מאיר שמחה חן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:
== משפחתו ==
== משפחתו ==


*חתנו רבי [[שמואל ליב לווין]] מ[[פאריטש]]. רבה של העיר אמליה קטנה, קיבל אך הרבנות בהוראת [[אדמו"ר הרש"ב]].<REF> [[אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב]] (530).</REF>
*חתנו רבי [[שמואל לייב לווין]] מ[[פאריטש]]. רבה של העיר אמליה קטנה, קיבל אך הרבנות בהוראת [[אדמו"ר הרש"ב]].<REF> [[אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב]] (530).</REF>
*חתנו רבי [[יהודא באטראשווילי]] מקולאש. נולד בעיר קולאש, למד ב[[תומכי תמימים]] [[נעוויל]], בקיץ [[תרפ"ט]] נשא שם את בת ר' מאיר שמחה חן. בשנת [[תר"ץ]] חזר לקולאש ונתקבל שם לרב — עד שנת [[תרצ"ה]], כשנאסרו שם כמה וכמה אנשים, והוא ברח.<REF> [[אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] יא עמ' קו (139)).</REF>
*חתנו הרב [[זאב וולף שטיינגרט]] - [[תמים]] מ[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אשר מסר נפשו על [[הפצת היהדות]]{{הערת שוליים|ראה [[ליובאוויטש וחייליה]] בערכו, [[שבועון בית משיח]] מחודש [[תמוז]] [[תשנ"ח]](?).}}.
*חתנו הרב שמואל שטיינגרט - אחיו מאב של ר' זאב וולף.
*חתנו הרב [[עוזיאל חזנוב]] - [[שוחט]], מזקני ה[[חסיד]]ים.<REF>ראה [http://www.chabad.info/bm/index.php?<magazine=bm_&status=goto_id&id=408 מאמרו] של [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] גליון 412..
*חתנו רבי [[יהודה בוטרשוולי]] מקולאש. נולד בעיר קולאש, למד ב[[תומכי תמימים]] [[נעוויל]], בקיץ [[תרפ"ט]] נשא שם את בת ר' מאיר שמחה חן. בשנת [[תר"ץ]] חזר לקולאש ונתקבל שם לרב — עד שנת [[תרצ"ה]], כשנאסרו שם כמה וכמה אנשים, והוא ברח. {{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] יא עמ' קו (139)).}}
 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|חן מאיר שמחה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|חן מאיר שמחה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|חן מאיר שמחה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|חן מאיר שמחה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|חן מאיר שמחה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|חן מאיר שמחה]]

גרסה מ־21:42, 10 במאי 2010

הרב מאיר שמחה חן נולד בשנת תרכ"ב לאביו הרב אברהם אהרן חן, בנו של הרב פרץ חן, רבה של נעוול. ר' אברהם אהרן נפטר בצעירותו, ומיני אז התחנך ר' מאיר שמחה אצל סבו הרב פרץ חן.

ר' מאיר שמחה היה גביר גדול, והיה 'נתון' כולו, לצרכי הכלל וללימוד החסידות.

בשנת תרס"ח נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לארץ הקודש להתחקות על מצב הענינים.[1]

נפטר ביום ד' בשבט תרצ"ד.

משפחתו

הערות שוליים

  1. אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב ד עמ' רעא (332).
  2. אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב (530).
  3. ראה ליובאוויטש וחייליה בערכו, שבועון בית משיח מחודש תמוז תשנ"ח(?).
  4. אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ יא עמ' קו (139)).