחות{{הערת שוליים|טו, עמ' 504. כאן בתרגום ללה"ק.
- ↑ עמ' 8 – שבהע' שם מובאים שני המקורות הנ"ל – כאן בתרגום ללה"ק.
- ↑ ראה בהערות שם, ש'הרבי' היינו כ"ק אדמו"ר הזקן. אבל הרב י. מונדשיין כותב, כי נראה יותר שהכוונה לאדמו"ר הצ"צ או לאדמו"ר הרש"ב, שעל שניהם יודעים אנו שהשתמשו בפירוש ה'מצודות'.
- ↑ אגרות קודש חלק, כ, שנת תשכ"א (143.)
- ↑ [בן הרה"ח ר' אשר יחזקאל, בן הרה"ח ר' ישעיה שנשא לאשה את בת אחותו של אדמו"ר הצ"צ] כותב בספרו 'עדן ציון' (עמ' קסא)
- ↑ ראה קורות חייו של בעל ה"מצודות" ע"י ר"א שישא שי' (בקובץ 'ישורון', ג, עמ' תריז ואילך. ו, עמ' תרסא ואילך).
- ↑ כך משער שם (בכרך ו, עמ' תרעה).
- ↑ וכמוזכר לעיל בערך זה.