ארון הברית – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 42: / שורה 42: @@
 אורכו של הארון הועמד לרוחבו של המשכן.
-ישנו מחלוקת תנאים, מה עוד היה בארון.מכיון שכתוב "אין בארון רק שני לוחות האבנים", ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט, מובן שהיה עוד משהו בארון. לרבי מאיר, היה בארון הברית גם את ספר התורה שכתב משה, ולדעת רבי יהודה בתוך הארון - הונחו שברי הלוחות<REF>ב"ב י"ד א.</REF>, ומעליהם הונחו לוחות הברית שניתנו למשה בסיני<REF>מלכים-א, ח'</REF>.
+ישנו מחלוקת תנאים, מה עוד היה בארון. מכיון שכתוב "אין בארון רק שני לוחות האבנים", ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט, מובן שהיה עוד משהו בארון. לרבי מאיר, היה בארון הברית גם את ספר התורה שכתב משה, ולדעת רבי יהודה בתוך הארון - הונחו שברי הלוחות<REF>ב"ב י"ד א.</REF>, ומעליהם הונחו לוחות הברית שניתנו למשה בסיני<REF>מלכים-א, ח'</REF>.
-לדעת רבי מאיר, אמות המקדש היו בשיעור של ששה טפחים, הארון שעשה משה אמתים וחצי ארכו - חמשה עשר טפחים, ואמה וחצי רחבו - תשעה טפחים. ואמה וחצי קומתו - תשעה טפחים. ממילא החשבון הוא כך:  הלוחות
+== דעת רבי מאיר: הלוחות, וספר התורה ==
-ארכן ששה, ורחבן ששה, ועביין שלשה, והיו מונחות כנגד ארכו של ארון.
-חשבון האורך: כמה לוחות
+לדעת רבי מאיר, אמות המקדש היו בשיעור של ששה טפחים, הארון שעשה משה אמתים וחצי ארכו - חמשה עשר טפחים, ואמה וחצי רחבו - תשעה טפחים. ואמה וחצי קומתו - תשעה טפחים. ממילא החשבון הוא כך:  הלוחות ארכן ששה, ורחבן ששה, ועביין שלשה, והיו מונחות כנגד ארכו של ארון.
-אוכלות בארון שנים עשר טפחים נשתיירו שם
-שלשה טפחים. הוצא מהן טפח, חציו לכותל זה של הארון עצמו,
+חשבון האורך: כמה לוחות אוכלות בארון שנים עשר טפחים נשתיירו שם שלשה טפחים. הוצא מהן טפח, חציו לכותל זה של הארון עצמו, וחציו לכותל זה, נשתיירו שם שני טפחים שבהן םפר תורה מונח,  הוא הספר התורה שכתב משה ביום מותו.
-וחציו לכותל זה, נשתיירו שם שני טפחים שבהן םפר תורה מונח,
-הוא הספר התורה שכתב משה ביום מותו.
 חשבון רוחב הארון, היה בצורה זו: כמה לוחות אוכלות בארון ששה טפחים, נשתיירו שם שלשה טפחים, - שהרי הארון היה רחב תשעה טפחים, הוצא מהן טפח חציו לכותל זה וחציו לכותל זה, נשתיירו שם שני טפחים שלא יהא ספר התורה נכנס ויוצא כשהוא דחוק.
-לדעת ר' יהודה, אמות המקדש היו בשיעור של חמשה טפחים, וממילא היה הארון באורך של 12.5 טפחים, ומכיון שהלוחות תפסו 12 טפחים, ודפנות הארון כל אחת אצבע ויחדיו חצי טפח, נמצא שנתמלא חללו של הארון, לאורכו. לרחבו של הארון - שהיה לדעת רבי יהודה 7.5 טפחים, תפסו הלוחות 6 טפחים, חצי טפח היה לכות הארון עצמם, טפח נוסף שימש לשני עמודים מיוחדים שהיו בתוך הארון, כנאמר בפסוק: אפריון עשה לו המךל שלמה מעצי הלבנון, עמודיו עשה כסף רפידתו זהב כו'.
+== דעת רבי יהודה: הלוחות, שברי הלוחות, ועמודים ==
+לדעת ר' יהודה, אמות המקדש היו בשיעור של חמשה טפחים, וממילא היה הארון באורך של 12.5 טפחים, ומכיון שהלוחות תפסו 12 טפחים, ודפנות הארון כל אחת אצבע ויחדיו חצי טפח, נמצא שנתמלא חללו של הארון, לאורכו. לרחבו של הארון - שהיה לדעת רבי יהודה 7.5 טפחים, תפסו הלוחות 6 טפחים, חצי טפח היה לכות הארון עצמם, טפח נוסף שימש לשני עמודים מיוחדים שהיו בתוך הארון, כנאמר בפסוק: אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון, עמודיו עשה כסף רפידתו זהב כו'.
 מכיון שלא היה מקום בארון לספר תורה, הונח הס"ת מחוץ לארון על דף שהיה בולט מן הארון כלפי חוץ, ובארון עצמו היו שברי הלוחות - מתחת ללוחות.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=14&format=pdf בבא בתרא י"ד.]</REF>.