אורי יהודה כהן: הבדלים בין גרסאות בדף

[[הרב]] '''אורי יהודה כהן''' ([[תר"ע]] - [[כ' כסלו]] [[תשס"א]]) שימש כראש הקהילה היהודית ברוטרדם שלאחרי השואה הנוראה ("לא תקום פעמיים צרה..."), עסק רבות בפתיחת מוסדות חינוך [[ישיבה]] ו"[[חדר]]" בהולנד ובהצלת יהודים הן בשנות המלחמה האיומה והן לאחר מכן בשליחות [[הרבי]] בשורה של מקרים שחלקם (וכנראה חלקם הגדול) עדיין נסתרים מהעין עד היום.

הרב אורי יהודה כהן נולד בשנת [[תר"ע]] לאביו הרב אברהם אריה הי"ד בעיר המבורג שב[[גרמניה]]. בצעירותו למד בישיבה בפרנקפורט שם שהה עד עלות ה[[נאצים]] לשלטון אז היגר לעיר רוטרדם שב[[הולנד]] שם פתח מפעל לגבינות, מספר שבועות לפני פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] נשא את רבקה יעקובסון - בתו של מזכיר הקהילה היהודית ברוטרדם.

ביום [[ב' אייר]] [[ת"ש]] פלשו גייסות הגרמנים להולנד. חמשה ימים לאחר מכן הולנד כולה היתה כבר בשלטון נאצי. הרובע היהודי נהרס בהפגזות הכבדות, וכעבור זמן קצר החלו הגזירות. היהודים חויבו להירשם במשרדי הגסטפו, עסקים יהודיים הוחרמו, הנסיעה בתחבורה הציבורית נאסרה על היהודים והקניה בחנויות הותרה רק לשעות ספורות, גזירות אלו ואחרות הציקו ליהודי הולנד. גטאות לא הוקמו ברוטרדם, אך במשך שנתיים סבלו היהודים מגזירות קשות. ב[[ט"ז אב]] [[תש"ב]] קיבלו אלפיים מיהודי העיר זימון להתייצב בככר העיר, מעטים הסתתרו, אבל רובם הגיעו לכיכר, ממנה נשלחו למחנות "עבודה" שלא היו אלא מחנות השמדה בגרמניה, לאחר כמה אקציות, נותרו יהודים מעטים בלבד ברוטרדם, ביניהם ר' אורי, רעייתו ובתו התינוקת.

בשנת [[תש"ג]] נולד לו בן נוסף שנפטר כעבור כמה שבועות. ר' אורי בא בדברים עם אזרח הולנדי שהעביר את הגופה לשומר [[בית החיים]], וכך הובא התינוק לקבורת ישראל. תקופה קצרה עברה מאז נפטר התינוק, ובאחד הימים התדפקו אנשי הגסטאפו על דלת ביתו של ר' אורי. הם ביקשו את הילד של משפחת כהן. ר' אורי ענה שהילד נפטר. אחד השוטרים ההולנדיים הציע לקחת את הבת, אולם הגרמנים כידוע מסודרים מאוד, והם אמרו שברשימה שלהם נכתב ילד ולא ילדה, וכך הסתלקו לדרכם. ר' אורי ואשתו הבינו שמסוכן מדי להמשיך להחזיק את הבת הפעוטה בבית, והם מסרו אותה מיד לידידים גויים שאימצו אותה עד סיום המלחמה.

גוי הולנדי בעל לב-טוב שהיה בקשרים טובים עם קצינים נאצים, היה מגלה ליהודים את מי הגרמנים רוצים ללכוד בזמן הקרוב, לילה אחד נודע לר' אורי שבעוד שעה קלה יגיעו הגרמנים לביתו. הוא ואשתו יצאו מיד מדירתם במנוסה. הם לא הספיקו לרדת במדרגות הבנין, כשמולם התייצבו אנשי הגסטאפו שתבעו לדעת היכן גרים משפחת כהן. ר' אורי לא היסס והראה להם על אחת הדירות בבנין. כשהגרמנים עלו במדרגות, נסו ר' אורי ורעייתו על נפשם. בשעת לילה הגיעו לבית ידיד גוי מקומי, ובשעת בוקר מוקדמת כבר עזבו בני הזוג את הבית ונדדו ממקום מסתור למשנהו, עד שהצליחו למצוא גוי שהסכים להסתירם לזמן ארוך תמורת בצע כסף. בדירה זו חיו עד לסיום המלחמה.

