משתמש:חב"דפד וטוב לו/טיוטה

הת' וילהלם

יסוד ובנין בית הכנסת

בית הכנסת ובית המדרש "בית יוסף", נבנה בשנת תרס"ח על ידי חסידי האדמו"ר רבי יוסף מקוידינוב שהגיעו לארץ הקודש מקוידינוב שברוסיה הלבנה, והקימו את כולל קוידינוב. מייסד ומקים בית המדרש בפועל, היה הרה"ח זלמן לייב לעוונטל מחסידי קוידינוב תלמיד חכם ובעל נגינה ששמש גם כשליח ציבור. שלאחר מכן היגר לארצות הברית.{הערה|מעשה שהיה גרם לכך שהיה מוכרח לעזוב את ביהמד"ר יגיעת כפיו וגם את בית מגוריו בבניין הסמוך, ונשארו הוא ובני ביתו ללא קורת גג. הוא נאלץ לצאת לארה"ב להשיג את פת לחמו למחייתו, ושם נהרג בתאונת דרכים}}.

גבאי בית הכנסת והמתפללים

חסידי קוידינוב בירושלים היו בודדים במספרם, ורוב המתפללים בבית הכנסת היו חסידים מכל החוגים תושבי שכונת בית ישראל, כשחלק גדול מהם היו חסידי חב"ד. הגבאים היו הרב רפאל מאיר הכהן פרידלנסקי חסיד קוידינוב שהעביר את הניהול לרב חנניה יוסף היילפרין, לאחר שהפציר בו לקבל עליו זאת כדי שביהמד"ר לא ייסגר. הגבאי השני היה רבי אברהם דוב ב"ר שמשון הכהן ברוידא. הרב הגאון רבי גרשון לפידות ספרו "משנת גרשון". הרב הגאון רבי ארי' ליב שטיינהרט מחבר הספר "כור זהב" על פירוש הרמב"ן עה"ת. רבי חיים נתן הכהן שהיה מחסידי ברעז'ין (ברזנא) - חסידות ממשפחת הרבי מקוידינוב. הבעל קורא והש"ץ היה רבי יעקב מרדכי קלוקה, שבשנים האחרונות לפני סגירת בית הכנסת נטש את המקום.

רבי דובער אפרת ע"ה מנכדי הרבנית מנוחה רחל נ"ע שהיה בתחילה רבה של מוסקבה. ואח"כ שימש כרבה של עיר האבות חברון ת"ו. בסוף ימיו עלה להשתקע בירושלים וקבע מושבו בבית המדרש. רבי מאיר שפירא, אביו של ראש ישיבת "תורת אמת" ורב שכונת בית ישראל הגה"ח רבי משה ליב שפירא. רבי עזריאל זעליג סלונים, היה מבקר תכופות בבית המדרש עוד בטרם נמסר לחב"ד. ונתגלגלה זכות על ידו עוד בשנת תרצ"ו להנהיג אמירת שיעור תהילים לאחר התפילה, כפי תקנת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. הוא דווח על כך לרבי הקודם, והרבי הכיר לו טובה על כך, במכתב מכ"ד בתשרי תרצ"ו שנדפס באגרות קודש שלו ח"ג עמוד תמ"ד וז"ל:"...נהניתי במאוד מאשר בהבתי כנסיות אנשי קאיידאנאוו ובית ישראל הנהיגו אמירת התהילים אחר התפילה אשר בגלל זאת יברכם השי"ת בגשמיות וברוחניות... רבי שלמה יהודה סגל ז"ל רבי חנני' יוסף היילפרין ע"ה, שלאחמ"כ ייסד את בית הכנסת חב"ד במקום. רבי אהרן ראטה זצוק"ל בעל שומרי אמונים

ביקורו של האדמו"ר מקוידינוב

הרה"צ רבי חנוך העניך זילברפרב האדמו"ר מקוידינוב ופעמים בודדות במשך השנים ביקר בימות החול בזמן של מנחה ומעריב והיה מתיישב לשמוע את שיעורו של הגה"ח ח"י היילפרין ע"ה, ואף הביע לו תודה על שמחזיק את בית הכנסת הקרוי ע"ש דודו הקדוש ע"ה להמשיך בין כתליו תורה ועבודה.

