חב"דפדיה:אולם דיונים – הבדלי גרסאות

שורה 669: שורה 669:
::::::::::{{א|יוסף בן מלמד}} לא זו הסיבה שלא לומדים רשימות, הרי לכאורה אם יש זמן לקרוא ספרים אז למה שלא יהיה זמן ללמוד מהרשימות שהרבי כתב? אלא הסיבה היא שהרשימות '''נגנבו''' מארונו של הרבי, וכידוע מספר פעמים באו לרבי ובקשו ממנו להוציא לאור את רשימותיו ומה שהרבי הביא יצא לאור בתור [[רשימות אדמו"ר שליט"א]], כל השאר הרבי לא התיר להוציא לאור, ואז אחרי ג' תמוז באו מספר קיצוניים שגבנו - נגד דעתו של הרבי! - את רשימותיו מארונו הפרטי ועוד העיזו להוציאם לאור! - אלה הם אותם משוגעים קיצוניים אדוני {{א|קונטרס החלצו|המתון והמלומד}} וזוהי הסיבה שלא לומדים מהרשימות, ודוגמא לדבר יש שם אף דברים שעברו במסורת בית רב בלבד שלא על מנת להבעירם הלאה, וגם אם יש ספק ספקה שמה יש דברים שהרבי לא רוצה שיתפרסמו - ואין ספק בזה כי הרבי אכן לא הסכים שזה יתפרסם - אז אנחנו - ה"קיצוניים" וה"הזויים" לא נלמד מזה! כן יש כאלה שגם אחרי ג' תמוז מקשיבים לרבי.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם:מלחמתה של תורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חוזרים למערכה! עכשיו יותר מתמיד כולנו מתגייסים}}]] 11:23, 25 במאי 2023 (UTC)
::::::::::{{א|יוסף בן מלמד}} לא זו הסיבה שלא לומדים רשימות, הרי לכאורה אם יש זמן לקרוא ספרים אז למה שלא יהיה זמן ללמוד מהרשימות שהרבי כתב? אלא הסיבה היא שהרשימות '''נגנבו''' מארונו של הרבי, וכידוע מספר פעמים באו לרבי ובקשו ממנו להוציא לאור את רשימותיו ומה שהרבי הביא יצא לאור בתור [[רשימות אדמו"ר שליט"א]], כל השאר הרבי לא התיר להוציא לאור, ואז אחרי ג' תמוז באו מספר קיצוניים שגבנו - נגד דעתו של הרבי! - את רשימותיו מארונו הפרטי ועוד העיזו להוציאם לאור! - אלה הם אותם משוגעים קיצוניים אדוני {{א|קונטרס החלצו|המתון והמלומד}} וזוהי הסיבה שלא לומדים מהרשימות, ודוגמא לדבר יש שם אף דברים שעברו במסורת בית רב בלבד שלא על מנת להבעירם הלאה, וגם אם יש ספק ספקה שמה יש דברים שהרבי לא רוצה שיתפרסמו - ואין ספק בזה כי הרבי אכן לא הסכים שזה יתפרסם - אז אנחנו - ה"קיצוניים" וה"הזויים" לא נלמד מזה! כן יש כאלה שגם אחרי ג' תמוז מקשיבים לרבי.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם:מלחמתה של תורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חוזרים למערכה! עכשיו יותר מתמיד כולנו מתגייסים}}]] 11:23, 25 במאי 2023 (UTC)
:::::::::::{{א|חסיד של הרבי}} תודה רבה לך על תגובתך! ברשותך אצטט ממה שכבר כתבתי למעלה: "'''אך אולי הרשימות הם כמו ספר הזוהר שהיה מוחבא מעיני הציבור במשך אלפי (!!) שנים? מי נתן לך רשות לקרוא בהם כל עוד הרבי לא עודד את הוצאתם לאור?'''". אכן, כיוונת לדבריי ואני מודה לך מאוד על כך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]]  ~ <font size="3"><span style="color:#0000FF;"> [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</span></font>  ~ <font size="2">(21:58, ה' בסיוון, ה'תשפ"ג)</font>.
