טיקלא: הבדלים בין גרסאות בדף
ספירת המלכות (שיחה | תרומות) מ (←בספר הזוהר: עיצוב) |
ספירת המלכות (שיחה | תרומות) מ (עריכה, ניסוח ופישוט) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
פירוש המילה '''טיקלא''' (או: '''טקלא''') הוא גלגל. מילה זו משמשת גם כמשקל מאזניים. | פירוש המילה '''טיקלא''' (או: '''טקלא''') הוא גלגל. מילה זו משמשת גם כמשקל מאזניים. | ||
המושג לקוח מספר הזוהר. הוא משמש כדי להסביר את הצורה בה מגלגל הקב"ה אירועים בעולם. | |||
==בספר הזוהר== | ==בספר הזוהר== | ||
| שורה 6: | שורה 7: | ||
[= רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: | [= רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: | ||
"וְהוּא מְסִבּוֹת מִתְהַפֵּךְ" - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסַבֵּב | "וְהוּא מְסִבּוֹת מִתְהַפֵּךְ" - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסַבֵּב סִבוּבִים וּמֵבִיא מַעֲשִׂים בָּעוֹלָם לְהִתְקַיֵּם, וְאַחַר שֶׁחוֹשְׁבִים בְּנֵי אָדָם שֶׁיִּתְקַיְּמוּ אוֹתָם מַעֲשִׂים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹפֵךְ אוֹתָם אֶת אוֹתָם מַעֲשִׂים מִכְּמוֹ שֶׁהָיוּ בַּהַתְחָלָה. | ||
"בְּתַחְבּוּלֹתָו", בְּתַחְבּוּלָתוֹ כָּתוּב, כְּמוֹ הָאֻמָּן הַזֶּה שֶׁעוֹשֶׂה כְּלִי חֶרֶס, בְּעוֹד שֶׁאוֹתוֹ הַגַּלְגַּל מִסְתּוֹבֵב לְפָנָיו, חוֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת כְּגוֹן זֶה - עוֹשֶׂה, חוֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת כְּגוֹן אַחֵר - עוֹשֶׂה. מְהַפֵּךְ כְּלי זֶה לִכְלִי אַחֵר מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ הַגַּלְגַּל סוֹבֵב לְפָנָיו. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְהַפֵּךְ אֶת מַעֲשָׂיו שֶׁהוּא עוֹשֶׂה]. | "בְּתַחְבּוּלֹתָו", בְּתַחְבּוּלָתוֹ כָּתוּב, כְּמוֹ הָאֻמָּן הַזֶּה שֶׁעוֹשֶׂה כְּלִי חֶרֶס, בְּעוֹד שֶׁאוֹתוֹ הַגַּלְגַּל מִסְתּוֹבֵב לְפָנָיו, חוֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת כְּגוֹן זֶה - עוֹשֶׂה, חוֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת כְּגוֹן אַחֵר - עוֹשֶׂה. מְהַפֵּךְ כְּלי זֶה לִכְלִי אַחֵר מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ הַגַּלְגַּל סוֹבֵב לְפָנָיו. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְהַפֵּךְ אֶת מַעֲשָׂיו שֶׁהוּא עוֹשֶׂה]. | ||
כלומר, הפסוק "והוא מסיבות מתהפך" מלמד ש[[הקב"ה]] מסובב{{הערה|מסיבות לשון סיבוב}} את האירועים בעולם, אך לא בצורה צפויה. בני האדם מצפים כי לאחר מעשה מסויים, תגיע תוצאה מסויימת והיא תישאר קבועה. אך הקב"ה מהפך זאת ומשנה את התוצאות כרצונו. כביכול יש לפני ה' גלגל שמסתובב, וכל פעם מגיע אל העולם חלק אחר של הגלגל (שבו יש תוצאות ומצבים אחרים). | |||
== בתורת החסידות == | == בתורת החסידות == | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
בחסידות{{הערה|1=ספר המאמרים תרט"ו עמ' 1.}} מוסבר | בחסידות{{הערה|1=ספר המאמרים תרט"ו עמ' 1.}} מוסבר על כך, שהקב"ה מסבב משנה את התוצאות, לפי מעשיהם של בני האדם. למשל: אם ב[[ראש השנה]] חזרו כל [[בני ישראל]] בתשובה וקיבלו עליהם [[עול מלכות שמיים]] ו[[יראת ה']], נכתבה להם שנה טובה. אך אם אחר כך יקלקלו מעשיהם ח"ו, לא תרד ההשפעה כמו שנכתב להם כן בראש השנה{{הערה|פירוש זה מתאים עם פירוש רש"י: '''"מסיבות מתהפך בתחבולותיו"''' - של "מקום" (ה'). '''"לפעלם"''' - של גשמים לפועל המוטל עליהם לעשות אם טוב ואם רע - "מתהפך במסיבות הרבה", כאותו ששנינו: הרי שהיו ישראל צדיקים גמורים בר"ה ופסקו להם גשמים, לסוף סרחו. לפחות מהם אי אפשר שכבר נגזרה גזרה, אלא הקב"ה מורידם שלא בזמנם, ועל ארץ שאינה צריכה להם. ועתים לטובה כיצד כו'.}}, וכן להיפך. | ||
