מנשה אלטהויז (ניקולייב): הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
על פי המנהג המקובל, כיון שמקום קבורתו לא נודע, נחקק שמו על מצבתו של בנו ר' חיים זעליג בבית העלמין הר הזיתים: "פה נטמן ר' חיים זליג ז"ל אלטהויז, בן ידיד בית רבי הרה"ח ר' מנשה הי"ד מניקאלאייעב". | על פי המנהג המקובל, כיון שמקום קבורתו לא נודע, נחקק שמו על מצבתו של בנו ר' חיים זעליג בבית העלמין הר הזיתים: "פה נטמן ר' חיים זליג ז"ל אלטהויז, בן ידיד בית רבי הרה"ח ר' מנשה הי"ד מניקאלאייעב". | ||
==משפחתו== | |||
*בנו, ר' [[חיים זליג אלטהויז]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:אלטהויז, מנשה}} | {{מיון רגיל:אלטהויז, מנשה}} | ||
גרסה מ־18:07, 28 במרץ 2024
הרב משנה אלטהויז היה סוחר חסידי, מאנשי קהילת חב"ד בניקולייב ובלנינגרד וממקורבי משפחת רבותינו נשיאינו.
תולדות חיים
נולד לאביו ר' בנימין אלטהויז בעיירה ניקולייב.
לאחר נישואיו, קבע את מגוריו בלנינגרד ושלח ידו בעסקים.
על מידת התקשרותו לרבותינו נשיאינו, מסופר כי בשעה שהיה משכיב את הילדים לישון ושר עימם שירי ערש, נהג לשנן עמם בטבעיות: "אני אוהב את הרבי", ולאחר אתנחתא קטנה מוסיף: "אני אוהב גם את אבא ואת אמא"[1].
על מידת קירבתו לרבותינו נשיאינו ולמשפחת בית הרב תעיד העובדה שלאחר הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב הוא זכה שהרבנית שטערנא שרה תעניק לו כיפה שחורה של אדמו"ר הרש"ב, אותה תלה על הקיר, וכשאחד מאנ"ש בלנינגרד היה חולה, חבשו את הכיפה לראשו והוא התרפא בדרך נס[2].
נהרג בזמן מלחמת העולם השניה[3].
על פי המנהג המקובל, כיון שמקום קבורתו לא נודע, נחקק שמו על מצבתו של בנו ר' חיים זעליג בבית העלמין הר הזיתים: "פה נטמן ר' חיים זליג ז"ל אלטהויז, בן ידיד בית רבי הרה"ח ר' מנשה הי"ד מניקאלאייעב".
משפחתו
- בנו, ר' חיים זליג אלטהויז