:::::::::::{{א|חסיד של הרבי}} תודה רבה לך על תגובתך! ברשותך אצטט ממה שכבר כתבתי למעלה: "'''אך אולי הרשימות הם כמו ספר הזוהר שהיה מוחבא מעיני הציבור במשך אלפי (!!) שנים? מי נתן לך רשות לקרוא בהם כל עוד הרבי לא עודד את הוצאתם לאור?'''". אכן, כיוונת לדבריי ואני מודה לך מאוד על כך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]]  ~ <font size="3"><span style="color:#0000FF;"> [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</span></font>  ~ <font size="2">(21:58, ה' בסיוון, ה'תשפ"ג)</font>.
{{שבירה}} אני מצטער, לא ידעתי שחוקי האתר שוללים ועם העורכים הסליחה. מלבד זאת כוונתי הייתה אך ורק לפי שיחת הרבי בי"ג שבט תשי"א, (הציטוט לקמן) ובאם ההבנה בדברים שונה אצל אחרים הרי נהרא נהרא ופשטיה, ושבעים פנים לתורה, וכבר הצהרתי לעיל שאין חלקי עם הכופרים בנצחיות חייו כו' אלא כפי שכתב ידידי {{א|חסיד של הרבי}} הנני מתון במקצת ומנסה לשקול הדברים שנית, באם הדבר כבר סוכם ניתן כעת '''''לסגור דיון'''''.
"ב. הרבנית הצדקנית בעלת היאָרצייט היתה מאלה שהיו מעתיקים את הכתבים של אדמו"ר מהר"ש1.
בהיות אדמו"ר מהר"ש מסודר ביותר, וידעו בדיוק סדר יומו, כולל גם הזמנים שהי' נוסע לטייל – היו מתגנבים, בעת שהי' יוצא לטייל (לאחרי שהיו מעמידים שומר להודיע בעוד מועד על שובו), ומעתיקים כתבי דא"ח. באופן כזה העתיקו ריבוי כתבים. א' המעתיקים היתה כאמור הרבנית הצדקנית בעלת היאָרצייט.
אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר היו מונחים ההעתקות שלה מכתבי אדמו"ר מהר"ש, בתיק אחד, עם ההנחות של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע.
ג. כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר, שבאופן כזה התנהג אף הוא עם אביו כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע.
פעם תפס אותו אביו כ"ק אדמו"ר נ"ע להעתיק כתבים, ואמר לו: גם אצלי בבית אינני כבר בעל-הבית?!
מדברים אלה קיבל כ"ק מו"ח אדמו"ר שבירת-לב חזקה, וביקש תיקון על זה.
לאחרי זמן נתן לו אביו כ"ק אדמו"ר נ"ע רשיון, גישה להכתבים, ובנסעו, הי' משאיר לו את מפתחות הארונות2.
ד. לכאורה אינו מובן:
מסתמא שיער אדמו"ר מהר"ש, ואולי גם ידע ברור, שמעתיקים את הכתבים בזמן נסיעותיו, שהרי הכיר את אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע ואת תשוקתו לכתבי חסידות. ואם כן – ממה-נפשך: אם לא רצה שיעתיקו את הכתבים – הי' יכול להבטיח את הכתבים באופן כזה שלא תהי' אפשרות להעתיקם; ואם לא הי' איכפת לו שמעתיקים הכתבים – הי' יכול ליתן רשיון על זה. ולמה הוצרכה העתקת הכתבים להיות באופן כזה?
ועד"ז אינו מובן בנוגע להכתבים שהעתיק כ"ק מו"ח אדמו"ר אצל כ"ק אדמו"ר נ"ע – למה הוצרך להיות באופן כזה, שלא ברשות?
ויש לומר הביאור בזה:
בהמאמר השני שנאמר לאחרי המשך המאמרים דראש השנה (בשנת תרצ"ד – הנדפס לר"ה השתא) – המאמר דפ' וישלח, ד"ה ויאמר גו' ישראל יהי' שמך3 – מבואר טעם הדבר שברכות יצחק ליעקב הוצרכו להיות במרמה דוקא (בחכמת תורתו4, אבל באופן שקרוי "מרמה"), כמ"ש5 "בא אחיך במרמה ויקח ברכתך" – לפי שנפילת ניצוצות הקדושה למטה ע"י חטא עה"ד היתה במרמה, כמ"ש6 "והנחש הי' ערום גו'", ולכן גם סדר העלאתם ע"י יעקב (שהוא מעין אדם הראשון7) שלוקח הברכות מעשו, צ"ל במרמה דוקא, כמ"ש8 "עם עקש תתפתל".