העברת בית הכנסת

תקופת ההפגזות בשנת תש"ח, חדר פגז לבית -הכנסת ופגע בכותל המזרח, ב ביהכנ"ס נסגר כליל ועמד שומם. אולם בעקבות פטירתה של הרבנית פעשא הדסה אמו של הגה"ח חנניה יוסף היילפרין זצ"ל, ולאחר בקשתו של הגבאי ר' רפאל מאיר פרידלנסקי, הסכים הרב היילפרין ליטול על עצמו את עול ביהכנ"ס ופתח את המקום מחדש, ובעצמו דאג לתקן את החור שנפער מהפגז, החל להתפלל שם שחרית, מנחה ומעריב ולהרצות שם שיעורים. הוא סיים עם הצבור ששה סדרי משנה ובמשך השנים הספיק לסיים כמה מחזורים של ש"ס. אצל רבים מאלו שהיו אז מילדי

השכונה, עדיין זכורה מסירותו לקיום השיעורים תמידין כסדרן. ברם, בעקבות ההפגזות הלכה השכונה ונדלדלה מתושביה, דבר שהשפיע גם על דלדול ביהמד"ר מהמתפללים, וכך ארע שבליל שמחת תורה נשארו המתפללים שומרי החומות בלא מנין. העגמ"נ גברה בייחוד מזה שחלק מהמתפללים, הגיעו לביהמד"ר להתפלל תפילת מנחה של ערב חג והשאירו את המתפללים במפח נפש ללא מנין לתפילת מעריב של יום טוב. אז עלה בדעתו של האחראי על ביהמד"ר, שבאם יימסר ביהמד"ר לקהילת חב"ד, והוא יחדל להיות מעין עיר מקלט של יהודים מצבורים שונים, שאינם חשים שום מחויבות כלפי ביהמד"ר הרי זה רק יחזק את בית הכנסת ויהפוך את המקום לפינה חיה עם מנינים קבועים ומסודרים לרווחת כולם. הגה"ח רבי חנני' יוסף ע"ה הציע זאת לנציג כולל קוידינוב מר יוסף הכהן דרור ז"ל, בנו וממלא מקומו של הגבאי רבי רפאל מאיר פרידלנסקי ז"ל, שבינתיים שבק חיים לכל חי, והוא בא בדברים עם ראשי חב"ד בירושלים עם הגאון האדיר רבי שלמה יוסף זווין זצ"ל ועם הרב החסיד המפורסם רבי עזריאל זליג סלונים זצ"ל, ועם רבני השכונה הגאונים הגדולים רבי משה ארי' ליב שפירא ורבי גרשון לפידות, זצ"ל. הובן שאכן זהו הפתרון המועיל ביותר לביהמד"ר, ובאור לי"ב אייר שנת תשי"ג התכנסו המתפללים ואנ"ש חסידי חב"ד שבסביבה, בבית הכנסת. פתח את התכנסות רבי עזריאל זליג סלונים ולאחריו דיבר הגאון החסיד רבי חנניה יוסף היילפרין שהסביר את סיבת ההתכנסות וסקר לפני הנוכחים את המצב כשבסיומו

חתמו יחד עם נציג קוידינוב והרבנים החשובים הנ"ל על כתב ההסכם להעברת ביהכנ"ס לרשות חסידי חב"ד עם כל הפירושים, ושישמש מעתה מקום תפילה ובית לתורה ומרכז ללימוד חסידות חב"ד והפצתה ולקירוב רחוקים ברוחו ובהדרכתו. של נשיא דורנו המעמד הסתיים בחזרת מאמר דא"ח ד"ה עד הגל ע"י הגה"ח רבי ש"י זעווין ע"ה. בליל שבת קדש שלאחריו פרשת אמור, התאספו אנ"ש מכל הסביבה ואורחים שבאו להשתתף במאורע היסטורי זה בתולדות חב"ד בירושלים. המאורע גם פורסם בעיתונים שונים, ובביטאון חב"ד דאז התפרסם דווח מלא מן המאורע.

