השירה העשירית – הבדלי גרסאות

אליהו ב. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אליהו ב. (שיחה | תרומות)
שורה 40: שורה 40:
בליל שמחת תורה [[תשמ"ט]], לאחר שנגנו את עשרת הניגונים, כולל ניגונו של הרב [[לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי)]], בהקשר ל[[אושפיזין]] החסידיים, הרבי אמר שעל ידי עשרת הניגונים הללו ממשיכים את השירה העשירית, והפטיר: "בנוגע לשירה העשירית – לא יודעים איזו שירה תהיה, אבל זאת יודעים בוודאות, שיהיה זה שיר וניגון שיבטא את שמחת הלב על החידוש שבגאולה האמיתית והשלימה" והרבי החל לנגן "[[ניעט ניעט ניקאווא]]". התבטאות דומה נמצאת אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] בנוגע לניגון ששרו ב[[קריעת ים סוף]] (ב[[שירת הים]]) – שהניגון בלתי ידוע, אבל ברור הדבר שהיה זה ניגון לבבי שמח.
בליל שמחת תורה [[תשמ"ט]], לאחר שנגנו את עשרת הניגונים, כולל ניגונו של הרב [[לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי)]], בהקשר ל[[אושפיזין]] החסידיים, הרבי אמר שעל ידי עשרת הניגונים הללו ממשיכים את השירה העשירית, והפטיר: "בנוגע לשירה העשירית – לא יודעים איזו שירה תהיה, אבל זאת יודעים בוודאות, שיהיה זה שיר וניגון שיבטא את שמחת הלב על החידוש שבגאולה האמיתית והשלימה" והרבי החל לנגן "[[ניעט ניעט ניקאווא]]". התבטאות דומה נמצאת אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] בנוגע לניגון ששרו ב[[קריעת ים סוף]] (ב[[שירת הים]]) – שהניגון בלתי ידוע, אבל ברור הדבר שהיה זה ניגון לבבי שמח.


בשבת פ' נשא י"ב סיון [[תנש"א]], סיום ימי התשלומין של חג השבועות, הייתה התוועדות "פתאומית" בזמן סעודה שלישית נוספת על ההתוועדות השבתית הרגילה, שבה הרבי "צוה לנגן (עשרת) ניגוני רבותינו נשיאינו" (הערת המו"ל בתחילת השיחה המוגהת).
בשבת פ' נשא י"ב סיון [[תנש"א]], סיום ימי התשלומין של חג השבועות, הייתה [[דבר מלכות נשא|התוועדות "פתאומית"]] בזמן סעודה שלישית, בה הרבי "צוה לנגן (עשרת) ניגוני רבותינו נשיאינו"{{הערה|הערת המו"ל בתחילת השיחה המוגהת.}}.
בהערה 150 בשיחה המוגהת מופיע כך: "לאחרי הקדמת ניגוני רבותינו נשיאינו (נשיאי תורת החסידות שעל ידי הפצתה חוצה קא אתי מר דא מלכא משיחא) – הבעל שם טוב, המגיד, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, הצמח צדק, אדמו"ר מהר"ש, האדמו"ר מהורש"ב וכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו – תשעה ניגונים שבהם מסיימים קץ הגלות, ובאים לניגון העשירי, שירה עשירית דמלך המשיח".
בהערה 150 בשיחה המוגהת מופיע כך: "לאחרי הקדמת ניגוני רבותינו נשיאינו... – הבעל שם טוב, המגיד, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, הצמח צדק, אדמו"ר מהר"ש, האדמו"ר מהורש"ב וכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו – תשעה ניגונים שבהם מסיימים קץ הגלות, ובאים לניגון העשירי, שירה עשירית דמלך המשיח".
בהערת המו"ל בשולי הגיליון מבואר בנוגע למניינם של "תשעה ניגונים": ששת הניגונים של נשיאי חב"ד, מאדמו"ר הזקן עד אדמו"ר מהוריי"צ, וניגון שלש תנועות (דהבעש"ט, המגיד ואדמו"ר הזקן) שנחשב לג' ניגונים.
בהערת המו"ל בשולי הגיליון מבואר בנוגע למניינם של "תשעה ניגונים": ששת הניגונים של נשיאי חב"ד, מאדמו"ר הזקן עד אדמו"ר מהוריי"צ, וניגון שלש תנועות (דהבעש"ט, המגיד ואדמו"ר הזקן) שנחשב לג' ניגונים.
[ככל הנראה, הערה זו באה לבאר, שלמרות שהרבי הוא הנשיא התשיעי מהבעש"ט, מ"מ תשעת הניגונים הם מהנשיאים שלפני הרבי (ולפי זה הניגון העשירי שייך לרבי). והיינו משום שלאדמו"ר הזקן ישנם שני ניגונים: בתוך ניגון שלוש תנועות, ואח"כ עוד ניגון בנפרד. ויש לבאר זאת על פי מה שהרבי אומר (לקו"ש חלק ל"ה ע' 105 הערה 37), שבאדה"ז ישנן שתי בחינות: כפי שהוא חלק מאבות החסידות הכללית (וזה מתבטא בניגון שלוש תנועות שקשור לאבות החסידות הכללית), וכפי שהוא מייסד חסידות חב"ד שזהו בניגון הנפרד של אדמו"ר הזקן].
 
