שניאור זלמן דוכמן: הבדלים בין גרסאות בדף
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
[[הרב]] דוכמן קיבל הוראות מ[[הרבי]] לנסוע לקהילות מבודדות ב[[ארצות הברית]] כדי לעורר את התושבים לקיום התורה והמצוות, שם סיפר ר' זלמן מסיפוריו שפעלו רושם רב על השומעים. | [[הרב]] דוכמן קיבל הוראות מ[[הרבי]] לנסוע לקהילות מבודדות ב[[ארצות הברית]] כדי לעורר את התושבים לקיום התורה והמצוות, שם סיפר ר' זלמן מסיפוריו שפעלו רושם רב על השומעים. | ||
את סיפוריו כתב בספרו "לשמע אוזן", שנדפס בשנת [[תשכ"ג]] ובו סיפורי חסידים ששמע מחסידים בדורות עברו. | את סיפוריו כתב בספרו "[[לשמע אוזן]]", שנדפס בשנת [[תשכ"ג]] ובו סיפורי חסידים ששמע מחסידים בדורות עברו. | ||
אדמו"ר הריי"צ החשיב מאוד את סיפוריו, ובמכתב כותב לו הרבי בשם חותנו אדמו"ר הריי"צ: בבקשה לשלוח לו מהנדפס על ידו כו' לזכות בזה את הרבים. | אדמו"ר הריי"צ החשיב מאוד את סיפוריו, ובמכתב כותב לו הרבי בשם חותנו אדמו"ר הריי"צ: בבקשה לשלוח לו מהנדפס על ידו כו' לזכות בזה את הרבים. | ||
גרסה מ־02:48, 9 בנובמבר 2010
החסיד רבי שניאור זלמן הלוי דוכמן, נולד בהאמליא היה מחשובי החסידים, ומקורב ביותר לאדמו"ר הריי"צ.
מחזק ומחזיר בתשובה על ידי סיפוריו
הרב דוכמן קיבל הוראות מהרבי לנסוע לקהילות מבודדות בארצות הברית כדי לעורר את התושבים לקיום התורה והמצוות, שם סיפר ר' זלמן מסיפוריו שפעלו רושם רב על השומעים.
את סיפוריו כתב בספרו "לשמע אוזן", שנדפס בשנת תשכ"ג ובו סיפורי חסידים ששמע מחסידים בדורות עברו.
אדמו"ר הריי"צ החשיב מאוד את סיפוריו, ובמכתב כותב לו הרבי בשם חותנו אדמו"ר הריי"צ: בבקשה לשלוח לו מהנדפס על ידו כו' לזכות בזה את הרבים.
בסיום המכתב כותב הרבי: כבודו חותם את עצמו, נכד הרמ"י נ"ע מהאמעל. ולכן מטובו לשלוח מזכרונותיו מה שיודע ע"ד זקנו וגם אחי זקנו, כי זה מכבר רצון כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א לקבץ הידיעות ע"ד זקני החסידים, ובטח במשך הזמן יהיה בזה ג"כ זכות הרבים.[1]
בזמן מאסר אדמו"ר הריי"צ, נתן לו הרבי לשמור חלק מכתבי היד.[2]
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש
- ↑ ראה שם הערות "כמדומה".