התייחסויות הרבי לבית הכנסת

אחר העברת ביהמד"ר התעניין הרבי בחשאי אצל הרה"ח זליג סלונים האם הכל נעשה באופן ראוי וביושר ולא ח"ו בדרכים שאינן נכונות. לאחר שר' זליג סלונים אישר זאת לפני הרבי, כתב הרבי איגרת קודשמיוחדת עבור ביהכנ"ס,(האיגרת המתנוססת לתפארה על כותל בית המדרש.(במכתב עומד הרבי על משמעות השם "בית יוסף" שממנו עולה המיוחדות של ביהכנ"ס שצריך לפעול בהפצת המעינות המכתב התקבל לרגל יום השנה הראשון ליסוד בית המדרש. כמו כןהתקבלו גם עבור ביהכנ"ס ספרי תניא מתנה מכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו.

במשך השנים בכמה וכמה מכתבים עורר הרבי להשתדל בהתפתחות והרחבת בית הכנסת הן בכמות והן באיכות. כמו- כן זכה בית הכנסת לקבל התייחסויות לרשימות חלוקת הש"ס בי"ט כסליו שנהג הגרח"י היילפרין לשלוח מידי שנה לרבי שהתייחס אליהם בצורה מיוחדת כנראה במכתביו.

אנ"ש חסידי חב"ד שעברו וקבעו את מקום תפילתם בבית מדרשנו

חד מאנשי הצורה הגדולים והמובהקים של חסידי חב"ד בעיה"ק ת"ו - בימים א ההם - הלא הוא הגאון הצדיק רבי שלמה יהודה ליב אליעזרוב זצוקלל"ה גאב"ד חברון, ואח"כ רבה של שכונת הבוכרים, בא כוחו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ באה"ק ת"ו, העתיק את מקום תפילתו לבית מדרשנו לאחר סגירת בית הכנסת של הר"ח נאה זצ"ל, והי' מתפלל בו לעיתים קרובות למרות המרחק מביתו שבשוק הבוכרים והקושי בהליכתו, מחמת לקוי בבריאות רגליו. רבי בן ציון פונדמינסקי ת"ח מצאצאי רבנו הזקן שהי' נהנה מיגיע כפיו והיה מאריך

