שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
"אשר קרך בדרך בצאתכם מ[[מצרים]] ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוקים ( - עמלק)".  
"אשר קרך בדרך בצאתכם מ[[מצרים]] ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוקים ( - עמלק)".  


חז"ל מסבירים שכשבנ"י יצאו ממצרים יראו מהם כל האומות (כמ"ש:"שמעו עמים ירגזון" וגו') וכשבא עמלק ונלחם עם [[ישראל]] גרם לכך שה[[יראה]] משמירת הקב"ה על בנ"י פחתה.
חז"ל מסבירים שכשבנ"י יצאו ממצרים יראו מהם כל האומות כמוזכר בפסוק "שמעו עמים ירגזון" וגו', וכשבא עמלק ונלחם עם [[ישראל]] גרם לכך שה[[יראה]] משמירת הקב"ה על בנ"י פחתה.


והוא כמשל אמבטייה רותחת שהכל פוחדים להיכנס לתוכה עד שנכנס א' לתוכה ונכווה שלמרות שנכווה מ"מ קירר האמבטייה בפני הכל.  
והוא כמשל אמבטייה רותחת שהכל פוחדים להיכנס לתוכה עד שנכנס א' לתוכה ונכווה, שלמרות שנכווה, בכל זאת קירר האמבטייה בפני הכל.  


על מלחמה זו נאמר בתורה ב' דברים:
על מלחמה זו נאמר ב[[תורה]] ב' דברים:


א) הקב"ה מצווה למשה "מחה תמחה את זכר עמלק".מצווה זו הינה אחד מן המצוות  
א) הקב"ה מצווה למשה "מחה תמחה את זכר עמלק".מצווה זו הינה אחד מן המצוות  
שורה 39: שורה 39:
בעוד ששאר המידות רעות יכול האדם לגרשן מליבו ע"י [[עבודת התפילה]], שבה נוכח האדם לדעת ש[[הקב"ה]] הוא טוב, את עמלק אין האדם יכול ל"שכנע" בטובו של הקב"ה היות וטבעו הוא חוצפה והתנשאות ללא טעם (וזהו הסיבה לשנאה הגדולה שהי' לחסידים על עמלק<REF>ע"ע [[זלמן זעזמער]])</REF>.
בעוד ששאר המידות רעות יכול האדם לגרשן מליבו ע"י [[עבודת התפילה]], שבה נוכח האדם לדעת ש[[הקב"ה]] הוא טוב, את עמלק אין האדם יכול ל"שכנע" בטובו של הקב"ה היות וטבעו הוא חוצפה והתנשאות ללא טעם (וזהו הסיבה לשנאה הגדולה שהי' לחסידים על עמלק<REF>ע"ע [[זלמן זעזמער]])</REF>.


אשר על כן הדרך למלחמה ה[[רוחניות|רוחנית]] בעמלק היא ג"כ בדרך של חוצפה, חוצפה הבאה מצד עצם ה[[טוב]] והקדושה שבכאו"א (עצם הנשמה).
אשר על כן הדרך למלחמה ה[[רוחניות|רוחנית]] בעמלק היא ג"כ בדרך של חוצפה, חוצפה הבאה מצד עצם ה[[טוב]] והקדושה שבכאו"א (עצם ה[[נשמה]]).
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]