ברכה: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: ה'''ברכה''' צריכה לאיזה דבר שתאחז בו, וכמו המטר על שדה חרושה וזרועה, או היורה ומלקוש על תבואת השדה והכרם. …) |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== מחלוקת [[לעלוב]] ו[[חב"ד]], ברכה והצלחה מה גדול יותר == | == מחלוקת [[לעלוב]] ו[[חב"ד]], ברכה והצלחה מה גדול יותר == | ||
כאשר היה רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב אצל הרבי אמר לרבי פתגם בשם זקנו רבי דוד מלעלוב, שאמר כי ישנו חילוק בין ברכה והצלחה מכיון שברכה היא למעלה מדרך הבטע מה שאין כן הצלחה היא דבר שבדרך הטבע, ולכן הצלחה יכולה לחול גם | כאשר היה רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב אצל הרבי אמר לרבי פתגם בשם זקנו רבי דוד מלעלוב, שאמר כי ישנו חילוק בין ברכה והצלחה, מכיון שברכה היא למעלה מדרך הבטע מה שאין כן הצלחה היא דבר שבדרך הטבע, ולכן הצלחה יכולה לחול גם ב[[חוץ לארץ]], מה שאין כן ברכה. וראיה לדבר: שכתוב ויהי יוסף איש מצליח - כאשר היה בית האסורים, אך כאשר הפקיד פוטיפר את יוסף על ביתו כתוב "ויבר ה' את בית המצרי בגלל יוסף. והביאור לכך הוא מכיון שהפקיד את יוסף להיות על ביתו, ונהיה ד' אמות של הצדיק בחינת ארץ ישראל, לכן חל הברכה שהיא למעלה מדרך הטבע, כמו ב[[ארץ ישראל]]. | ||
אך [[הרבי]] לא קיבל דברים אלו והביא מספר ראיות שענין הברכה גדול מענין ההצלחה. | אך [[הרבי]] לא קיבל דברים אלו והביא מספר ראיות שענין הברכה גדול מענין ההצלחה. | ||
א. בענין הברכה — מבואר בדרושי חסידות, שברכה היא מלשון | א. בענין הברכה — מבואר בדרושי [[חסידות]], שברכה היא מלשון | ||
המשכה, כלשון המשנה<REF> כלאים | המשכה, כלשון המשנה<REF>כלאים ריש פ"ז.</REF>: ״המבריך את הגפן״, שפירושו — שממשיכים א׳ | ||
מענפי הגפן למטה בארץ. כלומר, עצם הדבר ישנו כבר, אלא שצריכים לגלות | מענפי הגפן למטה בארץ. כלומר, עצם הדבר ישנו כבר, אלא שצריכים לגלות | ||
ולהמשיך את הדבר משרשו ומקורו, מן ההעלם אל הגילוי. | ולהמשיך את הדבר משרשו ומקורו, מן ההעלם אל הגילוי. | ||
ב. | ב. [[אדמו"ר הזקן]]<REF> לקוטי תורה ראה יט, א.</REF> מבאר שברכה ענינה המשכה משרשו ומקורו בלבד, | ||
כלומר, ברכה אינה פועלת דבר חדש, כי אם המשכה וגילוי משרשו ומקורו, | כלומר, ברכה אינה פועלת דבר חדש, כי אם המשכה וגילוי משרשו ומקורו, | ||
ג. בנוגע לענין ההצלחה — מבואר בדרושי | ג. בנוגע לענין ההצלחה — מבואר בדרושי [[אדמו"ר הצמח צדק]]<REF>אור התורה וישב רעח א.</REF> | ||
שהצלחה הוא ענין מזל, כמו שקורץ איש מוצלח, בר מזל״, וממשיך לבאר ש״מזל״ הוא ענין הכתר, | שהצלחה הוא ענין מזל, כמו שקורץ איש מוצלח, בר מזל״, וממשיך לבאר ש״מזל״ הוא ענין הכתר, | ||
כלומר, למעלה מסדר השחלשלות. | כלומר, למעלה מסדר השחלשלות. | ||
