שמואל שלמה ליינר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
מיד עם הסתלקות אביו בשבט תרפ"ט קיבל על עצמו את ה[[אדמו"ר]]ות, בהוראת דוד זקנו, ר' מרדכי יוסף ליינר, בנו של ה'בית יעקב' מאיז'ביצא.
מיד עם הסתלקות אביו בשבט תרפ"ט קיבל על עצמו את ה[[אדמו"ר]]ות, בהוראת דוד זקנו, ר' מרדכי יוסף ליינר, בנו של ה'בית יעקב' מאיז'ביצא.


נשיאותו הייתה בסערה. הוא סילק מהחסידות חסידים רבים שאורחות חיים היו 'מודרניים' במקצת. בתרצ"ד עקר בחזרה מוורשא לראדזין, וייסד שם את רשת ישיבות 'סוד ישרים', שמרכזה הי' בראדזין, ובו שהו שלוש-מאות תלמידים, שהוא דאג להם כאב.
את נשיאותו הנהיג בתקיפות דקדושה. הוא סילק מהחסידות חסידים רבים שאורחות חיים היו 'מודרניים' במקצת. בתרצ"ד עקר בחזרה מוורשא לראדזין, וייסד שם את רשת ישיבות 'סוד ישרים', שמרכזה הי' בראדזין, ובו שהו שלוש-מאות תלמידים, שהוא דאג להם כאב.


למרות תקיפותו, הצטיין באהבת ישראל הגדולה שלו. על גדול אהבתו תעיד האפיזודה הבאה: כשאחייניתו, הרבנית [[חיה דבורה גולדשמיד]] ע"ה, בתו של גיסו החסיד ר' [[יחיאל צבי גוראריה]], נישאה לבעלה ה[[משפיע]] הנודע הרה"ח ר' [[נחום גולדשמיד]], חיכו בליל החתונה אלפי חסידי [[חב"ד]] ו[[ראדזין]], ובראשם [[אדמו"ר הריי"צ]], לר' שמואל שלמה שיסיים להאכיל יהודי גלמוד, חולה וחלש שהתארח אצלו. (אמנם באמצע ההמתנה הלך אדמו"ר הריי"צ, וכ'פיצוי' בא ל[[שבע הברכות]] ואף אמר שם את מאמר 'אשר ברא').
למרות תקיפותו, הצטיין באהבת ישראל הגדולה שלו. על גדול אהבתו תעיד האפיזודה הבאה: כשאחייניתו, הרבנית [[חיה דבורה גולדשמיד]] ע"ה, בתו של גיסו החסיד ר' [[יחיאל צבי גוראריה]], נישאה לבעלה ה[[משפיע]] הנודע הרה"ח ר' [[נחום גולדשמיד]], חיכו בליל החתונה אלפי חסידי [[חב"ד]] ו[[ראדזין]], ובראשם [[אדמו"ר הריי"צ]], לר' שמואל שלמה שיסיים להאכיל יהודי גלמוד, חולה וחלש שהתארח אצלו. (אמנם באמצע ההמתנה הלך אדמו"ר הריי"צ, וכ'פיצוי' בא ל[[שבע הברכות]] ואף אמר שם את מאמר 'אשר ברא').

גרסה מ־06:06, 14 בפברואר 2010

הרב הקדוש רבי שמואל שלמה ליינער מראדזין זי"ע נולד לאביו הגה"ק ר' מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין בעיירה ראדזין בח"י שבט תרס"ט. בצעירותו התחנך אצל הגה"ק ר' דוד טייבלום-ריקער זצ"ל, לימים ר"מ בישיבת תומכי תמימים אטוואצק ואדמו"ר מפילאוו.

מיד עם הסתלקות אביו בשבט תרפ"ט קיבל על עצמו את האדמו"רות, בהוראת דוד זקנו, ר' מרדכי יוסף ליינר, בנו של ה'בית יעקב' מאיז'ביצא.

את נשיאותו הנהיג בתקיפות דקדושה. הוא סילק מהחסידות חסידים רבים שאורחות חיים היו 'מודרניים' במקצת. בתרצ"ד עקר בחזרה מוורשא לראדזין, וייסד שם את רשת ישיבות 'סוד ישרים', שמרכזה הי' בראדזין, ובו שהו שלוש-מאות תלמידים, שהוא דאג להם כאב.

למרות תקיפותו, הצטיין באהבת ישראל הגדולה שלו. על גדול אהבתו תעיד האפיזודה הבאה: כשאחייניתו, הרבנית חיה דבורה גולדשמיד ע"ה, בתו של גיסו החסיד ר' יחיאל צבי גוראריה, נישאה לבעלה המשפיע הנודע הרה"ח ר' נחום גולדשמיד, חיכו בליל החתונה אלפי חסידי חב"ד וראדזין, ובראשם אדמו"ר הריי"צ, לר' שמואל שלמה שיסיים להאכיל יהודי גלמוד, חולה וחלש שהתארח אצלו. (אמנם באמצע ההמתנה הלך אדמו"ר הריי"צ, וכ'פיצוי' בא לשבע הברכות ואף אמר שם את מאמר 'אשר ברא').

בפרוץ מלחמת העולם השנייה פיזר את הישיבה ושיכן בבתי' פליטי מלחמה. הוא הסית ודרש מאלפי היהודים לעמוד ולהתקומם מול הנאצים. אנשי היונדארט הלשינו עליו לגרמנים, והם דרשו למוסרו מידיהם. משמשו הנאמן הלך אליהם והציג עצמו כהאדמו"ר מראדזין, והוא נתלה בכיכר השוק.

כעבור שבועיים נודע למרצחים כי רש"ש ממשיך להתקיים, ביום כ"ד אייר תש"ב תפסוהו ועצרוהו. ביום השבת ער"ח סיוון תש"ב, לעיני אלפי יהודים, קרא האדמו"ר 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד'!, ונפטר.