ערבה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''ערבה''' הינה אחת מארבעת המינים שציוותה התורה לנענע בחג הסוכות, וכתובה בתורה בכינוי "ערבי נחל". == הערבה…) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
== מקורות == | == מקורות == | ||
[[הרבי]], [[תורת מנחם]] [[תשט"ז]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/11/103&search=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94 חלק א' | [[הרבי]], [[תורת מנחם]] [[תשט"ז]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/11/103&search=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94 חלק א'] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חגים וזמנים]] | [[קטגוריה:חגים וזמנים]] | ||
גרסה מ־19:08, 2 באפריל 2010
ערבה הינה אחת מארבעת המינים שציוותה התורה לנענע בחג הסוכות, וכתובה בתורה בכינוי "ערבי נחל".
הערבה בתורת החסידות
העבודה דערבה – ש"אין בה לא טעם ולא ריח"[1], דהיינו שאין בה לא הבנה ולא הרגש אלא קבלת עול בלבד. ולכן מצינו שנקראת בגמרא בשם "אחוונא"[2], על שם שגדלים באחוה[3] – כי, חילוקי המדריגות הם בעבודה שע"פ טעם ודעת, משא"כ בעבודת הקבלת-עול אין חילוקים.
העבודה של הערבה בהושענא רבה
ומעלה זו מודגשת דוקא בהושענא רבה – כי, בשאר ימי חג הסוכות אין הערבה ניטלת בפני עצמה, אלא יחד עם שאר הג' מינים, משא"כ הושענא רבה הוא "יום ערבה"[4], שבו מקיימים "מנהג נביאים"[5] לחבוט הערבה בקרקע ה' פעמים[6], היינו, שישנה העבודה דערבה בפני עצמה, שהיא עבודת הקבלת עול, בדוגמת העבודה דראש-השנה.