רוחות העולם: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "'''רוחות העולם''' הם ששת הקצוות (מזרח ומערב, צפון ודרום, מעלה ומטה) המגדירים את מציאות המקום...") |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
===כללות עניין ששת המידות=== | ===כללות עניין ששת המידות=== | ||
עניין ששת המידות הוא השפעה לזולת{{הערה|להבדיל מעניין המוחין – שהוא לעצמו. שבשביל להבין עניין שכלי אין צורך בזולת, ואדרבה, כשצריך להתעמק משהו הזולת מבלבל ומפריע. ולכן כשהיו צריכים הסנהדרין לפסוק בדיני נפשות היו מתבודדים לילה אחד בין הדיון לבין גמר הדין{{הערה|סנהדרין מ' א' במשנה.}}, כל פעולת המידות מתייחסת לזולת, ובאין זולת נאבדת כל פעולת המידה{{הערה|ד"ה איתא במדרש תהילים.}}. | עניין ששת המידות הוא השפעה לזולת{{הערה|להבדיל מעניין המוחין – שהוא לעצמו.}} שבשביל להבין עניין שכלי אין צורך בזולת, ואדרבה, כשצריך להתעמק משהו הזולת מבלבל ומפריע. ולכן כשהיו צריכים הסנהדרין לפסוק בדיני נפשות היו מתבודדים לילה אחד בין הדיון לבין גמר הדין{{הערה|סנהדרין מ' א' במשנה.}}, כל פעולת המידות מתייחסת לזולת, ובאין זולת נאבדת כל פעולת המידה{{הערה|ד"ה איתא במדרש תהילים.}}. | ||
ונמצא, שה"מקום" הראשון בו "מדברים" על מציאות "זולת" (מחוץ לאלוקות) הם ששת המידות דבריאה – ולכן הן בהן חינת המקום הרוחני, המהווה שורש לבחינת המקום הגשמי. | ונמצא, שה"מקום" הראשון בו "מדברים" על מציאות "זולת" (מחוץ לאלוקות) הם ששת המידות דבריאה – ולכן הן בהן חינת המקום הרוחני, המהווה שורש לבחינת המקום הגשמי. | ||
יש להדגיש, שמציאות "מקום" רוחני{{הערה|גדר מקום הוא שכל נברא תופס מקום, וממילא לא יכולים להיות שני נבראים במקום אחד (שהרי מקום זה כבר "תפוס"). אלא שברוחניות פירוש הדבר שבמקום שנמשכת יראה לא נמשכת אהבה וכיו"ב.{{הערה|המאור שבתורה - ביאורי הרי"כ לתניא, בפרק ז' משער היחוד והאמונה.}} מתחילה רק בעולם הבריאה, ושורש המקום הרוחני (שבבריאה) הוא במלכות דאצילות{{הערה|שער היחוד והאמונה פרק ז'.}}. ואילו המידות כפי שהן באצילות הן מופשטות לגמרי אפילו מבחינת מקום (ואפילו מבחינת מקום רוחני). | יש להדגיש, שמציאות "מקום" רוחני{{הערה|גדר מקום הוא שכל נברא תופס מקום, וממילא לא יכולים להיות שני נבראים במקום אחד (שהרי מקום זה כבר "תפוס").}} אלא שברוחניות פירוש הדבר שבמקום שנמשכת יראה לא נמשכת אהבה וכיו"ב.{{הערה|המאור שבתורה - ביאורי הרי"כ לתניא, בפרק ז' משער היחוד והאמונה.}} מתחילה רק בעולם הבריאה, ושורש המקום הרוחני (שבבריאה) הוא במלכות דאצילות{{הערה|שער היחוד והאמונה פרק ז'.}}. ואילו המידות כפי שהן באצילות הן מופשטות לגמרי אפילו מבחינת מקום (ואפילו מבחינת מקום רוחני). | ||
===בחינת המקום (הקצוות) שבמידות=== | ===בחינת המקום (הקצוות) שבמידות=== | ||
גרסה מ־08:57, 11 בדצמבר 2022
רוחות העולם הם ששת הקצוות (מזרח ומערב, צפון ודרום, מעלה ומטה) המגדירים את מציאות המקום הגשמי. הקצוות הגשמיים נמשכים מעניינם הרוחני, שהוא ששת המידות חסד גבורה וכו'[1].
הקב"ה מקומו של העולם
במדרש רבה[2] אומר ר' הונא בשם ר' אמי "מכנין שמו של הקב"ה וקוראין אותו מקום, שהוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו", ונחלקו המקובלים[3] מהו גדר המקום.
האר"י ז"ל[4] ועמק המלך[5] פירשו, שהכוונה במקומו של הקב"ה היא לאור אין סוף הסובב את המקום הפנוי[6].
המאורי אור פירש[7] ש"מקומו" אותיות מקום וא"ו. והיינו, המקום עצמו הוא הוא ספירת הבינה, ובינה היא מקום מחצב ז"א (שהם שש הקצוות, והיינו - העולם עצמו).
הפרדס פירש[8] שמקומו של הקב"ה הוא כתר, ונקרא מקומו של עולם כי הוא שורש הנאצלים ומקיף להם.
הרמבם פירש[9], שהקב"ה נקרא "מקום" משום שהוא מקור ושורש העולם, וכן הסכים אדמו"ר הזקן[10].
