יעקב שניאור זלמן פבזנר: הבדלים בין גרסאות בדף
פערד של הרבי (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''יעקב שניאור זלמן פבזנר''' ('''זלמן בובער''') | הרב '''יעקב שניאור זלמן פבזנר''' ('''זלמן בובער''') ([[תרנ"א]] - [[תשל"א]]) היה רב קהילת חב"ד ב[[טשקנט]] ומחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[כ' חשון]] [[תרנ" | נולד ב[[כ' חשון]] [[תרנ"א]] לאביו הרב יואל פעווזנר. | ||
בשנת [[תרס"ה]], נשלח ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב. כשהיה בחור מבוגר התמסר ללימודי ה[[סמיכה לרבנות]]{{הערה|עד כדי כך שקיצר בשאר עניני עבודת השם ואף מיהר בתפילה ואדמו"ר הרש"ב ששמע על כך קרא לו ואמר לו שאין זו הדרך.}}. | |||
היה מראשוני התלמידים של [[בית המדרש לרבנים בנעוועל|בית המדרש לרבנים ושוחטים ובודקים]] ב[[נעוועל]]. | היה מראשוני התלמידים של [[בית המדרש לרבנים בנעוועל|בית המדרש לרבנים ושוחטים ובודקים]] ב[[נעוועל]]. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת איידלה, ושימש במשך תקופה כרב בלוקניה. | בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת איידלה, ושימש במשך תקופה כרב בלוקניה. | ||
בשנת [[תרצ" | בשנת [[תרצ"ח]] נאסר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] ונידון לשמונה שנות מאסר. | ||
עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], רעייתו עם שאר בני המשפחה הצליחו לברוח לאוזבקיסטן ביום האחרון לפני פלישת הנאצים, ובמהלך המלחמה נפטרה רעייתו מרעב. | עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], רעייתו עם שאר בני המשפחה הצליחו לברוח לאוזבקיסטן ביום האחרון לפני פלישת הנאצים, ובמהלך המלחמה נפטרה רעייתו מרעב. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]] | [[קטגוריה:אישים בטשקנט]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ" | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"א]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"א]] | ||
[[קטגוריה:משפחת פבזנר]] | [[קטגוריה:משפחת פבזנר]] | ||
גרסה מ־16:32, 3 ביוני 2022
הרב יעקב שניאור זלמן פבזנר (זלמן בובער) (תרנ"א - תשל"א) היה רב קהילת חב"ד בטשקנט ומחסידי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ.
תולדות חיים
נולד בכ' חשון תרנ"א לאביו הרב יואל פעווזנר.
בשנת תרס"ה, נשלח ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב. כשהיה בחור מבוגר התמסר ללימודי הסמיכה לרבנות[1].
היה מראשוני התלמידים של בית המדרש לרבנים ושוחטים ובודקים בנעוועל.
בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת איידלה, ושימש במשך תקופה כרב בלוקניה.
בשנת תרצ"ח נאסר על ידי הק.ג.ב. ונידון לשמונה שנות מאסר.
עם פרוץ מלחמת העולם השניה, רעייתו עם שאר בני המשפחה הצליחו לברוח לאוזבקיסטן ביום האחרון לפני פלישת הנאצים, ובמהלך המלחמה נפטרה רעייתו מרעב.
לאחר שחרורו מהמאסר, קבע את מגוריו בטשקנט שבאוזבקיסטן, הפך עד מהרה לדמות הדומיננטית ביותר בחיי הקהילה והפך למרא דאתרא של קהילת חב"ד שהתהוותה במקום.
היה נמוך קומה, רזה מאד, הרכיב משקפיים, בעל קול צרוד וחלש, אך חכם גדול בעל ידע נרחב. בטשקנט נחשב לבעל סמכא שאין עוררין עליו. בראש ובראשונה הוא עסק בלימוד התורה לבני נוער. ובני הנוער נמשכו אליו. דרכו בפסיקת ההלכה היתה שמלבד פסיקת ההלכה היה מסביר לשואל את הטעם להלכה שפסק ולא היה מניח לו ללכת עד שראה שהבין את הטעם כראוי.
משפחתו
- בתו מרת זלטה, רעיית ר' שמואל דוד ניימרק
- בתו מרת שיינא אסתר, רעיית ר' משה אייזנר
קישורים חיצוניים
- חג הפסח במחתרת, פרק מתוך זכרונותיו של ר' בצלאל שיף העוסק בדמותו של הרב פבזנר
הערות שוליים
- ↑ עד כדי כך שקיצר בשאר עניני עבודת השם ואף מיהר בתפילה ואדמו"ר הרש"ב ששמע על כך קרא לו ואמר לו שאין זו הדרך.