לייב מאניפולי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(דף חדש: רבי '''לייב הכהן מאניפולי''', היה מתלמידי המגיד ממזריטש. אדמו"ר הזקן אמר: "לשלושה יש לי אהבת נפש: ל[[זו…) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
הסכמתו על [[ספר התניא]] הינה היחידה, מלבד הסכמתו של רבי [[זושא מאניפולי]]. אודות כך מסופר: | הסכמתו על [[ספר התניא]] הינה היחידה, מלבד הסכמתו של רבי [[זושא מאניפולי]]. אודות כך מסופר: | ||
באסיפה מסויימת שהתקיימה אצל רבי זושא מאניפולי, בהשתתפות תלמידי המגיד, הופיע אדמו"ר הזקן. שאלו רבי זושא: מה הבאת מ[[רוסיה]] המגושמת? הוציא אדמו"ר הזקן את קונטרסיו, והביאו לרבי זושא מאניפולי ורבי לייב הכהן. | באסיפה מסויימת שהתקיימה אצל רבי זושא מאניפולי, בהשתתפות תלמידי המגיד, הופיע אדמו"ר הזקן. שאלו רבי זושא: מה הבאת מ[[רוסיה]] המגושמת? הוציא אדמו"ר הזקן את קונטרסיו, והביאו לרבי זושא מאניפולי ורבי לייב הכהן. ב[[לילה]] הלכו לישון התלמידים אצל רבי לייב, ורבי זושא ורבי לייב עיינו בכתבים. במהלך הלימוד בכתבים' שניהם נתלהטו מאוד מהספר, וב[[בוקר]] הורו לאדמו"ר הזקן להדפיסם. | ||
אך הם השיבו לו: הגדולים צריכים לו וגם לקטנים תהיה תועלת!<REF> ר' מאיר אבצן, שמע מהחסידים ר"י מתמיד, ור' [[בערל יפה]]. ס' 'בן לאשרי'. </REF> | |||
פרץ אדמו"ר בבכי ואמר: הגדולים אינם זקוקים לספר זה, ולקטנים לא תהיה ממנו תועלת. אך הם השיבו לו: הגדולים צריכים לו וגם לקטנים תהיה תועלת!<REF> ר' מאיר אבצן, שמע מהחסידים ר"י מתמיד, ור' [[בערל יפה]]. ס' 'בן לאשרי'. </REF> | |||
גרסה מ־02:12, 23 באפריל 2010
רבי לייב הכהן מאניפולי, היה מתלמידי המגיד ממזריטש.
אדמו"ר הזקן אמר: "לשלושה יש לי אהבת נפש: לר' זושא, לר' נחום, ולר' לייב הכהן.[1].
הסכמתו על ספר התניא הינה היחידה, מלבד הסכמתו של רבי זושא מאניפולי. אודות כך מסופר:
באסיפה מסויימת שהתקיימה אצל רבי זושא מאניפולי, בהשתתפות תלמידי המגיד, הופיע אדמו"ר הזקן. שאלו רבי זושא: מה הבאת מרוסיה המגושמת? הוציא אדמו"ר הזקן את קונטרסיו, והביאו לרבי זושא מאניפולי ורבי לייב הכהן. בלילה הלכו לישון התלמידים אצל רבי לייב, ורבי זושא ורבי לייב עיינו בכתבים. במהלך הלימוד בכתבים' שניהם נתלהטו מאוד מהספר, ובבוקר הורו לאדמו"ר הזקן להדפיסם.
פרץ אדמו"ר בבכי ואמר: הגדולים אינם זקוקים לספר זה, ולקטנים לא תהיה ממנו תועלת. אך הם השיבו לו: הגדולים צריכים לו וגם לקטנים תהיה תועלת![2]