מאיר רפאל'ס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: רבי '''מאיר רפאל'ס''' היה מגדולי העיר ווילנא, ופרנסה. בעיצומם של ימי המלחמה בחסידות, הוא נעשה לחסידו של [[…)
 
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
האחת עגונה שאדמו"ר הזקן שלחה אליו שימצא את בעלה האובד. הוא לא הבין את פשר השליחות, אך כאשר בעקבות תפקידו כפרס העיר נדרש לגשת למשטרה לזהות אסירים בלתי ידועים מצא את בעלה האובד נתפעל, אם כי עדיין חשב כי מקרה הוא.
האחת עגונה שאדמו"ר הזקן שלחה אליו שימצא את בעלה האובד. הוא לא הבין את פשר השליחות, אך כאשר בעקבות תפקידו כפרס העיר נדרש לגשת למשטרה לזהות אסירים בלתי ידועים מצא את בעלה האובד נתפעל, אם כי עדיין חשב כי מקרה הוא.


המעשה השני היה ששני יהודים מעירו פנו אל אדה"ז בבקשת ישועה על מאסר הקרב ובא עליהם מצד השלטונות בעקבות פעילות בלתי חוקית שלהם. אדמו"ר הזקן אמר להם,  כי מלכותא דארע כעין מלכותא דרקיעא, וכשם שאין לכנות את השם בשמו האמיתי כך אין לכנות את המלך בשמו האמיתי. לבסוך כאשר פנו בבקשה אל המיניסטר, שאלם המניסטר להבהיר לו את פשר המאמר 'מלכותא' כו', וכאשר הם הסבירו לו היטב את פירושו של אדה"ז הוא נתפעל מאוד, הביאם לפני הקיסר, והוא חננם מהמשפט. בעקבות המעשה השני נסע רבי מאיר לאדמו"ר הזקן ושם נעשה לחסידו המובהק</REF> הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[[סיפורי חסידים]]''' (תורה), עמ' 144.</REF>.
המעשה השני היה ששני יהודים מעירו פנו אל אדה"ז בבקשת ישועה על מאסר הקרב ובא עליהם מצד השלטונות בעקבות פעילות בלתי חוקית שלהם. אדמו"ר הזקן אמר להם,  כי מלכותא דארע כעין מלכותא דרקיעא, וכשם שאין לכנות את השם בשמו האמיתי כך אין לכנות את המלך בשמו האמיתי. לבסוך כאשר פנו בבקשה אל המיניסטר, שאלם המניסטר להבהיר לו את פשר המאמר 'מלכותא' כו', וכאשר הם הסבירו לו היטב את פירושו של אדה"ז הוא נתפעל מאוד, הביאם לפני הקיסר, והוא חננם מהמשפט. בעקבות המעשה השני נסע רבי מאיר לאדמו"ר הזקן ושם נעשה לחסידו המובהק<REF> הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[[סיפורי חסידים]]''' (תורה), עמ' 144.</REF>.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]

גרסה מ־05:32, 30 באפריל 2010

רבי מאיר רפאל'ס היה מגדולי העיר ווילנא, ופרנסה.

בעיצומם של ימי המלחמה בחסידות, הוא נעשה לחסידו של אדמו"ר הזקן, וזאת בעקבות שני מעשיות, כאשר סיפרם אדמו"ר הרש"ב.

האחת עגונה שאדמו"ר הזקן שלחה אליו שימצא את בעלה האובד. הוא לא הבין את פשר השליחות, אך כאשר בעקבות תפקידו כפרס העיר נדרש לגשת למשטרה לזהות אסירים בלתי ידועים מצא את בעלה האובד נתפעל, אם כי עדיין חשב כי מקרה הוא.

המעשה השני היה ששני יהודים מעירו פנו אל אדה"ז בבקשת ישועה על מאסר הקרב ובא עליהם מצד השלטונות בעקבות פעילות בלתי חוקית שלהם. אדמו"ר הזקן אמר להם, כי מלכותא דארע כעין מלכותא דרקיעא, וכשם שאין לכנות את השם בשמו האמיתי כך אין לכנות את המלך בשמו האמיתי. לבסוך כאשר פנו בבקשה אל המיניסטר, שאלם המניסטר להבהיר לו את פשר המאמר 'מלכותא' כו', וכאשר הם הסבירו לו היטב את פירושו של אדה"ז הוא נתפעל מאוד, הביאם לפני הקיסר, והוא חננם מהמשפט. בעקבות המעשה השני נסע רבי מאיר לאדמו"ר הזקן ושם נעשה לחסידו המובהק[1].

הערות שוליים