לדלג לתוכן

זאב וולף קיצס – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
חסיד (שיחה | תרומות)
חסיד (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
רבי '''זאב וולף קִיצֶס''' היה מתלמידי הבעל שם טוב. הוא נקרא כך על שם אמו קיצעס.{{הערת שוליים|במכתב נ"ד של הגניזה החרסונית הוא חותם עצמו בשם "זאב וולף בן קיצעס".}} יש אומרים כי שם אמו היה "קיצע", ועל שמה נקרא - "קיצע'ס".{{הערת שוליים|כך נראה יותר, וכך הוא חותם את עצמו במכתב צד - "זאב וואלף בן קיצע.}}
רבי '''זאב וולף קִיצֶס''' היה מתלמידי הבעל שם טוב. הוא נקרא כך על שם אמו קיצעס.{{הערת שוליים|במכתב נ"ד של הגניזה החרסונית הוא חותם עצמו בשם "זאב וולף בן קיצעס".}} יש אומרים כי שם אמו היה "קיצע", ועל שמה נקרא - "קיצע'ס".{{הערת שוליים|כך נראה יותר, וכך הוא חותם את עצמו במכתב צד - "זאב וואלף בן קיצע.}}
הי' בן לוויה לבעל שם טוב וכאשר הגיע הבעש"ט להתגורר ב[[מזיבוז]] בשנת [[ת"ק]] הנגיע עמו ר' וולף.


מסופר כי הוא לא היה אוכל מהבשר של הבעל שם טוב, מכיון שהמליחה לא הוטבה בעיניו.<REF> ראה הנסמן בספר [[מגדל עז]] (כפ"ח, תש"מ) ע' שעה הערה 34.</REF>
מסופר כי הוא לא היה אוכל מהבשר של הבעל שם טוב, מכיון שהמליחה לא הוטבה בעיניו.<REF> ראה הנסמן בספר [[מגדל עז]] (כפ"ח, תש"מ) ע' שעה הערה 34.</REF>

גרסה מ־11:40, 28 במאי 2010

רבי זאב וולף קִיצֶס היה מתלמידי הבעל שם טוב. הוא נקרא כך על שם אמו קיצעס.תבנית:הערת שוליים יש אומרים כי שם אמו היה "קיצע", ועל שמה נקרא - "קיצע'ס".תבנית:הערת שוליים

הי' בן לוויה לבעל שם טוב וכאשר הגיע הבעש"ט להתגורר במזיבוז בשנת ת"ק הנגיע עמו ר' וולף.

מסופר כי הוא לא היה אוכל מהבשר של הבעל שם טוב, מכיון שהמליחה לא הוטבה בעיניו.[1]

אדמו"ר הזקן[2] מסביר כי המגיד ממזריטש העיד על הבעל שם טוב שאם היה בימי התנאים היה פלאי ממיוחדים שבתנאים, כי רוב תנאים בבריאה[3] כי משנה ביצירה[4] והתנא שהוא "בעל המשנה" הוא מדרגה גבוהה יותר, מבריאה. ואילו נשמתו של הבעל שם טוב היתה מעולם האצילות, כמו המיוחדים שבתנאים.

זהו ההסבר. לפי שורש נשמתו הגבוהה של הבעל שם טוב, היה יכול לאכול גם בדרגה זו של כשרות, כי לפי דרגתו לא היה חושש מיניקת החיצונים, ולא צריך היה לגדר חמור כל כך כמו מי שבדרגה נמוכה יותר, אך רבי וולף קיצס, לפי דרגתו הנמוכה יותר, צריך היה להחמיר יותר.

הערות שוליים

  1. ^ ראה הנסמן בספר מגדל עז (כפ"ח, תש"מ) ע' שעה הערה 34.
  2. ^ מאה שערים ע' 78. מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים ע' תקלא ואילך.
  3. ^ ראה גם הנסמן שם ע' שסז-שסח.
  4. ^ תקו"ז בהקדמה (יד, א). ע"ח שער ק"נ פ"ה. שער המצוות וטעמי המצוות פ' ואתחנן. פרי עץ חיים שער הנהגת הלימוד.