יהודה אריה פרלוב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←א ווארמע יוד) |
|||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בעת הנסיעה חזרה ל[[770]] הפטיר הרבי: אה! שלושים שנה באמריקא... ואח"כ הוסיף אודות האדמו"ר מנובומינסק: ניכר עליו שהוא "אַ וואַרעמער איד". | בעת הנסיעה חזרה ל[[770]] הפטיר הרבי: אה! שלושים שנה באמריקא... ואח"כ הוסיף אודות האדמו"ר מנובומינסק: ניכר עליו שהוא "אַ וואַרעמער איד". | ||
אח"כ התעניין הרבי אצל ר' [[שניאור זלמן גוראריה]](שנתלווה אל הרבי בביקור זה) לפשר העובדה שהאדמו"ר מנאָוואָמינסק לבש בגד משי, אם זה רק בימי האבלות. והשיב הנ"ל שיש אדמורי"ם שנוהגים ללבוש משי בכל ימות השנה, שבהם אין חשש שעטנז כלל. ובהמשך לזה דובר אודות חיוב ציצית בבגד משי. | אח"כ התעניין הרבי אצל ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] (שנתלווה אל הרבי בביקור זה) לפשר העובדה שהאדמו"ר מנאָוואָמינסק לבש בגד משי, אם זה רק בימי האבלות. והשיב הנ"ל שיש אדמורי"ם שנוהגים ללבוש משי בכל ימות השנה, שבהם אין חשש שעטנז כלל. ובהמשך לזה דובר אודות חיוב ציצית בבגד משי. | ||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
גרסה מ־13:05, 13 באפריל 2010
הגאון הצדיק רבי יהודה אריה פרלוב, האדמו"ר מנובומינסק.
הרבי בביקור בביתו
בשנת תשי"ד בא אליו הרבי לניחום אבלים. הם דיברו שיחה תורנית ממושכת.[1] הרבי שאל האדמו"ר מנאָוואָמינסק האם יש ספרים של חידושי תורה מאביו, והשיב, שיש רק בכתב-יד, ואמר הרבי: כדאי ונכון ביותר שישתדלו להדפיס את הדברים, שעל ידי זה נמשכים ומתגלים דברי-תורתו בעולם, שכן, בשעתם נאמרו הדברים רק לאותם יהודים שהיו נוכחים בבית-המדרש שלו, ועכ"פ ליהודים ששייכים לד' אמות של תורה ותפלה, ואילו ע"י ההדפסה, נמשכים ומתגלים הדברים בכללות העולם.
אח"כ התעניין הרבי אצל האדמו"ר אודות ספרי חידושי-תורה משלו, וכשהשיב שחיבר הספרים "קול יהודה" ו"לב ארי'", אמר הרבי, שישמח לקחת את ספריו, והוסיף – בהמשך להנ"ל – בחיוך, שהספרים שיגיעו לידו בודאי יבואו לשימוש... ולכן מוטב שיגיעו לידו משישארו מיותרים ללא תועלת.
א ווארמע יוד
בעת הנסיעה חזרה ל770 הפטיר הרבי: אה! שלושים שנה באמריקא... ואח"כ הוסיף אודות האדמו"ר מנובומינסק: ניכר עליו שהוא "אַ וואַרעמער איד".
אח"כ התעניין הרבי אצל ר' שניאור זלמן גוראריה (שנתלווה אל הרבי בביקור זה) לפשר העובדה שהאדמו"ר מנאָוואָמינסק לבש בגד משי, אם זה רק בימי האבלות. והשיב הנ"ל שיש אדמורי"ם שנוהגים ללבוש משי בכל ימות השנה, שבהם אין חשש שעטנז כלל. ובהמשך לזה דובר אודות חיוב ציצית בבגד משי.