שמואל קדיש ברטנובסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
בחורף תרע"ז למד ב[[תומכי תמימים חרסון|בתומכי תמימים חרסון]]. וזאת בעקבות מכתב ששלח לו המשפיע ר' שלמה זלמן הבלין בשם אדמו"ר הרש"ב<ref>זכרון לבני ישראל עמוד ס.</ref>.
בחורף תרע"ז למד ב[[תומכי תמימים חרסון|בתומכי תמימים חרסון]]. וזאת בעקבות מכתב ששלח לו המשפיע ר' שלמה זלמן הבלין בשם אדמו"ר הרש"ב<ref>זכרון לבני ישראל עמוד ס.</ref>.


ר' שמואל קדיש התגורר שנים רבות במוסקווה, בערך בשנת תשי"ח עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר רמת גן שם שימש כמשפיע.
ר' שמואל קדיש התגורר שנים רבות במוסקווה, בסביבות שנות התש"י ואילך עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר רמת גן שם שימש כמשפיע<ref>ר' ישראל גייקובסון בספרו זכרון לבני ישראל שכתבו בשנת תי"ח - י"ט. כותב שזכה לעלות "זה לא מכבר". </ref>.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־21:32, 1 ביוני 2023

הרב שמואל קדיש ברטנובסקי היה מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש ומשפיע ברמת גן, ידוע בכינויו "שמואל ראמענער".

תולדות חיים

הרב שמואל קדיש ברטנובסקי נולד בתרנ"ו בעיר רומני שבאוקראינה, בקיץ תרס"ט החל ללמוד בתומכי תמימים ליובאוויטש[1], שם היה נחשב מבין "העובדים"[2]. בחורף תרע"ה לאחר כמעט שש שנות לימוד, היה צריך להתייצב לצבא, בעקבות כך נאלץ לעזוב את הישיבה בחוסר ידיעה אם יוכל לחזור, בעקבות כך, חברו הטוב ר' ישראל ג'ייקובסון, אירגן בליל שישי הסמוך למועד נסיעתו, התוועדות חשאית בביתו של המשפיע הרב שילם קוראטין, יחד עם המשפיע הרב שלמה זלמן הבלין, והתמים ר' משה גוראריה, הבחורים שמו לב שהם חסרים, ובעקבות כך החלו לחפש אותם אך ללא הצלחה, רק התמימים ר' חיים מאיר ליס ור' שמעון בלינר הצליחו למוצאם. באותה התוועדות ר' שילם התוועד על כך שכל רבי בדורו מחדיר את נקודת היהדות שלמעלה מטעם ודעת, אל הכחות הפנימיים שבאדם כל אחד ואחד לפי מעמדו ומצבו[3].

בחורף תרע"ז למד בבתומכי תמימים חרסון. וזאת בעקבות מכתב ששלח לו המשפיע ר' שלמה זלמן הבלין בשם אדמו"ר הרש"ב[4].

ר' שמואל קדיש התגורר שנים רבות במוסקווה, בסביבות שנות התש"י ואילך עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר רמת גן שם שימש כמשפיע[5].

הערות שוליים

  1. מרחב - ב, עמוד 118.
  2. ספר התמימים - א. לז.
  3. זכרון לבני ישראל עמוד מח.
  4. זכרון לבני ישראל עמוד ס.
  5. ר' ישראל גייקובסון בספרו זכרון לבני ישראל שכתבו בשנת תי"ח - י"ט. כותב שזכה לעלות "זה לא מכבר".