נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן''' הוא לשון [[ספר יצירה]]{{הערה|פרק א' משנה ז'}} המתאר את הקשר העמוק שבין הדרגה הגבוהה ביותר לדרגה הנמוכה ביותר. | '''נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן''' הוא לשון [[ספר יצירה]]{{הערה|פרק א' משנה ז'}} המתאר את הקשר העמוק שבין הדרגה הגבוהה ביותר לדרגה הנמוכה ביותר, ואת חשיבות המעשה הגשמי על פני הכוונה הרוחנית. | ||
== דוגמאות == | == דוגמאות == | ||
* לאחר מתן תורה, המצוות שמקיימים רובן ככולן גשמיות. מדברות על עניינים מגושמים. למשל תפילין מעור בהמה, ציצית מצמר בהמה וכן הלאה. כאמור - בבסופן - במעשה בפועל מתגלה התחילתן - רצון ה'<ref>[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/16/25a.htm?q=%D7%A0%D7%A2%D7%95%D7%A5%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%9F לקוטי תורה פרשת נשא כה א]</ref>. | * לאחר מתן תורה, המצוות שמקיימים רובן ככולן גשמיות. מדברות על עניינים מגושמים. למשל תפילין מעור בהמה, ציצית מצמר בהמה וכן הלאה. כאמור - בבסופן - במעשה בפועל מתגלה התחילתן - רצון ה'<ref>[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/16/25a.htm?q=%D7%A0%D7%A2%D7%95%D7%A5%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%9F לקוטי תורה פרשת נשא כה א]</ref>. | ||
* | * יריעות ה[[משכן]] היו מעורות של בהמות - סוג ה[[חי]]. לעומת זאת, ב[[בית המקדש]], שהוא בית קבוע לקב"ה, הקירות עשויות מאבנים - [[דומם]]. וזה כי כאמור: ב'סופן' - בדומם - מתגלה ה'תחילתן'. (וזה דווקא בבית המקדש שהיה בית עולמים).<ref>תורה אור פרשת ויגש</ref> | ||
* גוף | * גוף ה[[אדם]] שונה מהגוף של שאר בעלי החיים בעולם. כל בעלי החיים, גופם נברא ביחד עם נשמתם. ואילו האדם נברא בתחילה עפר דומם, ורק לאחר כך נכנסה בו [[נשמה]]. ובזה המעלה של האדם מתבטאת. בכך שהוא סופן - עפר דומם והעפר הזה מחובר עם תחילתן - נפש אלוקית<ref>תחילת התורה אור.</ref>. | ||
== הסבר העניין == | == הסבר העניין == | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
* כדי להעביר דבר שכל פשוט, אפשר לומר אותו. כדי לגלות דבר שכל יותר עמוק, אי אפשר לגלות אותו בשלמות, מפני עומקו, אלא חלק ממנו צריך רק לרמוז. (כלשון הידוע: די למבין). שכל יותר עמוק אי אפשר לפרש אותו בכלל, אלא אפשר רק לרמוז אותו. והרמז צריך להיות בגשמיות - פנטומימה. רק כך השכל העמוק יכול קצת להתגלות. | * כדי להעביר דבר שכל פשוט, אפשר לומר אותו. כדי לגלות דבר שכל יותר עמוק, אי אפשר לגלות אותו בשלמות, מפני עומקו, אלא חלק ממנו צריך רק לרמוז. (כלשון הידוע: די למבין). שכל יותר עמוק אי אפשר לפרש אותו בכלל, אלא אפשר רק לרמוז אותו. והרמז צריך להיות בגשמיות - פנטומימה. רק כך השכל העמוק יכול קצת להתגלות. | ||
* כאשר יש יהלום עליו חרוט כמה מילים, בגלל שהאבן מבהיקה אי אפשר לראות את האותיות. רק כאשר חותמים עם האבן על שעווה פשוטה, האותיות יכולות להתגלות. | * כאשר יש יהלום עליו חרוט כמה מילים, בגלל שהאבן מבהיקה אי אפשר לראות את האותיות. רק כאשר חותמים עם האבן על שעווה פשוטה, האותיות יכולות להתגלות. | ||
==בעולמות== | ==בעולמות== | ||
| שורה 29: | שורה 18: | ||
==בספירות== | ==בספירות== | ||
ספירת ה[[מלכות]], שהיא הספירה האחרונה, קשורה בספירת ה[[כתר]], שהיא הספירה הראשונה. את ביאור הענין מבאר [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור עם דא"ח|סידור שלו]] {{הערה|עה"פ מלכותך מלכות כל עולמים}} שדווקא מכיון שספירת המלכות היא התחתונה מכל הדרגות הרי היא צריכה את ההארה המיוחדת של כתר שהיא הנעלה מכל הספירות. בנוסף - במלכות שהיא האחרונה מכל הספירות מתאספים כל הספירות בדומה לכתר שהיא מקור כל הספירות. | ספירת ה[[מלכות]], שהיא הספירה האחרונה, קשורה בספירת ה[[כתר]], שהיא הספירה הראשונה. את ביאור הענין מבאר [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור עם דא"ח|סידור שלו]] {{הערה|עה"פ מלכותך מלכות כל עולמים}} שדווקא מכיון שספירת המלכות היא התחתונה מכל הדרגות הרי היא צריכה את ההארה המיוחדת של כתר שהיא הנעלה מכל הספירות. בנוסף - במלכות שהיא האחרונה מכל הספירות מתאספים כל הספירות בדומה לכתר שהיא מקור כל הספירות{{הבהרה}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספר יצירה]] | [[קטגוריה:ספר יצירה]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
גרסה מ־21:51, 5 באפריל 2021
נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן הוא לשון ספר יצירה[1] המתאר את הקשר העמוק שבין הדרגה הגבוהה ביותר לדרגה הנמוכה ביותר, ואת חשיבות המעשה הגשמי על פני הכוונה הרוחנית.
