אורות פשוטים: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (אני לא מבין בזה ככ אבל אין בתבנית את הערך) |
מ"מ וילהלם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==תיווך הרמ"ק והאריז"ל== | ==תיווך הרמ"ק והאריז"ל== | ||
ב[[פרדס]] <ref>ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קב והערות שם.</ref> מה[[רמ"ק]] משמע שסובר שה[[אורות מצויירים]] כי לשונו משמע <ref name="test">בספר טעה"מ שלו וראה גם פרד"ס שער עצו"כ פ"ד</ref> שעיקרי הספירות הן האורות והכלים הם רק לבושים אליהם מ"מ כמה מקומות בדא"ח מבארים שנוטה יותר לומר | ב[[פרדס]] <ref>ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קב והערות שם.</ref> מה[[רמ"ק]] משמע שסובר שה[[אורות מצויירים]] כי לשונו משמע <ref name="test">בספר טעה"מ שלו וראה גם פרד"ס שער עצו"כ פ"ד</ref> שעיקרי הספירות הן האורות והכלים הם רק לבושים אליהם מ"מ כמה מקומות בדא"ח מבארים שנוטה יותר לומר שה[[אורות פשוטים]] והמשכת הקו הוא מאור הבל"ג ומה שאמר שעיקר הספירות הן האורות הוא דוקא לאחר התלבשותו בכלי (כי החיות של דבר הוא עיקרו). | ||
לפי הבנה זו, כך היא תיווכו ותיווך ה[[אריז"ל]] <ref>ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קלח.</ref> בין השיטה של ה[[רקנתי]] (וה[[מהר"ל]]) שה[[אורות פשוטים]] להשיטה של ה[[מערכת]] (וה[[רמב"ם]] שה[[אורות מצויירים]]): | לפי הבנה זו, כך היא תיווכו ותיווך ה[[אריז"ל]] <ref>ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קלח.</ref> בין השיטה של ה[[רקנתי]] (וה[[מהר"ל]]) שה[[אורות פשוטים]] להשיטה של ה[[מערכת]] (וה[[רמב"ם]] שה[[אורות מצויירים]]): | ||
גרסה מ־00:22, 14 ביוני 2023
שיטת הרקנטי [1] באורות דאצילות הוא שהם פשוטים. תואר ספירות (בהע"ס) דאצילות קאי רק על הכלים דספירות והאור שלהם הוא פשוט לגמרי (כי האור אין לו שום גדר ספירה). הכלים הם נבראים חדשים כיש מאין והם גבול ממש.
שיטת זו מתאימה לשיטת המהר"ל שחולק על ההרמב"ם שסובר שהוא המדע היודע והידוע.
מהמעלות בשיטה זו: מה שהקב"ה יודע הכל בורא הכל ה"ז רק בכלים וממילא אין בו יתברך שום שינוי מהתנהלות הנבראים. מהחסרונות בשיטה זו: נראה קצת כאילו עזב הוי' את הארץ ח"ו וכאילו התנהלות הנבראים הוא ע"י דבר אחר זולתו יתברך.
תיווך הרמ"ק והאריז"ל
בפרדס [2] מהרמ"ק משמע שסובר שהאורות מצויירים כי לשונו משמע [3] שעיקרי הספירות הן האורות והכלים הם רק לבושים אליהם מ"מ כמה מקומות בדא"ח מבארים שנוטה יותר לומר שהאורות פשוטים והמשכת הקו הוא מאור הבל"ג ומה שאמר שעיקר הספירות הן האורות הוא דוקא לאחר התלבשותו בכלי (כי החיות של דבר הוא עיקרו).
לפי הבנה זו, כך היא תיווכו ותיווך האריז"ל [4] בין השיטה של הרקנתי (והמהר"ל) שהאורות פשוטים להשיטה של המערכת (והרמב"ם שהאורות מצויירים): ספירות הם גם האורות וגם הכלים שזהו כשיטת המערכת אלא שציור זה שבאורות נעשה בהם דוקא בבוא האור אל הכלי ורק ביחס לההשפעה הבאה דרך הכלי, אבל האור קודם שבא בכלי הוא פשוט לגמרי כשיטת הרקנתי (אלא שהרקנתי סובר שאין ציור באור גם בבואו לכלים, דהיינו שמה שההשפעה שבאה דרך הכלי הוא מצוייר אין זה מתייחס לאור כלל)
כמה מקומות בדא"ח מבארים תיווך האריזל באופן שמתאים יותר עם השיטה שאורות מצויירים
משלים
מים הנמצאים בכלי מגוונת
הרואה מים (שהם פשוטים) תוך כלי מגוונת, רואה את המים כאילו מצויירים הם. כמובן, גוון זה אינו נמצא במים כלל, אלא שרק נראה כך מחוץ לכלי
הערות שוליים
| ספירות | ||
|---|---|---|
| סדר ההשתלשלות | עשר ספירות הגנוזות · עולם העקודים · עולם הנקודים · עולם הברודים · בי"ע | |
| עשר הספירות | כתר · חכמה · בינה · דעת · חסד · גבורה · תפארת · נצח · הוד · יסוד · מלכות | |
| חלוקת הספירות | קו הימין · קו השמאל · קו האמצעי · מוחין · מידות | |
| ספירות-זוגות | כתר וחכמה · כתר ובינה · כתר ודעת · חכמה ובינה · בינה ומידות · חכמה ומלכות · בינה ומלכות · נצח והוד · יסוד ומלכות | |