יעקב מסמיליאן: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
החסיד ר' '''יעקב סמיליאנער''' היה מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] בעיירה [[סמיליאן]]. | החסיד ר' '''יעקב סמיליאנער''' היה מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] בעיירה [[סמיליאן]]. | ||
| שורה 7: | שורה 6: | ||
נמנה בין החותמים על [[תקנות ליאזנא]] בשנת [[תקנ"ו]] "יעקב בהרא"ל מסמיליאן"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הזקן עמ' קעח.}}. | נמנה בין החותמים על [[תקנות ליאזנא]] בשנת [[תקנ"ו]] "יעקב בהרא"ל מסמיליאן"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הזקן עמ' קעח.}}. | ||
בשמחת תורה [[תקמ"ז]] היה משלושת האנשים של אותו [[בית דין]] שאדמו"ר הזקן בחר, לרפאות את החולים והנשים שלא נפקדו בוולדות ואלו שהיו משכלי וולדות, על ידי שיורי כוס הקידוש שלו{{הערה|לקוטי דיבורים ח"א עמ' מא. ח"ב עמ' רנב. ספר השיחות תרצ"ו עמ' 76.}}. | בשמחת תורה [[תקמ"ז]] היה משלושת האנשים של אותו [[בית דין]] שאדמו"ר הזקן בחר, לרפאות את החולים והנשים שלא נפקדו בוולדות ואלו שהיו משכלי וולדות, על ידי שיורי כוס הקידוש שלו{{הערה|שם=לקוטי דיבורים|לקוטי דיבורים ח"א עמ' מא. ח"ב עמ' רנב. ספר השיחות תרצ"ו עמ' 76.}}. | ||
בקיץ [[תקנ"א]]-[[תקנ"ב]] שלח אדמו"ר הזקן לרב הקדוש ר' [[נחום מצ'רנוביל]] את ר' יעקב עם [[פ"נ]] עבורו ועבור כללות עניין החסידות, כי היה קטרוג למעלה{{הערה|לקוטי דיבורים}}. | |||
כאשר נאסר אדמו"ר הזקן, ביקש לשלוח את ר' יעקב לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ש[[תפילה|יתפלל]] עליו, הוא שלח עמו [[פ"נ]] וציווה שילמדהו על פה. | |||
כשבא ר' יעקב לברדיטשוב ראה והנה הפ"נ אבד. ובא לר' לוי יצחק ואמר לו את הפ"נ כפי שנחקק בזיכרונו, אך את שם אימו של אדמו"ר הזקן שכח. | |||
רבי לוי יצחק אמר: מהו חסיד מרוסיה, טוב לו גם רבי ללא אם. הלך רבי לוי יצחק למקווה לצאתו אמר שעתה יודע הוא כי "יש '''שבר במצרים'''" שבר הוא אסור בידי במצרים ("שבר" ר"ת - שניאור בן רבקה). לאחר התפילה אמר "יש שבר" היינו שיש תקווה{{הערה|בית רבי עמ' כח. התמים חוברת ב' עמ' צד. רשימות היומן עמ' שב-שג. ספר הצאצאים.}}. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה מ־18:55, 5 באוגוסט 2024
החסיד ר' יעקב סמיליאנער היה מחסידי אדמו"ר הזקן בעיירה סמיליאן.
אודותיו
ר' יעקב שימש כשד"ר לגביית מעות ארץ הקודש ונזכר באגרות רבות הקשורות לנושא בין השנים תקמ"ב-תקס"ה.
נמנה בין החותמים על תקנות ליאזנא בשנת תקנ"ו "יעקב בהרא"ל מסמיליאן"[1].
בשמחת תורה תקמ"ז היה משלושת האנשים של אותו בית דין שאדמו"ר הזקן בחר, לרפאות את החולים והנשים שלא נפקדו בוולדות ואלו שהיו משכלי וולדות, על ידי שיורי כוס הקידוש שלו[2].
בקיץ תקנ"א-תקנ"ב שלח אדמו"ר הזקן לרב הקדוש ר' נחום מצ'רנוביל את ר' יעקב עם פ"נ עבורו ועבור כללות עניין החסידות, כי היה קטרוג למעלה[3].
כאשר נאסר אדמו"ר הזקן, ביקש לשלוח את ר' יעקב לרבי לוי יצחק מברדיטשוב שיתפלל עליו, הוא שלח עמו פ"נ וציווה שילמדהו על פה.
כשבא ר' יעקב לברדיטשוב ראה והנה הפ"נ אבד. ובא לר' לוי יצחק ואמר לו את הפ"נ כפי שנחקק בזיכרונו, אך את שם אימו של אדמו"ר הזקן שכח.
רבי לוי יצחק אמר: מהו חסיד מרוסיה, טוב לו גם רבי ללא אם. הלך רבי לוי יצחק למקווה לצאתו אמר שעתה יודע הוא כי "יש שבר במצרים" שבר הוא אסור בידי במצרים ("שבר" ר"ת - שניאור בן רבקה). לאחר התפילה אמר "יש שבר" היינו שיש תקווה[4].
לקריאה נוספת
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, אוצר חסידי חב"ד ח"א עמ' 137-138.