ומזה מוכח שהצלחה היא למעלה מברכה. כי: ברכה ענינה המשכה משורש ומקור בלבד — שמזה גופא מוכח שזהו ענין השייך לדרך הטבע. משא״כ הצלחה — בחינת הכתר. שלמעלה מסדר | ומזה מוכח שהצלחה היא למעלה מברכה. כי: ברכה ענינה המשכה משורש ומקור בלבד — שמזה גופא מוכח שזהו ענין השייך לדרך הטבע. משא״כ הצלחה — בחינת הכתר. שלמעלה מסדר השתלשלות, למעלה מדרך ה[[טבע]]. | ||
וכן הוא בלשון העולם<REF>ראה ב"ק צב. א.</REF>- מילתא דאמרי אינשי: כאשר אומרים שאדם פלוני הוא ״א געבענטשטער מענטש״ — הרי זה דבר על דרך הרגיל, מה שאין כן כאשר אומרים שאדם פלוני הוא ״איש מוצלח״ (״א גליקלעכער מענטש״) — הרי זה דבר שאינו על דרך הרגיל... | |||
== מקורות == | == מקורות == | ||
גרסה מ־02:33, 10 במרץ 2010
הברכה צריכה לאיזה דבר שתאחז בו, וכמו המטר על שדה חרושה וזרועה, או היורה ומלקוש על תבואת השדה והכרם. אבל בשדה בור לא חרושה ולא זרועה, אין המטר יורה ומלקוש מביאים תועלת.[1]
מחלוקת לעלוב וחב"ד, ברכה והצלחה מה גדול יותר
כאשר היה רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב אצל הרבי אמר לרבי פתגם בשם זקנו רבי דוד מלעלוב, שאמר כי ישנו חילוק בין ברכה והצלחה, מכיון שברכה היא למעלה מדרך הבטע מה שאין כן הצלחה היא דבר שבדרך הטבע, ולכן הצלחה יכולה לחול גם בחוץ לארץ, מה שאין כן ברכה. וראיה לדבר: שכתוב ויהי יוסף איש מצליח - כאשר היה בית האסורים, אך כאשר הפקיד פוטיפר את יוסף על ביתו כתוב "ויבר ה' את בית המצרי בגלל יוסף. והביאור לכך הוא מכיון שהפקיד את יוסף להיות על ביתו, ונהיה ד' אמות של הצדיק בחינת ארץ ישראל, לכן חל הברכה שהיא למעלה מדרך הטבע, כמו בארץ ישראל.
אך הרבי לא קיבל דברים אלו והביא מספר ראיות שענין הברכה גדול מענין ההצלחה.
א. בענין הברכה — מבואר בדרושי חסידות, שברכה היא מלשון המשכה, כלשון המשנה[2]: ״המבריך את הגפן״, שפירושו — שממשיכים א׳ מענפי הגפן למטה בארץ. כלומר, עצם הדבר ישנו כבר, אלא שצריכים לגלות ולהמשיך את הדבר משרשו ומקורו, מן ההעלם אל הגילוי.
ב. אדמו"ר הזקן[3] מבאר שברכה ענינה המשכה משרשו ומקורו בלבד, כלומר, ברכה אינה פועלת דבר חדש, כי אם המשכה וגילוי משרשו ומקורו,
ג. בנוגע לענין ההצלחה — מבואר בדרושי אדמו"ר הצמח צדק[4] שהצלחה הוא ענין מזל, כמו שקורץ איש מוצלח, בר מזל״, וממשיך לבאר ש״מזל״ הוא ענין הכתר, כלומר, למעלה מסדר השחלשלות.
ומזה מוכח שהצלחה היא למעלה מברכה. כי: ברכה ענינה המשכה משורש ומקור בלבד — שמזה גופא מוכח שזהו ענין השייך לדרך הטבע. משא״כ הצלחה — בחינת הכתר. שלמעלה מסדר השתלשלות, למעלה מדרך הטבע.
וכן הוא בלשון העולם[5]- מילתא דאמרי אינשי: כאשר אומרים שאדם פלוני הוא ״א געבענטשטער מענטש״ — הרי זה דבר על דרך הרגיל, מה שאין כן כאשר אומרים שאדם פלוני הוא ״איש מוצלח״ (״א גליקלעכער מענטש״) — הרי זה דבר שאינו על דרך הרגיל...