מגילת אסתר – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מגילת אסתר''' היא אחד מכ"ד כתבי הקודש, מן הכתובים המספרת את סיפור חג הפורים. | '''מגילת אסתר''' היא אחד מכ"ד כתבי הקודש, מן הכתובים המספרת את סיפור חג הפורים. | ||
המגילה נקראת בברכה בחג הפורים בערב ובבוקר. | המגילה נקראת בברכה בחג הפורים בערב ובבוקר. | ||
| שורה 6: | שורה 5: | ||
הטעם שלא נזכר שם הוי' בכל מגילת אסתר, הוא לפי שבפורים הוא גילוי אוא"ס שלמעלה מהוי'.<REF> תו"א מג"א ק, ב. קכא, רע"ג. ובכ"מ.</REF> | הטעם שלא נזכר שם הוי' בכל מגילת אסתר, הוא לפי שבפורים הוא גילוי אוא"ס שלמעלה מהוי'.<REF> תו"א מג"א ק, ב. קכא, רע"ג. ובכ"מ.</REF> | ||
ענין זה שבכל מגילת אסתר לא נתפרש שמו של הקב"ה – מורה על ההעלם וההסתר של זמן הגלות, כך, שכאשר "קוראים את כל המגילה", לא מוצאים – טוענים עיני בשר – "שמו של הקב"ה" גם לא פעם אחת! | |||
נמצינו למדים, שגם בזמן כזה אין מצבם של בנ"י תלוי בחוקי הטבע, אלא בקיום התורה ומצוות, שלכן: כאשר "נהנו מסעודתו של אותו רשע" – נתהפך ממצב טבעי הכי בטוח לגזירה הכי איומה ר"ל, מעומק רום לעומק תחת; וכיצד נעשה ביטולה של גזירה הכי איומה זו – דוקא ע"י עמידה במסירת-נפש על היותם "יהודים"<REF> ראה תו"א מג"א צז, א. צט, ב.</REF>, "כל הכופר בע"ז נקרא יהודי"<REF> מגילה יג, רע"א.</REF>, שאז, נעשה ביטול הגזירה גם בניגוד לחוקי המדינה ש"כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב"<REF>תורת מנחם תשי"ז ח"ב עמ' 166.</REF>. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חגים וזמנים]] | [[קטגוריה:חגים וזמנים]] | ||