טיט הנידוק: הבדלים בין גרסאות בדף
שלום עליכם (שיחה | תרומות) (הרחבה) |
שלום עליכם (שיחה | תרומות) (הרחבה) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==בגמרא== | ==בגמרא== | ||
במסכת זבחים {{הערה|כב א}} מתייחסת הגמרא לכשרותו של טיט הנידוק לגבי [[מקווה]], [[נטילת ידיים]], ורחצת הכהנים ממימי ה[[כיור]], וקובעת כי יש לחלק בין שני דרגות הסמיכות של הטיט: אם הטיט סמיך כל כך, עד שבעלי חיים (כגון [[פרה]] - הדוגמא המובאת בגמרא) אינה שוחה ושותה מתוכו הוא פסול לכל שלושת העניינים הנזכרים. ואם הטיט אינו סמיך, אלא הוא מימי בדרגה שכאשר [[פרה]] רואה אותו היא אינה מהססת להרכין את ראשה ולשתות ממימיו, הוא נחשב כמים, וניתן לצרף אותו לשיעור ארבעים [[סאה]] של מקווה, או לשיעור [[רביעית]] של נטילת ידיים, וכן לשיעור המים שאמור להיות בכיור - כדי נטילת ארבעה [[כהן|כהנים]]. | במסכת זבחים {{הערה|כב א}} מתייחסת הגמרא לכשרותו של טיט הנידוק לגבי [[מקווה]], [[נטילת ידיים]], ורחצת הכהנים ממימי ה[[כיור]], וקובעת כי יש לחלק בין שני דרגות הסמיכות של הטיט: אם הטיט סמיך כל כך, עד שבעלי חיים (כגון [[פרה]] - הדוגמא המובאת בגמרא) אינה שוחה ושותה מתוכו הוא פסול לכל שלושת העניינים הנזכרים. ואם הטיט אינו סמיך, אלא הוא מימי בדרגה שכאשר [[פרה]] רואה אותו היא אינה מהססת להרכין את ראשה ולשתות ממימיו, הוא נחשב כמים, וניתן לצרף אותו לשיעור ארבעים [[סאה]] של מקווה, או לשיעור [[רביעית]] של נטילת ידיים, וכן לשיעור המים שאמור להיות בכיור - כדי נטילת ארבעה [[כהן|כהנים]]. | ||
==בהלכה הפסוקה== | |||
[[אדמו"ר הצמח צדק]] דן בשו"ת{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/2/177/1.htm סימן קעה]}}, בענין מקווה שיש חור בתחתית כותלו לכיוון מקווה אחר, באופן שלאחר מספר שעות חלק גדול ממימי המקווה עתידים לצאת ממנו ולהכנס למקווה השניה, האם יש להחשיב את כל המים שעתידים לצאת כ"זוחלין", והוא קובע כי הדבר תלוי במחלוקת הראשונים האמורה. לפי רבינו שמשון - המקווה יהיה פסול כיון שהטבילה היא גם במים הפסולים שעתידים לצאת, ולפי הרא"ש כל עוד המים לא יצאו ממנו - הם כשרים. | |||
את שיטת הרא"ש הוא מסביר גם באופן דומה, בכך שיש לדמות את המים הזוחלין לטיט הנירוק, שממנו לומדים שלמרות שהטיט הנירוק אינו נחשב למים באופן גמור, הרי שאפשר לצרפו למקווה. אם כן אפשר לצרף את המים הזוחלין שבמקווה, למרות שהם פסולים מכיון שעתידים לצאת ממנו. | |||
אבל אם רוב מימי המקווה עתידים לצאת ממנו, בצורה כזאת המקווה פסול. ולכן הוא ממליץ לעשות חור בגודל "כשפופורת הנוד" (שיש בו מקום לשני אצבעות מכל כיוון של החור) שיגרום לכך ששני המקוואות יחשבו כאחד, וממילא הזחילה בין אחד לשני לא יחשב כ"זוחלין". | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־13:29, 15 ביוני 2021
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
טיט הנידוק הוא תערובת של לכלוך, המכיל בין השאר עפר ואבק, מעורב במים שנראה כעין שכבה סמיכה של עיסה השוקעת בתחתית מקווה מים. הוא משמש במשניות ובתלמוד כדוגמא לדבר שלמרות שאינו אמור להיות חלק מהמקווה, מכיון שאינו מים במלא מובן המילה, ניתן לצרפו לשיעור מקווה אך לא ניתן להתייחס אליו בעצמו כחלק מרכזי במקווה ולטבול בו.
