יעקב ישראל קנייבסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 55: שורה 55:
הרב [[טוביה בלוי]] שעמד נגדם והחזיר מלחמה שערה, מעיד: "מחרחרי הריב ניסו לנצל את שמו למלחמה ב[[חסידות]] אך הוא נשאר לחסידות וברוב המקרים אף סיכל את מזימותיהם בעמדו בתוקף על סירובו להצטרף למעשים אלו".
הרב [[טוביה בלוי]] שעמד נגדם והחזיר מלחמה שערה, מעיד: "מחרחרי הריב ניסו לנצל את שמו למלחמה ב[[חסידות]] אך הוא נשאר לחסידות וברוב המקרים אף סיכל את מזימותיהם בעמדו בתוקף על סירובו להצטרף למעשים אלו".


פעם אחת חרג ממנהגו וחתם יחד עם ראש ישיבת פוניבז' על כגרוז נגד [[תהלוכת ל"ג בעמר]] - בשנת [[תש"מ]]. עם זאת, יש מבני משפחתו<ref>נכדו הרב ברים.</ref> הטוענים כי קריאה זו לא הייתה על דעתו.
פעם אחת חרג ממנהגו וחתם יחד עם ראש ישיבת פוניבז' על כגרוז נגד [[תהלוכת ל"ג בעומר]] - בשנת [[תש"מ]]. עם זאת, יש מבני משפחתו<ref>נכדו הרב ברים.</ref> הטוענים כי קריאה זו לא הייתה על דעתו.


בשנת [[תשמ"ו]] היו שייחסו לו את הקמת היומון ית"ד נאמן.
בשנת [[תשמ"ו]] היו שייחסו לו את הקמת היומון ית"ד נאמן.

גרסה מ־20:28, 14 במרץ 2010

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
הסטייפלר

הגאון הצדיק רבי יעקב ישראל קנייבסקי (המכונה הסטייפלר) זצ"ל הי' ראש ישיבת נובהרדוק בבני ברק ומנהיג הציבור הליטאי-מתנגדי בארץ הקודש, יחסיו עם חסידות חב"ד והרבי היו מורכבים, אוהדים אך מבקרים.

ביוגרפיה

הסטייפלר נולד בעיירה הורון-סטייפלא בשנת תרנ"ח לאביו החסיד ר' חיים פרץ, חסידו של האדמו"ר ר' מרדכי דב טווערסקי-שניאורסאהן מסטייפלא-טאמשאפל, שהי' נכדו של אדמו"ר האמצעי ובנו של ר' מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי). הוא נקרא ע"ש מייסד השושלת, רבי יעקב ישראל מטשערקאס, בנו של ר' מרדכי מטשרנוביל וחתנו של אדמו"ר האמצעי זי"ע, בעל בתו הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)[1].

בהיותו בן שש נפטר עליו אביו זצ"ל, וכעבור שנתיים, שלחה אותו אמו לישיבת נובהרדוק, למרות היותו מבית חסידי, כיוון שבסביבתם לא הייתה ישיבה חסידית.

הוא גדל בתורה ובעבודת ה' ועד מהרה יצא לו שם של 'עילוי', והוא מונה ע"י ה'סבא' מנובהרדוק לשמש כראש ישיבה בכמה מסניפי הישיבה. בזמן מלחמת העולם הראשונה גוייס לצבא הקומוניסטי, שם שמר במסירות נפש על היהדות.

בשנת תרפ"ה פירסם את ספרו הראשון 'שערי תבונה' שעשה רעש בעולם התורני, בראש ספרו זה הופיעו הסכמות של גדולי החסידות - הגה"ק רבי יחיאל מאיר מאוסטרובצה והגה"ח ר' מנחם זמבא, וכן של ר' חיים עוזר גרודז'ינסקי.

בשנת תרצ"ה עלה לארץ הקודש והתיישב בבני ברק שם עמד בראש ישיבת נובהארדאק. שמו נודע כמרביץ תורה וכגאון גדול, ורבים ראו בו את מנהיג הציבור הליטאי.

נפטר בליל שבת קודש, ט"ז מנחם אב תשמ"ה.

אות בספר התורה - תש"ה

הסטייפלר ירא שמיים, ויש ליצור עמו קשר

בטרם צאתו של הרה"ח אוריאל צימר לאה"ק בראשית קיץ תשט"ז הטיל עליו הרבי ביחידות בת כמה שעות שורה של הוראות לביצוע באה"ק, רובן בהקשר להפצת המעיינות בהציבור החרדי. בין השאר אמר לו הרבי "יש לחזון איש גיס [הסטייפלר] שאומרים עליו שהוא ירא שמים וכדאי לסור אליו להשפיע עליו ללמוד חסידות". הביקור לא יצא אל הפועל מסיבות צדדיות[2].