ב'שיחות קודש' מופיעות מספר גירסאות כיצד בדיוק הרבי התבטא בנוגע לתשעת הניגונים: "כנהוג בהתוועדות כגון זו, ינגנו את ניגוני כל רבותינו נשיאינו, החל מהניגון שמיוחס (אצל החסידים) לבעש"ט ולרב המגיד ולאדמו"ר הזקן, ואח"כ רבותינו נשיאינו שלאח"ז – אדמו"ר האמצעי, הצמח צדק, אדמו"ר מהר"ש, האדמו"ר מהורש"ב נ"ע, עד לניגון האחרון – הניגון של נשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר, שעד ניגון זה נצא מהגלות, [בנוסחאות אחרות: א) שעד אז כבר נצא ודאי מן הגלות. ב) ובזה יוצאים מן הגלות. ג) ובניגון זה יוצאים מן הגלות. ד) אשר בניגון זה מסיימים את הגלות. ה) ועם ניגונים אלו נועלים את הגלות], והולכים תיכף ומיד לגאולה האמיתית והשלימה, הקשורה גם לשירה העשירית"...
ובהמשך לתשעת הנידונים ניגנו את הניגון '[[הוא אלוקינו]]'.
וניגנו אז את הניגון '[[הוא אלקינו]]', שהוא הניגון העשירי שהרבי לימד!


בראש השנה תשנ"ב אמר הרבי: "להעיר מהמנהג בראש השנה לנגן ניגוני רבותינו נשיאינו בהזכרת שמותיהם [ומתחיל מהקרוב אלינו – נשיא דורנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר, אדמו"ר מהורש"ב, אדמו"ר מהר"ש, אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הזקן, המגיד והבעש"ט], דיש לומר, שניגונים אלו הם הכנה לניגון דשירה העשירית". בתור ניגון של הרבי ניגנו אז את '[[אתה בחרתנו (ניגון)|אתה בחרתנו]]', שהיה הניגון הרגיל על פי רוב בתור ניגון הרבי.
בראש השנה תשנ"ב אמר הרבי: "להעיר מהמנהג בראש השנה לנגן ניגוני רבותינו נשיאינו בהזכרת שמותיהם [ומתחיל מהקרוב אלינו – נשיא דורנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר, אדמו"ר מהורש"ב, אדמו"ר מהר"ש, אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הזקן, המגיד והבעש"ט], דיש לומר, שניגונים אלו הם הכנה לניגון דשירה העשירית". בתור ניגון של הרבי ניגנו אז את '[[אתה בחרתנו (ניגון)|אתה בחרתנו]]', שהיה הניגון הרגיל על פי רוב בתור ניגון הרבי.


הביטוי הישיר ביותר לכך, שניגוני הרבי הם הם ה"שירה העשירית", נאמר בשיחה בשבת הגדול - התוועדות השייכת לי"א ניסן תנש"א, שנת הצדי"ק: "... בבית כנסת זה נהוג לומר - ובקול גדול - את הניגון "הוא אלקינו", ולא עוד אלא שאח"כ חוזרים על זה פעם שניה ביחד עם הש"ץ, והרי ניגון זה הוא אחד מעשרת הניגונים דלעתיד לבוא, שירה העשירית, וע"ד שמצינו בנוגע לאדמו"ר הזקן עשרה ניגונים דווקא, שלימות".
הביטוי הישיר ביותר לכך, שניגוני הרבי הם הם ה"שירה העשירית", נאמר בשיחה בשבת הגדול - התוועדות השייכת לי"א ניסן תנש"א, שנת הצדי"ק: "... בבית כנסת זה נהוג לומר - ובקול גדול - את הניגון "הוא אלקינו", ולא עוד אלא שאח"כ חוזרים על זה פעם שניה ביחד עם הש"ץ, והרי ניגון זה הוא אחד מעשרת הניגונים דלעתיד לבוא, שירה העשירית, וע"ד שמצינו בנוגע לאדמו"ר הזקן עשרה ניגונים דווקא, שלימות".
ואכן הרבי לימד (בלילות שמחת תורה במעמד המיוחד) בדיוק עשרה ניגונים, "עשר הניגונים דלעתיד לבוא", והניגון "[[הוא אלוקינו (ניגון)|הוא אלוקינו]]" הוא הניגון העשירי והאחרון שהרבי לימד, ה"שירה העשירית" שבניגוני משיח עצמם!
 
ואכן הרבי לימד (בלילות שמחת תורה במעמד המיוחד) בדיוק עשרה ניגונים, "עשר הניגונים דלעתיד לבוא", והניגון "[[הוא אלוקינו (ניגון)|הוא אלוקינו]]" הוא הניגון העשירי והאחרון שהרבי לימד, ה"שירה העשירית" שבניגוני משיח עצמם.


==ראו גם==
==ראו גם==