בתפילה בדמעות שליש. היה מנאמני ביהמד"ר והיה מקפיד שיתפללו בנוסח חב"ד. רבי משה לרנר מגזע בעל אור הגנוז מתלמידי התמימים ב"תורת אמת" שקדן בתורה, וירא אלוקים, שגם בעת הפגזות היה הולך להתפלל ב"שטיבלאך" אף שרבים פחדו, ובעת הליכתו היה מכריז "שבת קודש" כסגולה שלא יזיקו. רבי אורי אורנשטיין למשפחת אורנשטיין החב"דית בירושלים, ת"ח ויושב באוהלה של תורה, שהיה מתפלל בקביעות בביהמד"ר "רבי לייב'לע" בבית ישראל, שינה כוון אנשים שפגשוהו והבחינו במסלולו החדש ושאלוהו מה יום מיומיים, ענה בתרועת שמחה "      ,כלומר: עתה שיש לנו ביהמד"ר חב"ד בשכונתנו, הרי מקומי שם. המשפיע בביהמד"ר בשנים הראשונות היה הרב הגאון רבי ישראל יצחק היילפרין זצ"ל מבחירי התלמידים של המשפיע ר' אלתר שימחוביץ, שהיה מתוועד בבית המדרש ומוסר שיעור קבוע בש"ק אחה"צ בתניא קדישא שנים רבות, והיה מתפלל שעות ארוכות ב"עבודה" ובנעימות, כשמפעם לפעם הייתה נשמעת ממנו חרישית אנחה חסידית. והרב החסיד המשפיע רבי דוד גולדברג שהיה מוסר בליל שבת את השיעור ב"תורה אור" ו"לקוטי תורה" עד שחלה ונחלש. רבי דוד היה מוסר גם במשך שנים עוד שיעור מיוחד בלקוטי תורה גם בשבת אחר הצוהריים. ממשפיעי ביהמד"ר היה גם הגה"ח שיבדלח"ט פסח מן שליט"א שע"פ פניית הרה"ח ר' זליג סלונים השתדל ועזר בביסוס המקום בתקופה הראשונה, והיה חוזר מידי שבת בשבתו מאמר דא"ח בעת סעודה שלישית. אחד מתלמידי החכמים המובהקים בקי בכל חדרי תורה רבי אברהם שניאור זלמן יפה מיו"ח של רבי ישראל יפה מתלמידי רבנו הגדול התפלל בביהמד"ר וקבע עתים לתורה שימש גבאי ובעל קורא והמתפללים היו נהנים לאור תורתו. והגה"ח מחשובי החסידים רבי אליעזר הכהן בעמח"ס על מסכת כלאיים. ממלווי ביהמד"ר ידיד שלא מאנ"ש הוא הרה"ח רבי ארי' מרדכי וקסלשטיין זצ"ל, הגה"ח רבי ח"י היילפרין מייסד הקהילה הי' מקפיד מאד שכל ש"ץ שניגש להיות חזן שיתפלל דווקא בנוסח רבנו הזקן, אולם על רבי ארי' מרדכי ע"ה רצה הרב היילפרין להקל והוא אמר לו הרי אתם קבועים בבית מדרשנו ואם קשה לכם באותם ימי יאר- צייט להתאים עצמכם לנוסח חב"ד, אנו לא נקפיד על כך. ענה רבי ארי' מרדכי ע"ה: "האמת הוא שתמיד מתחשק להתפלל בנוסח המבורר של רבינו הזקן אלא שקשה לשנות מגרסא דינקותא שקיבלנו מבית אבא אולם כשיש הזדמנות להתפלל בנוסח זה, הרי זה בשבילי מציאה ולא ארצה לוותר על כך". רבי ארי' מרדכי הי' נוהג לומר בכל ליל ערב שבועות עם סיום הספירה, "ב"ה, התחלנו את הספירה וגם זכינו לסיימה, הבה נעשה ריקוד".

עוד יהודי חשוב שלא מחסידי חב"ד, חסיד סאדיגורא - ושמו רבי יצחק אייזיק בארט ע"ה שהיה מלווה את קהילתנו באהבה ובעין טובה, הוא היה אומר: "מה בין חסיד הבא להתפלל לבין מתנגד? האחרון לוקח את הסידור הפרטי שלו ניגש לסטנדר הפרטי שלו שופך שיחו לרבוש"ע שלו הפרטי, בסיום התפילה סוגר את הסידור שלו ופוסע אחוריו, לא כן החסיד כשבא לביהמד"ר הוא נכנס לביהמד"ר של הרבים, ומתפלל וכולל עצמו בתפילתו עם כל המתפללים, וכשהוא גומר את תפלתו הוא מרגיש כחלק מן הצבור ונשאר גם יחד עם הצבור ללימוד או לאמירת לחיים". רבי אייזיק היה מקיים זאת בעצמו והיה משתתף בכל האירועים וההתוועדויות. ביהכנ"ס היווה גם המשך ל"שטיבל" שבו היו מתפללים אנ"ש האברכים המקושרים לרבותינו וה"עובדים" בראשות המשפיעים רבי דוד גולדברג ע"ה, רבי משה וובר ע"ה, ולהבדל"ח הרה"ח יוסף צבי העבר הי"ו, למניין זה שנקרא "שטיבל" לא היה מקום קבוע ועבר ממקום למקום. בין המקומות ששכן היה היכן ששוכן כיום הקלויז של חסידי אלכסנדר ברח' מאה שערים פינת רח' זוננפלד, וכמה ממתפלליו עברו להתפלל בבית מדרשנו לאחר יסודו.