בימי המלחמה, דאגו הנאצים להרוס את בתי הכנסת ברוטרדם, אולם המרתף של בית הכנסת המרכזי, נשאר עומד על תילו כיוון שהיה מבנה חזק במיוחד. במרתף שכן ארכיון הקהילה היהודית בו תעודות רישום הנישואין של הקהילה, וכן כתרים של ספרי תורה, עם חפצי ערך רבים נוספים. הנאצים נעלו את המרתף במנעול פשוט משום שלא חלמו שמאן-דהו יעז להכנס למרתף ללא רשותם. אולם ר' אורי היה נועז מאוד. הוא ניצל את עובדת היותו יליד גרמניה, דובר גרמנית רהוטה ולבוש באופנה הגרמנית, והקפיד תמיד להסתובב ברחובות רוטרדם כשתחת בית שחיו עיתון בשפה הגרמנית. משום כך יכל להסתובב ברחובות העיר ללא פחד ולהגיע עם חבר אל המרתף ולרוקן את תכולתו. הוא הבין את החשיבות בתעודות הנישואין של הקהילה, ומסר אותו למשמרת בארכיון העירייה. למרות שראש העיר היה ממונה מטעם הנאצים, הסכים מנהל הארכיון להשאיר את הארכיון למשמרת ברשותו. את כתרי הספר תורה וחפצי ערך אחרים מכר בשוק השחור, ובתמורתם שילם שכר לגויים שהסתירו יהודים ובמקביל החל בחלוקת מזון ליהודי העיר. מידי בוקר יצא לרחובות העיר רכוב על אופניים של חלבן, "כדי החלב" שלו היו מלאים בחבילות מזון אותם חילק, וכך הציל בכל יום כשלוש מאות משפחות יהודיות מחרפת רעב.

בזמן המלחמה השחיטה נאסרה והיה צריך לדאוג ליהודים לאוכל כשר, בצעד נועז שכר ר' אורי בית ברובע בו שכנו משרדי הנאצים. הבית היה ממוקם בין משרדי הצי הגרמני, לבין משרדי ארגון הנשים הנאציות. פעמיים בשבוע הביא ר' אורי [[שוחט]] למקום ששחט כמות מספקת של עופות עבור יהודי רוטרדם.

המטרה הראשונה היתה שיקום בית הכנסת היחיד שנותר ברוטרדם. ר' אורי השיג את מפתחות בית הכנסת, ויחד עם הרבנית שרה פורסט (אמו של הרב [[יצחק פורסט]] מרבני הולנד) – שיקמו את בית

הכנסת וארגנו בו מחדש תפילות מסודרות.

הרסו את המוסדות שר' אורי פתח עבור הפליטים. באותם ימים, כאשר רבבות פליטים סבבו ברחובות, רעבים וחסרי קורת גג, פתח ר' אורי את ביתו בפניהם ללא חשבון. כלתו, מרת רחל כהן, מספרת על התעסקותו במצות הכנסת אורחים:

"בביתו תמיד בישלו בסירים ענקיים. הוא אירח יהודים רבים שמצא ברחוב, כששאלתי אותו פעם כיצד מסוגל אתה לארח חולים ואנשים שריח רע נודף מהם, השיב בפשטות האם אפשר להשאיר יהודי רעב?! כל יהודי שהגיע לרוטרדם ידע שהכתובת להתארח היא אצל ר' אורי כהן, עד כדי כך היה זה מפורסם שכשהחשמלית היתה מגיעה לתחנה הסמוכה לביתו, היה הנהג פונה ליהודים שראה בחשמלית, ואומר להם: "הנה פה ביתו של כהן, כנראה לפה אתם רוצים להגיע"...