דוגמאות
- לאחר מתן תורה, המצוות שמקיימים רובן ככולן גשמיות. מדברות על עניינים מגושמים. למשל תפילין מעור בהמה, ציצית מצמר בהמה וכן הלאה. כאמור - בבסופן - במעשה בפועל מתגלה התחילתן - רצון ה'[2].
- יריעות המשכן היו מעורות של בהמות - סוג החי. לעומת זאת, בבית המקדש, שהוא בית קבוע לקב"ה, הקירות עשויות מאבנים - דומם. וזה כי כאמור: ב'סופן' - בדומם - מתגלה ה'תחילתן'. (וזה דווקא בבית המקדש שהיה בית עולמים).[3]
- גוף האדם שונה מהגוף של שאר בעלי החיים בעולם. כל בעלי החיים, גופם נברא ביחד עם נשמתם. ואילו האדם נברא בתחילה עפר דומם, ורק לאחר כך נכנסה בו נשמה. ובזה המעלה של האדם מתבטאת. בכך שהוא סופן - עפר דומם והעפר הזה מחובר עם תחילתן - נפש אלוקית[4].
הסבר העניין
כיוון שנתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים[5], לכן דווקא בדברים הכי נמוכים, בעולמות התחתונים, מתגלה העצמות. באמת זה מגיע מתאוותו - רצונו העמוק של הבורא, שנעלה מכדי להצטרך הסברים כלשהם[6].
אמנם בחסידות[7] מביאים לעניין זה הסברים ומשלים, ומהם:
- כדי להעביר דבר שכל פשוט, אפשר לומר אותו. כדי לגלות דבר שכל יותר עמוק, אי אפשר לגלות אותו בשלמות, מפני עומקו, אלא חלק ממנו צריך רק לרמוז. (כלשון הידוע: די למבין). שכל יותר עמוק אי אפשר לפרש אותו בכלל, אלא אפשר רק לרמוז אותו. והרמז צריך להיות בגשמיות - פנטומימה. רק כך השכל העמוק יכול קצת להתגלות.
- כאשר יש יהלום עליו חרוט כמה מילים, בגלל שהאבן מבהיקה אי אפשר לראות את האותיות. רק כאשר חותמים עם האבן על שעווה פשוטה, האותיות יכולות להתגלות.
בעולמות
| ערך מורחב – יש מאין |
מבואר[8] כי עולם העשייה הגשמי, שהוא הדרגה הנמוכה ביותר בסדר ההשתלשלות של העולמות, התהוותו היא מן העצמות. לא שייך לומר שהתהוות יש מאין היא בכח של גילוי וספירה כלשהם, מאחר שאין מציאותם מעצמותם והם לא יכולים להעביר תכונה זו ליש הגשמי. רק העצמות, שמציאותו מעצמותו, יכול לברוא יש מאין.
בספירות
ספירת המלכות, שהיא הספירה האחרונה, קשורה בספירת הכתר, שהיא הספירה הראשונה. את ביאור הענין מבאר אדמו"ר הזקן בסידור שלו [9] שדווקא מכיון שספירת המלכות היא התחתונה מכל הדרגות הרי היא צריכה את ההארה המיוחדת של כתר שהיא הנעלה מכל הספירות. בנוסף - במלכות שהיא האחרונה מכל הספירות מתאספים כל הספירות בדומה לכתר שהיא מקור כל הספירות[דרושה הבהרה].
הערות שוליים
- ↑ פרק א' משנה ז'
- ↑ לקוטי תורה פרשת נשא כה א
- ↑ תורה אור פרשת ויגש
- ↑ תחילת התורה אור.
- ↑ תנחומא נשא טז
- ↑ כלשון אדמו"ר הזקן: על תאווה לא שייך שום שאלות
- ↑ לקוטי תורה תחילת פרשת שלח
- ↑ ראה אגרת הקודש - סימן כ'
- ↑ עה"פ מלכותך מלכות כל עולמים