==פירושים נוספים== | ==פירושים נוספים== | ||
רבי [[צבי אלימלך שפירא]] מפרש בספרו 'אגרא דכלה' על התורה{{הערה|1=[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?50046&&page=173&$201302240426953 פרשת חוקת, עמ' קע.].}}, ש[[ספר הזהר]] משתמש במילה זו כמשל על [[קליפת נוגה]] | רבי [[צבי אלימלך שפירא]] מפרש בספרו 'אגרא דכלה' על התורה{{הערה|1=[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?50046&&page=173&$201302240426953 פרשת חוקת, עמ' קע.].}}, ש[[ספר הזהר]] משתמש במילה זו כמשל על [[קליפת נוגה]]: {{ציטוטון|"כמו לשון המשקל, שנוטה בהכרעה פעמים לכאן ופעמים לכאן"}}. כיוון שב[[קליפת נוגה]] מעורב טוב ורע, וניתנת לאדם הבחירה אם להעלות אותה ל[[קדושה]] או להורידה ל[[קליפות]]. | ||
בספר המאמרים תרמ"ג{{הערה|1=[https://docs.google.com/viewer?a=v&q=cache:pFuoctrSNWEJ:www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31659_143.pdf+%22%D7%94%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%90%22&hl=iw&gl=us&pid=bl&srcid=ADGEESj2Q93aq-OBX3BKVtD34vT6wKfMGAGYLdfv_Aoi-vusJAH-WLW8S55ODm-0AGvHJA1VR9hc3QJvMfan062m90mC6U4E5bvpsgH0LFE56qHuGL0GEr_w4bFAe70jjoF8VydIgOu6&sig=AHIEtbTqxrpS9-jaEM-n1hE344a_AjRxWQ ספר המאמרים תרמ"ג עמ' קלד.]}}, מבאר [[אדמו"ר הרש"ב]] שה | בספר המאמרים תרמ"ג{{הערה|1=[https://docs.google.com/viewer?a=v&q=cache:pFuoctrSNWEJ:www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31659_143.pdf+%22%D7%94%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%90%22&hl=iw&gl=us&pid=bl&srcid=ADGEESj2Q93aq-OBX3BKVtD34vT6wKfMGAGYLdfv_Aoi-vusJAH-WLW8S55ODm-0AGvHJA1VR9hc3QJvMfan062m90mC6U4E5bvpsgH0LFE56qHuGL0GEr_w4bFAe70jjoF8VydIgOu6&sig=AHIEtbTqxrpS9-jaEM-n1hE344a_AjRxWQ ספר המאמרים תרמ"ג עמ' קלד.]}}, מבאר [[אדמו"ר הרש"ב]] שה"טיקלא" הינו [[קו|קו המידה]], והוא מסבב את הגלגל לפי מעשיו של האדם, וגורם שיגיע לאדם פחות מכפי המגיע לו או יותר מכפי המגיע לו{{הערה|1=ועיין עוד ב[[ביאורי הזהר]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15926&st=&pgnum=39&hilite= על פרשת וירא חלק א' עמ' לא], שם מבאר שבחינה זו היא [[מלכות דאצילות]].}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
[[קטגוריה:ביטויים מספר הזוהר]] | [[קטגוריה:ביטויים מספר הזוהר]] | ||
גרסה מ־23:10, 23 באוקטובר 2022
פירוש המילה טיקלא (או: טקלא) הוא גלגל. מילה זו משמשת גם כמשקל מאזניים.
המושג לקוח מספר הזוהר. הוא משמש כדי להסביר את הצורה בה מגלגל הקב"ה אירועים בעולם.
בספר הזוהר
מובא בזוהר פרשת וירא[1]:
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: "וְהוּא מְסִבּוֹת מִתְהַפֵּךְ" (איוב לז יב) - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסַבֵּב סִבּוּבִין וְאַיְיתֵי עוֹבָדִין בְּעָלְמָא לְאִתְקָיְימָא, וּלְבָתַר דְּחֲשִׁיבוּ בְּנֵי נָשָׁא דְּיִתְקָיְימוּן אִנּוּן עוֹבָדִין, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְהַפֵּךְ לוֹן לְאִנּוּן עוֹבָדִין מִכְּמָה דְּהֲווּ בְּקַדְמִיתָא. "בְּתַחְבּוּלוֹתָיו" (שם). בְּתַחְבּוּלָתוֹ כְּתִיב - כְּהַאי אוֹמָנָא דְּעָבִיד מָאנִין דְּחַרְסָא. בְּעוֹד דְּהַהִיא טִיקְלָא אִסְתַּחֲרַת קַמֵיהּ. חָשִׁיב לְמֶעְבַּד כְּגַוְונָא דָּא עָבִיד. חָשִׁיב לְמֶעְבַּד כְּגַוְונָא אָחֳרָא עָבִיד. מְהַפֵּךְ מָאנָא דָּא לְמָאנָא דָא, בְּגִין דְּהַהוּא טִיקְלָא אִסְתַּחֲרַת קַמֵּיהּ. כָּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְהַפֵּךְ עוֹבָדוֹי דְּאִיהוּ עָבִיד.
[= רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: "וְהוּא מְסִבּוֹת מִתְהַפֵּךְ" - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסַבֵּב סִבוּבִים וּמֵבִיא מַעֲשִׂים בָּעוֹלָם לְהִתְקַיֵּם, וְאַחַר שֶׁחוֹשְׁבִים בְּנֵי אָדָם שֶׁיִּתְקַיְּמוּ אוֹתָם מַעֲשִׂים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹפֵךְ אוֹתָם אֶת אוֹתָם מַעֲשִׂים מִכְּמוֹ שֶׁהָיוּ בַּהַתְחָלָה. "בְּתַחְבּוּלֹתָו", בְּתַחְבּוּלָתוֹ כָּתוּב, כְּמוֹ הָאֻמָּן הַזֶּה שֶׁעוֹשֶׂה כְּלִי חֶרֶס, בְּעוֹד שֶׁאוֹתוֹ הַגַּלְגַּל מִסְתּוֹבֵב לְפָנָיו, חוֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת כְּגוֹן זֶה - עוֹשֶׂה, חוֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת כְּגוֹן אַחֵר - עוֹשֶׂה. מְהַפֵּךְ כְּלי זֶה לִכְלִי אַחֵר מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ הַגַּלְגַּל סוֹבֵב לְפָנָיו. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְהַפֵּךְ אֶת מַעֲשָׂיו שֶׁהוּא עוֹשֶׂה].
כלומר, הפסוק "והוא מסיבות מתהפך" מלמד שהקב"ה מסובב[2] את האירועים בעולם, אך לא בצורה צפויה. בני האדם מצפים כי לאחר מעשה מסויים, תגיע תוצאה מסויימת והיא תישאר קבועה. אך הקב"ה מהפך זאת ומשנה את התוצאות כרצונו. כביכול יש לפני ה' גלגל שמסתובב, וכל פעם מגיע אל העולם חלק אחר של הגלגל (שבו יש תוצאות ומצבים אחרים).
בתורת החסידות
בחסידות[3] מוסבר על כך, שהקב"ה מסבב משנה את התוצאות, לפי מעשיהם של בני האדם. למשל: אם בראש השנה חזרו כל בני ישראל בתשובה וקיבלו עליהם עול מלכות שמיים ויראת ה', נכתבה להם שנה טובה. אך אם אחר כך יקלקלו מעשיהם ח"ו, לא תרד ההשפעה כמו שנכתב להם כן בראש השנה[4], וכן להיפך.
פירושים נוספים
רבי צבי אלימלך שפירא מפרש בספרו 'אגרא דכלה' על התורה[5], שספר הזהר משתמש במילה זו כמשל על קליפת נוגה: ""כמו לשון המשקל, שנוטה בהכרעה פעמים לכאן ופעמים לכאן"". כיוון שבקליפת נוגה מעורב טוב ורע, וניתנת לאדם הבחירה אם להעלות אותה לקדושה או להורידה לקליפות.
בספר המאמרים תרמ"ג[6], מבאר אדמו"ר הרש"ב שה"טיקלא" הינו קו המידה, והוא מסבב את הגלגל לפי מעשיו של האדם, וגורם שיגיע לאדם פחות מכפי המגיע לו או יותר מכפי המגיע לו[7].
הערות שוליים
- ↑ דף קט, עמוד ב. מובא גם במקומות נוספים כגון בספר הזוהר חלק א דף צב, ב (והוא חלק ממאמרי הזוהר שנהוג לאומרם בליל ברית).
- ↑ מסיבות לשון סיבוב
- ↑ ספר המאמרים תרט"ו עמ' 1.
- ↑ פירוש זה מתאים עם פירוש רש"י: "מסיבות מתהפך בתחבולותיו" - של "מקום" (ה'). "לפעלם" - של גשמים לפועל המוטל עליהם לעשות אם טוב ואם רע - "מתהפך במסיבות הרבה", כאותו ששנינו: הרי שהיו ישראל צדיקים גמורים בר"ה ופסקו להם גשמים, לסוף סרחו. לפחות מהם אי אפשר שכבר נגזרה גזרה, אלא הקב"ה מורידם שלא בזמנם, ועל ארץ שאינה צריכה להם. ועתים לטובה כיצד כו'.
- ↑ פרשת חוקת, עמ' קע..
- ↑ ספר המאמרים תרמ"ג עמ' קלד.
- ↑ ועיין עוד בביאורי הזהר לאדמו"ר הצמח צדק על פרשת וירא חלק א' עמ' לא, שם מבאר שבחינה זו היא מלכות דאצילות.