בברייתא
במסכת מקואות[1] נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע אודות מקווה שיש בו טיט, שלפי פירוש התוספות[2] הכוונה היא לטיט הנידוק:
"מקוה שיש בו מ' סאה וטיט. רבי אליעזר אומר מטבילין במים ואין מטבילין בטיט, רבי יהושע אומר בטיט ובמים. באיזה טיט אמרו? בטיט שהמים צפין על גביו. ואם היו המים מצד אחד, מודה רבי יהושע שמטבילין במים ואין מטבילין בטיט. באיזה טיט אמרו? בטיט שהקנה יורד מאיליו בתוכו דברי רבי מאיר, רבי יהודה אומר מקום שאין קנה המדה עומד. אבא אליעזר [בן דילאי] אומר מקום שהשקולת יורדת. רבי אליעזר אומר היורד בפי חבית. רבי שמעון אומר היורד בשפופרת הנוד רבי אליעזר ברבי צדוק אומר הנמדד בלוג".
בגמרא
במסכת זבחים [3] מתייחסת הגמרא לכשרותו של טיט הנידוק לגבי מקווה, נטילת ידיים, ורחצת הכהנים ממימי הכיור, וקובעת כי יש לחלק בין שני דרגות הסמיכות של הטיט: אם הטיט סמיך כל כך, עד שבעלי חיים (כגון פרה - הדוגמא המובאת בגמרא) אינה שוחה ושותה מתוכו הוא פסול לכל שלושת העניינים הנזכרים. ואם הטיט אינו סמיך, אלא הוא מימי בדרגה שכאשר פרה רואה אותו היא אינה מהססת להרכין את ראשה ולשתות ממימיו, הוא נחשב כמים, וניתן לצרף אותו לשיעור ארבעים סאה של מקווה, או לשיעור רביעית של נטילת ידיים, וכן לשיעור המים שאמור להיות בכיור - כדי נטילת ארבעה כהנים.
בהלכה הפסוקה
אדמו"ר הצמח צדק דן בשו"ת[4], בענין מקווה שיש חור בתחתית כותלו לכיוון מקווה אחר, באופן שלאחר מספר שעות חלק גדול ממימי המקווה עתידים לצאת ממנו ולהכנס למקווה השניה, האם יש להחשיב את כל המים שעתידים לצאת כ"זוחלין", והוא קובע כי הדבר תלוי במחלוקת הראשונים האמורה. לפי רבינו שמשון - המקווה יהיה פסול כיון שהטבילה היא גם במים הפסולים שעתידים לצאת, ולפי הרא"ש כל עוד המים לא יצאו ממנו - הם כשרים.
את שיטת הרא"ש הוא מסביר גם באופן דומה, בכך שיש לדמות את המים הזוחלין לטיט הנירוק, שממנו לומדים שלמרות שהטיט הנירוק אינו נחשב למים באופן גמור, הרי שאפשר לצרפו למקווה. אם כן אפשר לצרף את המים הזוחלין שבמקווה, למרות שהם פסולים מכיון שעתידים לצאת ממנו.
אבל אם רוב מימי המקווה עתידים לצאת ממנו, בצורה כזאת המקווה פסול. ולכן הוא ממליץ לעשות חור בגודל "כשפופורת הנוד" (שיש בו מקום לשני אצבעות מכל כיוון של החור) שיגרום לכך ששני המקוואות יחשבו כאחד, וממילא הזחילה בין אחד לשני לא יחשב כ"זוחלין".