במשך השנים אירח [[שד"רים]] מ[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]]. הללו סיפרו לו על חב"ד ועל הרבי שעלה באותה תקופה על כס הנשיאות. בעקבות זאת החל להתקרב לחסידות חב"ד. הוא למד חסידות, כתב מכתבים לרבי ואף נסע ל-[[770]] פעמים רבות וזכה להכנס ליחידויות רבות. את היכולת הכספית לארח אנשים ולתרום בעין יפה למוסדות, השיג לאחר שהחל לשלוח ידו במסחר. לא תמיד ראה ברכה בעסקיו, ולעיתים ספג נפילות קשות, אך גם במצבים קשים אלה, המשיך כדרכו לארח אורחים ולתרום בעין יפה. במכתב שכתב לו הרבי ביום [[ו' שבט]] [[תשי"ג]], מודה לו הרבי על עזרתו לשד"ר מישיבת [[תומכי תמימים]] ומברכו בעשירות בגשמיות. עם השנים הלכה הקהילה ברוטרדם והצטמקה. בעקבות זאת העתיק ר' אורי את מקום מגוריו לאמסטרדם בירת הולנד.

מצד גורמים רשמיים."אך כאן נוצרה בעיה חדשה: החוק בהולנד אסר לימודי קודש בבתי ספר הנתמכים בידי השלטונות, וזאת על יסוד חוק שוויון זכויות שבאחד מסעיפיו נכתב שבתי הספר לא ייחדו שעות ללימודי דת. אבא ביקש מפקידים בכירים במשרד החינוך ההולנדי להתיר ללמוד לימודי קודש ב'חדר', אך הם טענו שאין בסמכותם לשנות את החוק. בלית ברירה פנה לשר החינוך ולאחר שיחות ארוכות ולחצים, הסכים שר החינוך לשנות את החוק - והתיר את לימודי הקודש בבתי הספר בהולנד, כך אבא שינה את החוק בהולנד עבןר בית-ספר יהודי אחד... המלחמות שנמשכו בשנים הראשונות, פסקן לאחר שהמוסד התבסס, והגורמים העוינים הבינו שהמקום מבוסס דיו, ולא יוכלו לגרום לסגירתו. רק אז הופסקו הלחצים והאיומים. "את ה'חדר' ניהל אבא במשך כעשרים שנה. הוא דאג לתקציבים ומבנים, כאשר הטיפול החנוכי הופקד בידי צוות מקצועי ומיומן. אבא פיקח על התנהלות ה'חדר' מלמעלה, והתערב רק כשהיה בכך צורך. "אסיים באנקדוטה על המצב הרגיש ששרר באותם שנים. באותן שנים הרבה אבא לנסוע לרבי לצורך ענינים שונים, שגם אני לא יודע את טיבם. פעם אחת הגיע לניו יורק כדי לשהות אצל הרבי, אך בטרם הספיק להגיע ל-770 שוחח בטלפון עם הולנד ונודע לו כי הגורמים המתנגדים מתכוננים לערוך צעדים מסוימים שיזיקו מאוד ל'חדר'. אבא לא המתין, ובו במקום חזר לשדה התעופה, ועלה על המטוס הראשון להולנד כדי לסכל את המזימה... כשהדבר נודע לרב חודקוב שאבא נסע מיד מבלי להכנס אפילו ל-770, שיבח את אבא ואמר לו "יישר כח שכך עשית"... הרב יעקב אליעזר פרידריך מאנטוורפן בלגיה היה יד ימינו של ר' אורי בכל עניני הקמת וניהול ה'חדר', כאשר עד היום הוא משמש כחבר ההנהלה. הרב פרידריך אכן גר באנטוורפן, אבל לצורך עבודתו ב'חדר' הוא נוסע לפעמים אפילו שלוש פעמים בשבוע