שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:
לצורך מקווה ניתן להשתמש במעיין מים חיים, ים, נהר, או כל ריכוז מים המכיל לפחות ארבעים סאה (330 או 650 ליטר, לפי שיטות שונות).
לצורך מקווה ניתן להשתמש במעיין מים חיים, ים, נהר, או כל ריכוז מים המכיל לפחות ארבעים סאה (330 או 650 ליטר, לפי שיטות שונות).


עזרא תיקן שאדם טמא לא יוכל ללמוד תורה עד שיטבול במקווה. תקנה זו התבטלה מכיוון שציבור הלומדים לא היה יכול לעמוד בה. עם זאת גדולי האדמו"רים הורו שכן לטבול ומספרים על אחד שבא להגרא"ח נאה ואמר לו "הרי אמרו דברי תורה אינם מקבלים טומאה" ענה לו הגרא"ח "כן, אך השאלה היא האם אדם טמא יוכל לקבל דברי תורה".
עזרא תיקן שאדם טמא לא יוכל ללמוד תורה עד שיטבול במקווה. תקנה זו התבטלה מכיוון שציבור הלומדים לא היה יכול לעמוד בה. עם זאת גדולי האדמו"רים הורו שכן לטבול ומספרים על אחד שבא [[אברהם חיים נאה|להגרא"ח נאה]] ואמר לו "הרי אמרו דברי תורה אינם מקבלים טומאה" ענה לו הגרא"ח "כן, אך השאלה היא האם אדם טמא יוכל לקבל דברי תורה".
 
== דיני המקווה ==
   
   
בתוה"ק נאמר: "אך מעין ובור מקוה־מים יהיה טהור" <REF>ויקרא יא, לו.</REF>. מפסוק זה למדו רבותינו שאי אפשר לטבול במים שאובים – מים שהקוותם למקום אחד נעשתה בידי אדם, אלא דווקא במים שנקוו למקום אחד באופן אחד: "מה מעין בידי שמים אף מקוה בידי שמים"<REF>ספרא, פרשת שמיני פרשה ט, א</REF>.
בתוה"ק נאמר: "אך מעין ובור מקוה־מים יהיה טהור" <REF>ויקרא יא, לו.</REF>. מפסוק זה למדו רבותינו שאי אפשר לטבול במים שאובים – מים שהקוותם למקום אחד נעשתה בידי אדם, אלא דווקא במים שנקוו למקום אחד באופן אחד: "מה מעין בידי שמים אף מקוה בידי שמים"<REF>ספרא, פרשת שמיני פרשה ט, א</REF>.