אור ושפע: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
אור מבטא דרך שהאדם, למשל, יוצא מעצמו ומתגלה לזולת, באופן שהזולת לא תופס את פנימיותו ומהותו, אלא רק את חיצוניותו. כמו למשל [[אור השמש]] שמתפשט [[מהשמש]] | אור מבטא דרך שהאדם, למשל, יוצא מעצמו ומתגלה לזולת, באופן שהזולת לא תופס את פנימיותו ומהותו, אלא רק את חיצוניותו. כמו למשל [[אור השמש]] שמתפשט [[מהשמש]] | ||
, ע"י האור א"א לתפוס את מהותה של השמש עצמה. <br> | , ע"י האור א"א לתפוס את מהותה של השמש עצמה. <br> | ||
אמנם ע"י האור אפשר לקבל ידיעה בתכונות של המאור. למשל ע"י האור של השמש יודעים שהשמש זה גוף חם ומאיר, וזה כי התכונות החיצוניות של המאור עוברות לאור בגלל שהאור [[דבוק במאור.]] | אמנם ע"י האור אפשר לקבל ידיעה בתכונות של המאור. למשל ע"י האור של השמש יודעים שהשמש זה גוף חם ומאיר, וזה כי התכונות החיצוניות של המאור עוברות לאור בגלל שהאור [[דבוק במאור.]] כלומר כשרואים אור רואים שהוא מגיע ממאור מסוים, ורואים גם את התכונות של המאור.<br> | ||
לעומת זאת 'שפע' מבטא אופן אחר. האדם יוצא מעצמו ומתגלה, אך הדבר שהוא יוצר לא מגלה את המשפיע. כשרואים השפעה לא רואים שהיא מושפעת מאיפשהו. היא נראית מסתדרת לבד.<br> | |||
אך לעומת אור, השפע מבטא את הפנימיות של המשפיע. לכן המשפיע צריך להתייגע כדי להשפיע. | |||
==== דוגמאות לאור ==== | |||
כמו שאמרנו, אור השמש. | |||
אפשר בדרך אפשר להביא דוגמה מתמונה. בתמונה רואים דמות אדם שלימה, ואם התמונה ברזולוציה גבוהה רואים זאת היטב. אך שום דבר מהפנימיות של המצולם לא משתקף בתמונה. רק חיצוניותו, תווי פניו החיצוניים. | |||
==== דוגמאות לשפע ==== | |||
לימוד עניין שכלי מובא פעמים רבות כדוגמה לשפע. כשאנו רואים דבר שכל כתוב, אין אנו מזהים בהכרח את הכותב, ואין אנו יודעים דבר על תכונותיו. אך לאמיתו של הדבר המהות של הכותב נכנסה לשכל זה, ולכן כדי ללמד משהו חדש צריך המורה להתייגע רבות, הן כדי להתאים את העניין לשומעים, והן כדי לוודא שהם אכן יקלטו זאת. | |||
==== אצל הקב"ה בבריאת העולם ==== | ==== אצל הקב"ה בבריאת העולם ==== | ||
==== בהבדל בין תורה לנשמות ==== | ==== בהבדל בין תורה לנשמות ==== | ||
==== טקסט הכותרת ==== | ==== טקסט הכותרת ==== | ||
גרסה מ־12:45, 18 במרץ 2021
אור ושפע
בהגדרה הבסיסית
בכתבי הקבלה, אנחנו מוצאים בדרך כלל שימוש במונח 'אור' כדי לתאר את ה'אנרגיה' והחיות האלוקית שמחיה את העולמות.
לעומת זאת, בכתבי החוקרים, משתמשים במונח שפע. מה ההבדל?
אור מבטא דרך שהאדם, למשל, יוצא מעצמו ומתגלה לזולת, באופן שהזולת לא תופס את פנימיותו ומהותו, אלא רק את חיצוניותו. כמו למשל אור השמש שמתפשט מהשמש
, ע"י האור א"א לתפוס את מהותה של השמש עצמה.
אמנם ע"י האור אפשר לקבל ידיעה בתכונות של המאור. למשל ע"י האור של השמש יודעים שהשמש זה גוף חם ומאיר, וזה כי התכונות החיצוניות של המאור עוברות לאור בגלל שהאור דבוק במאור. כלומר כשרואים אור רואים שהוא מגיע ממאור מסוים, ורואים גם את התכונות של המאור.
לעומת זאת 'שפע' מבטא אופן אחר. האדם יוצא מעצמו ומתגלה, אך הדבר שהוא יוצר לא מגלה את המשפיע. כשרואים השפעה לא רואים שהיא מושפעת מאיפשהו. היא נראית מסתדרת לבד.
אך לעומת אור, השפע מבטא את הפנימיות של המשפיע. לכן המשפיע צריך להתייגע כדי להשפיע.
דוגמאות לאור
כמו שאמרנו, אור השמש. אפשר בדרך אפשר להביא דוגמה מתמונה. בתמונה רואים דמות אדם שלימה, ואם התמונה ברזולוציה גבוהה רואים זאת היטב. אך שום דבר מהפנימיות של המצולם לא משתקף בתמונה. רק חיצוניותו, תווי פניו החיצוניים.
דוגמאות לשפע
לימוד עניין שכלי מובא פעמים רבות כדוגמה לשפע. כשאנו רואים דבר שכל כתוב, אין אנו מזהים בהכרח את הכותב, ואין אנו יודעים דבר על תכונותיו. אך לאמיתו של הדבר המהות של הכותב נכנסה לשכל זה, ולכן כדי ללמד משהו חדש צריך המורה להתייגע רבות, הן כדי להתאים את העניין לשומעים, והן כדי לוודא שהם אכן יקלטו זאת.