מקום העולם עצמו
אבל מקום העולם אינו המקום שבו "נמצא" העולם, אלא הוא גדר העולם עצמו[11]. ומפרש אדמו"ר הזקן[12] ש"מקום" הוא ששת הקצוות - ששת המידות דעולם הבריאה[13]), וכדלקמן.
כללות עניין ששת המידות
עניין ששת המידות הוא השפעה לזולת[14] שבשביל להבין עניין שכלי אין צורך בזולת, ואדרבה, כשצריך להתעמק משהו הזולת מבלבל ומפריע. ולכן כשהיו צריכים הסנהדרין לפסוק בדיני נפשות היו מתבודדים לילה אחד בין הדיון לבין גמר הדין[15], כל פעולת המידות מתייחסת לזולת, ובאין זולת נאבדת כל פעולת המידה[16].
ונמצא, שה"מקום" הראשון בו "מדברים" על מציאות "זולת" (מחוץ לאלוקות) הם ששת המידות דבריאה – ולכן הן בהן חינת המקום הרוחני, המהווה שורש לבחינת המקום הגשמי.
יש להדגיש, שמציאות "מקום" רוחני[17] אלא שברוחניות פירוש הדבר שבמקום שנמשכת יראה לא נמשכת אהבה וכיו"ב.[18] מתחילה רק בעולם הבריאה, ושורש המקום הרוחני (שבבריאה) הוא במלכות דאצילות[19]. ואילו המידות כפי שהן באצילות הן מופשטות לגמרי אפילו מבחינת מקום (ואפילו מבחינת מקום רוחני).
בחינת המקום (הקצוות) שבמידות
נצח והוד הם מעלה ומטה (בהתאמה). מעלה ומטה אינם ההשפעה עצמה אלא רק "איכות השפע", היינו, כליות יועצות איך להשפיע. הנצח (ה"מעלה") הוא הגוזר אומר להוריד את השפע, וההוד (ה"מטה") יעצור את השפע שלא יתפשט כל כך.
חסד וגבורה הם ימין ושמאל, שהם דרום וצפון[20]. חסד (שמאל) הוא אור וחום – והדרום הוא חם, ואילו גבורה היא צמצום והעלם – והצפון הוא קר.
'תפארת ומלכות הם קדימה ואחורה, שהם מזרח ומערב. מזרח הוא תחילת ההשפעה. ההשפעה לזולת היא התכללות של חסד וגבורה, והתכללות זו מתאפשרת בכוחו של קו האמצעי (תפארת), כי בו מאירה בחינת "קדם"[21] שלמעלה משניהם. ומערב הוא קבלת השפע (של האורות דאצילות), הנעצרים ונסתרים במקבל שהוא המלכות[22].
וכדרך שהשפע דאצילות נמשך למלכות בשס"ה צינורות השפע[23], כך כללות ההשפעה הגשמית לעולם נמשכת בראש השנה, ואחר כך נפרטת לשס"ה (365) ימות השנה.
הערות שוליים
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב ב' עמ' שצא.
- ↑ ויצא פס"ח.
- ↑ אוה"ת נביאים, יחזקאל עמ' תב ואילך.
- ↑ בשער ח' ( שער אדם קדמאה) רפ"ט, ובשער או"א פמ"ו דע"ט מע"ב
- ↑ בש"א רפ"א דף א סע"א.
- ↑ מקום החלל שלאחר הצמצום הראשון.
- ↑ אות מ' סעיף ק"ח.
- ↑ בערכי הכינויים, ערך מקום
- ↑ במורה נבוכים פרק ח' ועוד.
- ↑ ד"ה כי על כל כבוד חופה ועוד.
- ↑ והיינו, לא שורשו של העולם כבפסקה הקודמת, אלא הגדר שלו עצמו.
- ↑ בתו"א בשלח ד"ה ואכלוהו היום, וזהו הפירוש המובא בכל מקום בתורת החסידות.
- ↑ שהרי כל גדר מקום וזמן אינם שייכים כלל באצילות, וראה תניא שעהיוה"א פרק ז'.
- ↑ להבדיל מעניין המוחין – שהוא לעצמו.
- ↑ סנהדרין מ' א' במשנה.
- ↑ ד"ה איתא במדרש תהילים.
- ↑ גדר מקום הוא שכל נברא תופס מקום, וממילא לא יכולים להיות שני נבראים במקום אחד (שהרי מקום זה כבר "תפוס").
- ↑ המאור שבתורה - ביאורי הרי"כ לתניא, בפרק ז' משער היחוד והאמונה.
- ↑ שער היחוד והאמונה פרק ז'.
- ↑ המושגים ימין ושמאל מתייחסים לבית המקדש. כניסת בית המקדש היא במזרח, וההולך בהיכל לכיוון קודש הקודשים רואה מימינו (בצפון) את השולחן, ומשמאלו (בדרום) את המנורה.
- ↑ בחינת ה"כתר" שלמעלה מהחכמה, המאיר ע"י הדעת במדת התפארת.
- ↑ וכשם שתחילת ההשפעה היא ע"י הקו האמצעי (שלמעלה מימין ושמאל), כך כוחה של המלכות לקבל את השפעת שני ההפכים (חסד וגבורה) הוא ע"י היסוד (שגם הוא בקו האמצעי, וגם בו מאירה הארת הכתר).
- ↑ שתחילתם בתפארת (מזרח) וסופם במלכות (מערב).