מגילת אסתר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מגילת אסתר''' היא אחד מכ"ד כתבי הקודש, מן הכתובים המספרת את סיפור חג הפורים. | '''מגילת אסתר''' היא אחד מכ"ד כתבי הקודש, מן הכתובים המספרת את סיפור חג הפורים. | ||
המגילה נקראת בברכה בחג הפורים בערב ובבוקר. | המגילה נקראת בברכה בחג הפורים בערב ובבוקר. | ||
| שורה 6: | שורה 5: | ||
הטעם שלא נזכר שם הוי' בכל מגילת אסתר, הוא לפי שבפורים הוא גילוי אוא"ס שלמעלה מהוי'.<REF> תו"א מג"א ק, ב. קכא, רע"ג. ובכ"מ.</REF> | הטעם שלא נזכר שם הוי' בכל מגילת אסתר, הוא לפי שבפורים הוא גילוי אוא"ס שלמעלה מהוי'.<REF> תו"א מג"א ק, ב. קכא, רע"ג. ובכ"מ.</REF> | ||
ענין זה שבכל מגילת אסתר לא נתפרש שמו של הקב"ה – מורה על ההעלם וההסתר של זמן הגלות, כך, שכאשר "קוראים את כל המגילה", לא מוצאים – טוענים עיני בשר – "שמו של הקב"ה" גם לא פעם אחת! | |||
נמצינו למדים, שגם בזמן כזה אין מצבם של בנ"י תלוי בחוקי הטבע, אלא בקיום התורה ומצוות, שלכן: כאשר "נהנו מסעודתו של אותו רשע" – נתהפך ממצב טבעי הכי בטוח לגזירה הכי איומה ר"ל, מעומק רום לעומק תחת; וכיצד נעשה ביטולה של גזירה הכי איומה זו – דוקא ע"י עמידה במסירת-נפש על היותם "יהודים"<REF> ראה תו"א מג"א צז, א. צט, ב.</REF>, "כל הכופר בע"ז נקרא יהודי"<REF> מגילה יג, רע"א.</REF>, שאז, נעשה ביטול הגזירה גם בניגוד לחוקי המדינה ש"כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב"<REF>תורת מנחם תשי"ז ח"ב עמ' 166.</REF>. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חגים וזמנים]] | [[קטגוריה:חגים וזמנים]] | ||
גרסה מ־11:24, 4 באפריל 2010
מגילת אסתר היא אחד מכ"ד כתבי הקודש, מן הכתובים המספרת את סיפור חג הפורים. המגילה נקראת בברכה בחג הפורים בערב ובבוקר.
בחסידות חב"ד נאמרו מאמרים רבים על מגילת אסתר וביאור סיפורה על דרך החסידות.
הטעם שלא נזכר שם הוי' בכל מגילת אסתר, הוא לפי שבפורים הוא גילוי אוא"ס שלמעלה מהוי'.[1]
ענין זה שבכל מגילת אסתר לא נתפרש שמו של הקב"ה – מורה על ההעלם וההסתר של זמן הגלות, כך, שכאשר "קוראים את כל המגילה", לא מוצאים – טוענים עיני בשר – "שמו של הקב"ה" גם לא פעם אחת!
נמצינו למדים, שגם בזמן כזה אין מצבם של בנ"י תלוי בחוקי הטבע, אלא בקיום התורה ומצוות, שלכן: כאשר "נהנו מסעודתו של אותו רשע" – נתהפך ממצב טבעי הכי בטוח לגזירה הכי איומה ר"ל, מעומק רום לעומק תחת; וכיצד נעשה ביטולה של גזירה הכי איומה זו – דוקא ע"י עמידה במסירת-נפש על היותם "יהודים"[2], "כל הכופר בע"ז נקרא יהודי"[3], שאז, נעשה ביטול הגזירה גם בניגוד לחוקי המדינה ש"כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב"[4].