אדיר – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
לשון זו משמשת גם בהטיות שונות דוגמת "ימינך ה' נאדרי בכח", "נאדר בקודש", ועוד. | לשון זו משמשת גם בהטיות שונות דוגמת "ימינך ה' נאדרי בכח", "נאדר בקודש", ועוד. | ||
בחסידות מובא ש'אדיר' עם הכולל הוא [[גימטריא]] 216, שהוא שם רי"ו, שהוא ג' פעמים [[חסד]], וגימטריא [[גבורה]], ותוכן הענין של 'אדיר' הוא גבורות שהם מקור החיות, חיבור ויחוד חכמה ובינה{{הערה|אור התורה תהלים שצא. שמא.}}, והטעם שלפעמים מבואר שהוא ענין החסד ולפעמים שהוא ענין הגבורה, הוא ענין אחד, כי ענינו של 'אדיר' הוא המשכת הכח מהסובב כל עלמין להתגלות. | בחסידות מובא ש'אדיר' [[גימטריא#גימטריא "עם הכולל"|עם הכולל]] הוא [[גימטריא]] 216, שהוא שם רי"ו, שהוא ג' פעמים [[חסד]], וגימטריא [[גבורה]], ותוכן הענין של 'אדיר' הוא גבורות שהם מקור החיות, חיבור ויחוד חכמה ובינה{{הערה|אור התורה תהלים שצא. שמא.}}, והטעם שלפעמים מבואר שהוא ענין החסד ולפעמים שהוא ענין הגבורה, הוא ענין אחד, כי ענינו של 'אדיר' הוא המשכת הכח מהסובב כל עלמין להתגלות. | ||
במהרש"א מבואר ש'אדיר' הוא גם לשון הידור שמתחכם להתחזק על דבר מה, ובספר 'שרש ישע' מבאר שלשון זו קשורה גם ל'אדרת שער' ולשון יופי והדר. | במהרש"א מבואר ש'אדיר' הוא גם לשון הידור שמתחכם להתחזק על דבר מה, ובספר 'שרש ישע' מבאר שלשון זו קשורה גם ל'אדרת שער' ולשון יופי והדר. | ||