בנימין מנדלזון: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 362 בתים ,  17 באפריל 2022
הגהה ראשונית
(תיקון)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(הגהה ראשונית)
שורה 1: שורה 1:
הרב בנימין מנדלזון.
רבי '''בנימין מנדלזון''' היה רבו של היישוב קוממיות בארץ הקודש, היה מגדולי ידידי חב"ד וממעריצי הרבי.
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרס"ד]] בעיר [[פלאצק]] ש[[בפולין]] לאביו ר' מנחם מענדל שהיה מחסידי אלכסנדר. כבר בנעוריו כשהיה מבחירי ישיבת פלאצק היה יודע כמתמיד בתורה ובעבודת ה'.


הגאון החסיד רבי בנימין מנדלזון היה רבו של היישוב קוממיות בארץ הקודש, היה מגדולי ידידי חבוממעריצי הרבי.
לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר לעירו של חותנו הנגיד בעיר בודז'אנוב ושם ישב על התורה והעבודה, והקים שם ישיבה. בהשפעת רבו, ה'[[אמרי אמת]]' מגור, היה מעורה בחיי היהדות בעיר ועשה רבות למען החינוך הכשר. בשנת [[תרצ]] עלה לאה"ק בהוראת רבו, ה'אמרי אמת' מגור והתיישב בכפר אתא (לימים, קרית אתא). הקים מוסדות תורה לילדים, ופעל לייצב את שלטון התורה בקהילה.


הרב בנימין מנדלזון נולד בשנת תרס"ד בעיר פלאצק שבפולין לאביו הגאון ר' מנחם מענדל שהיה מחסידי אלכסנדר. כבר בנעוריו כשהיה מבחירי ישיבת פלאצק היה מתמיד בתורה ובעבודת ה'.
היה ידוע בתפילתו הארוכה והייחודית. את רוב יומו הקדיש ל[[לימוד תורה]] ובכתיבת חידושי תורה. הקדיש זמן רב ללימוד עם בני קהילתו ולהדרכתם בדרך התורה והחסידות.


לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר לעירו של חותנו הנגיד בעיר בודז'אנוב ושם ישב על התורה והעבודה, והקים שם ישיבה. בהשפעת רבו, ה'אמרי אמת' מגור, היה מעורה בחיי היהדות בעיר ועשה רבות למען החינוך הכשר. בשנת תרצ"ד עלה לאה"ק בהוראת רבו, ה'אמרי אמת' מגור והתיישב בכפר אתא (לימים, קרית אתא). הקים מוסדות תורה לילדים, ולחם בעוז לייצב את שלטון התורה בקהילה.
היה מתפלל בהתלהבות במשך כמה שעות ביום, ואחר כך עסק בלימוד תורה ובכתיבת חידושי תורה. הקדיש זמן רב ללימוד עם בני קהילתו ולהדרכתם בדרך התורה והחסידות.
לאחר ששימש 17 שנה כרבה של קרית אתא, עבר בפרוס שנת השמיטה תשי"ב למושב קוממיות ושם היה רב אב"ד וראש הכולל במשך 27 שנים עד לפטירתו.
לאחר ששימש 17 שנה כרבה של קרית אתא, עבר בפרוס שנת השמיטה תשי"ב למושב קוממיות ושם היה רב אב"ד וראש הכולל במשך 27 שנים עד לפטירתו.
עורר והקים עולה של שמיטה ושמירת המצוות התלויות בארץ. במסגרת זו, הרחיב את פעילות "קרן השביעית" (ראה ערך: קרן השביעית).
עורר והקים עולה של שמיטה ושמירת המצוות התלויות בארץ. במסגרת זו, הרחיב את פעילות "[[קרן השביעית]]".  
בקיום מצוות התלויות בארץ ראה את המפתח לגאולה הקרובה.  


היה דבוק לאדמור"י גור כל ימיו.  
היה דבוק לאדמור"י גור כל ימיו.  
תחילה ל'אמרי אמת' (היה גם בין אלה שרשמו את תורותיו) ואח"כ ל'בית ישראל' ולאחיו ה'לב שמחה'.


נחשב כבר סמכא בעיני גדולי הדור בשאלות רעיוניות בענייני התקופה כמו: השואה, היחס למדינה וכו'. כל הסהריו היו סביב הציר של אמונתו הלוהטת בגאולה הקרובה. בספרו "אגרות הר"ב", חלק א, הוא כותב (עמ' קג): "בזמננו שהיה כבר בא משיח לולא חטא הציונות".
היה נחשב בעיני גדולי הדור כ"בר סמכא" בשאלות רעיוניות והשקפתיות, כגון ה[[שואה]], היחס למדינה וכו'. היה ידוע בציפייתו הרבה ל[[גאולה]]. בספרו "אגרות הר"ב"{{הערה|חלק א, עמ' ק"ג.}} הוא כותב : "בזמננו שהיה כבר בא משיח לולא חטא הציונות".
נפטר בכ"ד אייר תשל"ט.
את מקומו מילא בנו הרב מנחם מענדל (נפטר בתשע"ב). (ראה עליו להלן).
 
קשריו עם הרבי וחסידות חב"ד


נפטר ב[[כ"ד אייר]] [[תשל"ט]].את מקומו מילא בנו הרב מנחם מענדל.
==קשריו עם הרבי וחסידות חב"ד==
הרב מנדלזון היה מגדולי ידידי חב"ד, ומעריץ של הרבי. כמה פעמים הביע את דעתו בעד מבצעי הקודש ומלחמות ה' של הרבי. חתם על כרוז לעידוד מבצע נש"ק ע"י בנות ישראל שהגיעו לחינוך וכן על מכתב גדולי ישראל לתמיכה במאבקו של הרבי לתיקון חוק "מיהו יהודי".
הרב מנדלזון היה מגדולי ידידי חב"ד, ומעריץ של הרבי. כמה פעמים הביע את דעתו בעד מבצעי הקודש ומלחמות ה' של הרבי. חתם על כרוז לעידוד מבצע נש"ק ע"י בנות ישראל שהגיעו לחינוך וכן על מכתב גדולי ישראל לתמיכה במאבקו של הרבי לתיקון חוק "מיהו יהודי".
הרב מנדלזון התכתב עם הרבי בהלכה ובחסידות ובענייני הכלל.
הרב מנדלזון התכתב עם הרבי בהלכה ובחסידות ובענייני הכלל.
שורה 47: שורה 42:
   
   
נזר הדור, פרקי חיי... הגאון.. מרן רבינו בנימין מנדלזון. מאת משה גוטמן, חלק א, כסלו תשפ"ב.
נזר הדור, פרקי חיי... הגאון.. מרן רבינו בנימין מנדלזון. מאת משה גוטמן, חלק א, כסלו תשפ"ב.
{{הערות שוליים}}