יעקב בעגון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←קישורים חיצוניים: , קידוד קישורים) |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/1/13/ | *'''[https://chabadpedia.co.il/images/1/13/תשורה_בעגון_שוסטערמאן.pdf תשורה מנישואי צאצאיו]''', בעגון-שוסטרמן סיון תשפ"ב | ||
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2024/02/451.-Yisro-5784.pdf מי צריך ספר בשיול]''', ראיון של רעייתו של הרב בעגון מרת שיינא ל-JEM. מופיע בגליון "הסיפור שלי", ערב שבת פ' יתרו, כ"ג שבט תשפ"ד, גליון מס' 451 | |||
{{מיון רגיל:בעגון, יעקב}} | {{מיון רגיל:בעגון, יעקב}} | ||
גרסה מ־23:38, 1 בפברואר 2024
הרב יעקב בעגון (יליד שנת תרצ"ז) הינו מראשוני השלוחים לברזיל ובעולם, ורב קהילת "תפארת ליובאוויטש" בפאולו.
תולדות חיים
נולד בשנת תרצ"ז בעיר פורטו אלגרי שבברזיל לאביו בערל בעגון.
בהשפעת השד"ר הרב יוסף וויינברג נשלח בשנת תש"ח ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770 ואף הספיק וזכה לראות את האדמו"ר הריי"צ כמה פעמים.
בשנת תשי"ד, בברכת הרבי נתמנה להיות ר"מ בישיבת "אחי תמימים" בבאפלו.
ביחידות בשנת תשט"ז, אחר שקיבל את ברכתו של הרבי לקשרי שידוכים, הוא מינה אותו לשליח במדינת ברזיל. בי"ג אלול, נשא את רעייתו מרת שיינא, בתו של הרב צמח גורביץ' וזכה שהרבי יהיה מסדר הקידושין שלו.
בטבת תשי"ז נסע לשליחות בברזיל כשבתחילה נסע לריו דה ז'נירו וסיע לרב צבי הירש חיטריק בעבודת החינוך ואף הקים יחד איתו את "חיידר ליובאוויטש" והתמנה למנהלו.
בשנת תש"כ עקר לפאולו שם ייסד יחד עם אחיו הרב צבי אריה בעגון, את "מוסד אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" מוסד שפועל עד היום.
לאחר עשר שנות פעילות בשדה החינוך בשכונת בון רטירו, פתח בשנת תש"ל את קהילת "תפארת ליובאוויטש" ובית ספר "תפארת" בשכונת היז'נופוליס. כחמישים שנה פעל ברבנות ובניהול בית הכנסת עד לשנת תשפ"א אז העביר את ניהול בית הכנסת והרבנות לאחיינו הרב שמאי ענדע.
משפחתו
- חתנו, גמרמן.
- בנו, ר' יוסף יצחק בעגון, ניו יורק.
- בנו, הרב אהרון בעגון - שליח בשוויט הילס, קליפורניה.
קישורים חיצוניים
- תשורה מנישואי צאצאיו, בעגון-שוסטרמן סיון תשפ"ב
- מי צריך ספר בשיול, ראיון של רעייתו של הרב בעגון מרת שיינא ל-JEM. מופיע בגליון "הסיפור שלי", ערב שבת פ' יתרו, כ"ג שבט תשפ"ד, גליון מס' 451