יששכר בער רוזנבוים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:נדבורנא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|האדמו"ר רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים מנדבורנה בני ברק]] | [[קובץ:נדבורנא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|האדמו"ר רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים מנדבורנה בני ברק]] | ||
[[קובץ:נדבורנא 2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|רבי יששכר בער מב[[יחידות]] אצל [[הרבי]]]] | [[קובץ:נדבורנא 2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|רבי יששכר בער מב[[יחידות]] אצל [[הרבי]]]] | ||
רבי '''יעקב יששכר בער רוזנבוים''' האדמו"ר '''מנדבורנה,''' נולד לאביו רבי חיים מרדכי מנדבורנה בני ברק. את מוסדותיו המפוארים הקים בקריית נדבורנה בני ברק, שם מתנוסס בנין בית המדרש הענק, ובו ישיבת נדבורנה. | רבי '''יעקב יששכר בער רוזנבוים''' האדמו"ר '''מנדבורנה,בני ברק''' נולד לאביו רבי חיים מרדכי מנדבורנה בני ברק. את מוסדותיו המפוארים הקים בקריית נדבורנה בני ברק, שם מתנוסס בנין בית המדרש הענק, ובו ישיבת נדבורנה. | ||
בצעירותו, בזמן מלחמת העולם השנייה, בעת ששהה עם הוריו ובני משפחתו בגלות טרנסיסטריה, שלח הרבי הריי"צ לגולי טרניסטריה מצות לחג הפסח, ומהם אכלו בני משפחת האדמו"ר בחג הפסח. {{הערה|אביהם של ישראל, חלק א, עמ' קיג.}} | בצעירותו, בזמן מלחמת העולם השנייה, בעת ששהה עם הוריו ובני משפחתו בגלות טרנסיסטריה, שלח הרבי הריי"צ לגולי טרניסטריה מצות לחג הפסח, ומהם אכלו בני משפחת האדמו"ר בחג הפסח. {{הערה|אביהם של ישראל, חלק א, עמ' קיג.}} | ||
גרסה מ־22:23, 16 באוגוסט 2023
רבי יעקב יששכר בער רוזנבוים האדמו"ר מנדבורנה,בני ברק נולד לאביו רבי חיים מרדכי מנדבורנה בני ברק. את מוסדותיו המפוארים הקים בקריית נדבורנה בני ברק, שם מתנוסס בנין בית המדרש הענק, ובו ישיבת נדבורנה.
בצעירותו, בזמן מלחמת העולם השנייה, בעת ששהה עם הוריו ובני משפחתו בגלות טרנסיסטריה, שלח הרבי הריי"צ לגולי טרניסטריה מצות לחג הפסח, ומהם אכלו בני משפחת האדמו"ר בחג הפסח. [1]
לאחר מלחמת העולם השנייה, סייע רבות לשלושה בחורים מניצולי השואה, וסייע להם לצאת מרומניה לארץ ישראל. שלושתם הפכו לחסידי חב"ד: ר' יעקב פלס, ר' דוד גרשוביץ ור' זושא הפרטיזן [2]. האדמו"ר סיפר על כך בהרחבה והדברים מופיעים בספר "הפרטיזן" [3].
האדמו"ר היה ידוע כחכם הן במילי דשמיא והן במילי דעלמא. גם הרבי היה שולח אליו שאלות בענייני רפואה. במכתב משנת תשמ"ז, כתב הרב בנימין קליין [בקשר להצעת שידוכים] בשם הרבי: "במענה לשאלתם ע"ד הצעת הנכבדות ביניהם. הואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לענות על זה שכתבו ששאלו את האדמו"ר מנדבורנא והסכים להשידוך - "כעצתו, אזכיר על הציון"". [4].
ביקורו אצל הרבי
בשנת תשמ"ג, בפסח שני ביקר האדמו"ר אצל הרבי. מטבע הדברים השיחה נסובה על ענייני פסח שני. בין הדברים אמר הרבי: "ספירת העומר עניינה הוא להביא לעבודת בית המקדש שתהיה כבר במקומה בגאולה האמיתית והשלימה. אלו הנמצאים בארץ ישראל יכולים יותר בקלות לפעול זאת.. אולם הלא אני נמצא בחוץ לארץ..." הגיב האדמו"ר מנדבורנא: "לעיתים כאשר מביטים מבחוץ רואים טוב יותר!".[5]. פרטים נוספים שסופרו על ידי האדמו"ר מנדבורנה על ביקורו אצל הרבי, מופיעים בספר "אביהם של ישראל". בין היתר, מסופר שם, כי הרבי והאדמו"ר מנדבורנה שוחחו ביחידות למשך זמן ממושך, ובין היתר שוחחו אודות סיוע רפואי - על פי ההלכה - לזוגות חשוכי בנים (האדמו"ר מנדבורנה סייע באותה תקופה לחסיד חב"ד שהיה זקוק לטיפולים אלה, וכששוחח עם הרבי בעניין זה, באו לעסוק בדרכים השונות שניתן לטפל בהן). הרבי הצטרף לדעת האדמו"ר מנדבורנה שיש לעודד כל דרך אפשרית שניתנת על פי ההלכה לסייע לחשוכי בנים[6].
נסתלק בז' באדר ה'תשע"ב לאחר מחלה קשה ממנה סבל למעלה משנתיים.
משפחתו
- בנו מ"מ, רבי אליעזר זאב מנדבורנה בני ברק.
- בנו, רבי מאיר יצחק אייזיק מנדבורנה ירושלים.
- בנו, רבי אשר ישעיה מנדבורנה ביתר.
- בנו, רבי יוסף נפתלי מנדבורנה אלעד.
- גיסו, חתן אביו רבי צבי הירש רוזנבוים מקרעטשניף סיגעט.
קישורים חיצוניים
- עדותו של האדמו"ר על החסיד ר' זושא וילימובסקי, נרשם על ידי המשב"ק אברום-שייע קלעפנער עבור ר' שניאור זלמן ברגר וספרו הפרטיזן. חב"ד אינפו