ויש להוסיף ולבאר גם דברי רבקה ליעקב (בדברה אליו לילך ליקח את הברכות במרמה) "עלי קללתך בני"9, שאם תהי' קללה ח"ו, לוקחת היא על עצמה – דלכאורה: איזו נחמה היא זו? כל בן, ובפרט כמו יעקב, דואג לאמו, וא"כ מהי התועלת בהמענה "עלי קללתך בני"? והרי רואים אנו שמענה זה פעל על יעקב?!
והענין בקיצור:
כאשר צריכים ליקח ענין כזה וממקום כזה שהוא למעלה משכל10, בחירה ורצון הנותן, צ"ל גם אצל המקבל כלי המתאים – לא שכל, טעם ודעת, אלא תנועת המסירת נפש, להעמיד את עצמו בסכנה.
וזהו "עלי קללתך בני" – שהיא מוכנה אף לכך. ואדרבה: דבר זה דורש מסירת נפש, ומתקבל רק על ידי מסירת נפש דוקא, ולא חשבון על פי טעם ודעת. ומענה זה פעל גם אצל יעקב תנועה של מסירת נפש.
ועפ"ז מובן גם בנוגע לתורה בכלל11, ובפרט לפנימיות התורה, כבנדו"ד בנוגע להעתקת הכתבים – שישנו אופן נעלה יותר שמגיעים אליו באופן של מרמה דקדושה, שלא בידיעת הנותן ובתנועה של מס"נ מצד המקבל12 (להסתכן מקבלת קפידא מהרבי כו').
ה. ענין זה (שע"י מרמה באים לדרגא נעלית יותר) מבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמר ההילולא13 – שהכוונה היא להפוך השטות דלעו"ז לשטות דקדושה, כי, ע"י הפיכת השטות דלעו"ז מגיעים לדרגא נעלית יותר מאשר ע"י עבודה שע"פ טעם ודעת, שטות דקדושה שלמעלה מטעם ודעת דקדושה14.
ועפ"ז יש לבאר מ"ש כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמר ההילולא15 בענין "עיקר שכינה בתחתונים היתה"16, ש"עיקר גילוי אלקות הי' בבית המקדש (וראי' לדבר) דכתיב17 ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד מישראל" – דלכאורה אינו מובן: מהי הראי' מהשראת השכינה בנשמות ישראל ("ושכנתי בתוכם", "בתוך כל אחד ואחד מישראל") על השראת השכינה בעולם (עיקר שכינה בתחתונים היתה ועיקר גילוי אלקות הי' בבית המקדש) – הרי נשמות ישראל הם אלקות, שהאלקות נעשה יש18, ואיך אפשר להביא ראי' מהשראת השכינה בהם על השראת השכינה בעולם?
והענין – דלכאורה אינו מובן לאידך גיסא: מהו הצורך בתנאי מוקדם, "ועשו לי מקדש", כדי שיהי' "ושכנתי בתוכם", בתוך כאו"א? כיון ש"נשמה שנתת בי טהורה היא"19, "בנים אתם להוי' אלקיכם"20, וכו' וכו' – ה"ז מספיק שיהי' "ושכנתי בתוכם", ומהו ההכרח בהקדמת "ועשו לי מקדש" שלאח"ז דוקא יהי' "ושכנתי בתוכם"?
והביאור בזה – שעבודת הנשמה מצד עצמה היא עבודה שע"פ טעם ודעת, ואילו עבודתה במסירת נפש, שטות דקדושה, מתעוררת דוקא ע"י העלם והסתר העולם, הגוף ונה"ב. ולכן, התנאי להענין ד"ושכנתי בתוכם", עיקר שכינה ולא הארה בלבד, הוא, דוקא ע"י "ועשו לי מקדש", "מקדש דאקרי משכן"21, שנעשה מ"עצי שטים עומדים"22, "עצי שטים", השטות דלעו"ז שמהפכים לשטות דקדושה (כמבואר בהמאמר13), ש"עומדים" ומחברים אוא"ס ב"ה עם המטה23."
בברכה --[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 18:20, ז' בסיוון, ה'תשפ"ג 18:20, 27 במאי 2023 (UTC)