אות בספר התורה של משיח - תש"ל

גם בשנת תש"ל קנה הסטייפלר אות בספר תורה של משיח.

הי' זה בחודש שבט. על מנת לסיים את הספר, יצא התמימים לזכות יהודים בקניית אותיות. בבני ברק החתימו יהודים התמימים קלונימוס קופצ'יק שי' ואליהו אריה פרידמן ע"ה.

הם סבבו בין בית כנסת וגדולי תורה.

כשעברו ליד בית הסטייפלר ברח' רשב"ם, הציע פרידמן להיכנס אליו. עקב ידיעה שהתפרסמה בימים ההם שראש ישיבת פוניבז' טען כי ס"ת שייך לעבודה זרקה, חשש ר"ק קופצ'יק שגם הסטייפלר מחזיק בדעותיו, אמנם ר"א פרידמן התעקש, והם עלו, דפקו בדלת. הרבנית ע"ה פתחה את הדלת, והם נכנסו לסלון.

הסטייפלר כידוע הי' כבד שמיעה והפני' אליו נעשתה בכתב.הוא סימן להם בשאלה: "מה רצונם?" והם כתבו לו על דף נייר: "היות ומסיימים ס"ת של משיח ברצוננו לזכות אותו באות" הוא ענה שאין ברצונו להשתתף, כי ידוע על מספר פעמים שגדולי ישראל דיברו על הקץ וקם כנגדם גדול בישראל ונשבע שמשיח לא יבוא באותו קץ, והנימוק לשבועה הי', כי אם ח"ו יגיע התאריך ומשיח לא יבוא ח"ו, שלא תיגרם חלישות באמונה כי יתלו את אי-ביאת המשיח בכך שהצדיק נשבע שלא יבוא".

הם ענו לו בכתב: "כאן לא מדובר בתאריך שיתגלה המשיח – אלא בתאריך שבו עומדים לסיים את כתיבת ס"ת שאיתו יצאו לקראת המשיח, אלא שהליצנים שברחוב אומרים שהכוונה לקץ".

הסטייפלר נעמד על רגליו ואמר: "אתם חסידים של הרבי שלכם ואתם חייבים לשמוע בקולו ואם הרבי הוא המשיח גם אני ארוץ אחריו, אבל בגלל הסיבה שאמרתי קודם, אני לא משתתף".

איחלנו לו ערב טוב ופנינו לצאת מהבית.

כאשר יצאו לחדר המדרגות יצא אחריהם הסטייפלר ואמר: "כתיבת ס"ת היא מצווה חשובה מאוד, ובמיוחד ס"ת שמשתתפים בו כ"כ הרבה יהודים, ולכן אני מבקש מאתנו שתזכו לי בפרוטה משלכם".

המטבע הובא לסטייפלר, שמו הוסף לרשימה.

למען 'מיהו יהודי'

בזמן המאבק על מיהו יהודי חתם הסטייפלר, יחד עם מאות גודלי תורה, על כרוז למען המאבק[3].

עמידה בפרץ נגד המלחמה בחסידות

ימים אלו היו ימים סוערים, רבנים מסוימים בציבור הליטאי, וכמה נערים וסופרים נלחמו בחסידות וברבי.

הרב טוביה בלוי שעמד נגדם והחזיר מלחמה שערה, מעיד: "מחרחרי הריב ניסו לנצל את שמו למלחמה בחסידות אך הוא נשאר לחסידות וברוב המקרים אף סיכל את מזימותיהם בעמדו בתוקף על סירובו להצטרף למעשים אלו".

פעם אחת חרג ממנהגו וחתם יחד עם ראש ישיבת פוניבז' על כגרוז נגד תהלוכת ל"ג בעומר - בשנת תש"מ. עם זאת, יש מבני משפחתו[4] הטוענים כי קריאה זו לא הייתה על דעתו.

בשנת תשמ"ו היו שייחסו לו את הקמת היומון ית"ד נאמן.


הערות שוליים

  1. את הערכתו לשורשיו החסידיים ניתן ללמוד מהסיפור הבא: "הרה"ג והרה"ח ר' ברוך שמעון שניאורסון זצ"ל ראש ישיבת "כוכב מיעקב" טשיבין סיפר בשם בעל ה"קהילות יעקב"' שנקרא על שמו של רי"י: בהיות אבותיו תושבי העיר הורנסטייפל ונמנו על חסידיו שכל היראת שמים שיש לו הוא בגלל שאביו היה לומד עמו בילדותו כל בוקר מתוך הספר "עמק תפלה" [להרי"י מטשערקאס]." (תולדותיהם של צדיקים דף י')
  2. עדות מקורבו של הרב צימר, הרב טוביה בלוי, פרד"ס חב"ד גליון 14 עמ' 165 בהערה
  3. קובץ 'בית מנחם' עמ' 16.
  4. נכדו הרב ברים.