בשר בחלב – הבדלי גרסאות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
בתורה לא מוזכר טעם וסיבה לאיסור והוא נכלל בקטגורית מצוות שמקימים מצד גזירת הכתוב ללא סיבה מובנת. | בתורה לא מוזכר טעם וסיבה לאיסור והוא נכלל בקטגורית מצוות שמקימים מצד גזירת הכתוב ללא סיבה מובנת. | ||
ישנם מפרשים{{הערה|אבן עזרא שמות כג, יט. וכן רמב"ן על הפסוק}} המביאים טעמים שונים, יש האומרים שהוא מכיון שזוהי אכזריות לבשל את הגדי בחלב שאמור היה לגדל ולהחיות אותו (כמובן שטעם זה תקף גם על הגדולים{{הערה|על דרך האיסור להניף [[ברזל]] על המזבח, כיון שה[[ברזל]] מקצר חיי האדם והמזבח מאריך; כן הוא כאן שהבעל חי צריך להמשיך לחיות והאופן שהוא גדל בו (על כל פנים בתחילה) הוא על ידי החלב, לכן אין מבשלים (פעולה הפכית מגידול) על ידי החלב.}}) ויש אומרים שזהו בדוגמת איסור כלאיים{{הערה|שלא לערבב ענינים נפרדים בבריאה.}}. | ישנם מפרשים{{הערה|אבן עזרא שמות כג, יט. וכן רמב"ן על הפסוק. וראה לקוטי שיחות כרך ו, עמ' 201}} המביאים טעמים שונים, יש האומרים שהוא מכיון שזוהי אכזריות לבשל את הגדי בחלב שאמור היה לגדל ולהחיות אותו (כמובן שטעם זה תקף גם על הגדולים{{הערה|על דרך האיסור להניף [[ברזל]] על המזבח, כיון שה[[ברזל]] מקצר חיי האדם והמזבח מאריך; כן הוא כאן שהבעל חי צריך להמשיך לחיות והאופן שהוא גדל בו (על כל פנים בתחילה) הוא על ידי החלב, לכן אין מבשלים (פעולה הפכית מגידול) על ידי החלב.}}) ויש אומרים שזהו בדוגמת איסור כלאיים{{הערה|שלא לערבב ענינים נפרדים בבריאה.}}. | ||
רבינו בחיי בחיבורו על התורה מבאר את הסיבה הפנימית לאיסור, בשל סימול הבשר והחלב את מידות ה[[חסד]] וה[[גבורה]] העליונות, ובישולם יחד יוצר תערובת בלתי מתוקנת של המידות ללא התכללות והתבטלות לרצון האלוקי. | רבינו בחיי בחיבורו על התורה מבאר את הסיבה הפנימית לאיסור, בשל סימול הבשר והחלב את מידות ה[[חסד]] וה[[גבורה]] העליונות, ובישולם יחד יוצר תערובת בלתי מתוקנת של המידות ללא התכללות והתבטלות לרצון האלוקי. | ||