ירוחם ליינר: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (קידוד קישורים) |
מ (החלפת טקסט – "מלחמת העולם השניה" ב־"מלחמת העולם השנייה") |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
מעודו ניכר בכשרונותיו העצומים, ואף התכתב עם הגאון מברעזאן, ותשובה אליו אף מופיעה בספר שו"ת מהרש"ם (ח"ג סימן רע"ב.) | מעודו ניכר בכשרונותיו העצומים, ואף התכתב עם הגאון מברעזאן, ותשובה אליו אף מופיעה בספר שו"ת מהרש"ם (ח"ג סימן רע"ב.) | ||
לפני [[מלחמת העולם | לפני [[מלחמת העולם השנייה]] בא ללונדון וכיהן שם באדמו"רות עשר שנים. בשנת [[תש"ז]] בא ל[[ארצות הברית]] ונתיישב בברוקלין. | ||
נודע בקשריו המיוחדים עם הרבי עוד בלונדון{{מקור}}. הקשר התהדק בארצות הברית, ואף כאן התכתב עמו במכתבים ארוכים מלאים גאונות{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&hilite=041d3535-9728-47ef-bc80-93844c11af6d&st=ירוחם+ליינער&pgnum=17 אגרות קודש תש"ה - תש"ח] שני מכתבים משנת תש"ה.}}. | נודע בקשריו המיוחדים עם הרבי עוד בלונדון{{מקור}}. הקשר התהדק בארצות הברית, ואף כאן התכתב עמו במכתבים ארוכים מלאים גאונות{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&hilite=041d3535-9728-47ef-bc80-93844c11af6d&st=ירוחם+ליינער&pgnum=17 אגרות קודש תש"ה - תש"ח] שני מכתבים משנת תש"ה.}}. |
גרסה מ־09:22, 8 באוגוסט 2021
רבי ירוחם ליינר (תרמ"ח - כ' באב תשכ"ד) שימש כאדמו"ר מראדזין בארצות הברית.
תולדות חיים
נולד לאביו רבי אברהם יהושע העשיל, מחבר הספר ליקוטי דברי תורה (נפטר כ"ז שבט תר"פ) ואחיו של רבי גרשון חנוך העניך בעל "סדרי טהרות" בעל התכלת, ששימש כאדמו"ר בחלם אחר פטירת אחיו.
בהגיעו לפרקו נשא את נכדת רבי אביש מפרנפורט, הפני יהושע ורבי הערשלע מהלברשטאט.
מעודו ניכר בכשרונותיו העצומים, ואף התכתב עם הגאון מברעזאן, ותשובה אליו אף מופיעה בספר שו"ת מהרש"ם (ח"ג סימן רע"ב.)
לפני מלחמת העולם השנייה בא ללונדון וכיהן שם באדמו"רות עשר שנים. בשנת תש"ז בא לארצות הברית ונתיישב בברוקלין.
נודע בקשריו המיוחדים עם הרבי עוד בלונדון[דרוש מקור]. הקשר התהדק בארצות הברית, ואף כאן התכתב עמו במכתבים ארוכים מלאים גאונות[1].
הוא נודע במיוחד בעולם התורה בזכות ספריו המצונים ומאמריו שהתפרסמו בכתבי העת מתוך גאונות מפליאה. ספריו: "הערות על הירושלמי", "הערות על הזוהר", "הגר"א איש הנגלה והנסתר", "זכרון לראשונים".
לאחר פטירתו נדפסו חלק מדברי תורתו בספר תפארת ירוחם, ולאחרונה נדפס הספר מחדש ברוב פאר והדר.
הערות שוליים
- ↑ ראה אגרות קודש תש"ה - תש"ח שני מכתבים משנת תש"ה.