סקירת פעילויות מיוחדות במשך השנים

ולת הכותרת של בית המדרש, היו שיעוריו בש"ס במשנה ובהלכה של מייסד ג הקהילה ורועה הנאמן הגאון החסיד רבי חנני' יוסף היילפרין זצ"ל, שהצליח מאוד לחבב את לימוד התורה על הבעלי בתים שבסביבה. משיעוריו נהנו גם מתפללי ביהמד"ר הסמוך "באר שבע" שהיו שותים בצמא את דבריו. כשרבי חנניה יוסף היילפרין היה נשאל על תפקידו בבית הכנסת היה עונה בחיוך: "הרב, הגבאי, ולפעמים גם השמש". אפיזודה זו ממחישה לנו את מסירותו הרבה לביהכנ"ס. אף שלא מונה לכך מעולם באופן רשמי, היה מוכר הרב ח"י היילפרין כרב ופוסק הלכות בשכונה כולה, ורבים היו באים אליו שיפסוק להם את שאלותיהם. בפרק זמן חשוב היו מתקיימים שיעורי דא"ח לתלמידים המבוגרים מקרב אנ"ש שלמדו בישיבות של חוגים אחרים, ע"י ראש ישיבת "תורת אמת" הגאון רבי שמואל אלעזר היילפרין שליט"א. אצל רבים מהם זה פעל התחזקות זיקתם למוצאם ממשפחות חבדיו"ת. בלטו במיוחד התוועדויות י"ט בכסלו שנערכו בביהכנ"ס, ובחלק מהשנים בביתו של הרב ח"י היילפרין. האווירה המיוחדת והשתתפותם של זקני אנ"ש והשייכים למשפחת בית רבינו, הזכירה לא במעט את החגיגיות שאפפה את ה"יום טוב" של י"ט כסליו כפי המסופר שנחוג בימיה של הסבתא הרבנית מנוחה רחל ובניה ע"ה, בעיר הקודש חברון תובב"א.

הגה"ח רב בית הכנסת נהג לסיים מידי שנה בשנה את הש"ס בעת החגיגה. והיו משתתפים בה הרבנים: רב השכונה הגאון רבי משה לייב שפירא, רבי גרשון חן רבה של שיכון חב"ד, הגאון רבי ברוך נאה, שבאחת ההתוועדויות הגדולות והמרכזיות התמנה להיות שליח מצווה למסור פרישת שלום מאנ"ש לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, ועוד מזקני וחשובי אנ"ש. בעת ההתוועדויות הושמעו לא אחת הקלטות משיחותיו הקדושות של הרבי דבר שהיה נדיר ביותר באותן השנים. החסיד רבי משה חסידה ע"ה בנו של רבי מענדל חסידה (הנזכ"ל) היה נוהג לבוא להתוועדות ולנגן את ניגון ההשתטחות לרבינו הצמח צדק כפי ששמע מפי חסיד זקן ששמע בעצמו מהרבי הצ"צ בעת שנגן זאת ע"י ציון אמו הרבנית כשהוא נשען על משענתו. בשנת תשל"ו לאחר פטירתו של רב השכונה הגה"ח רבי משה לייב שפירא זצ"ל. התמנה תלמידו הגאון החסיד הרב שמואל אלעזר היילפרין למלא את מקום מורו ורבו כרב השכונה. המינוי נתן תנופה לכל פעולות הקירוב, והרב היילפרין מצא במקום כר נרחב לקירוב אחב"י לחסידות ולרבי נשיא דורנו. ותמך במשך כל השנים באביו ע"ה בהחזקת בית הכנסת מבחי' רוחנית בשיעורים ובהתוועדויות. לאחר פטירת אביו הגה"ח זצ"ל בשנת ה'תשמ"ח, מילא את מקומו גם כרב בית הכנסת. בשנת תשמ"ב הוקם ע"י הגרש"א היילפרין שליט"א במקום בית מדרש גבוה לדיינות והוראה בשם "מאורות" בו למדו מחשובי אברכי אנ"ש.

בשנת תשד"ם נדפס ביוזמת האחים למשפחת ערנטרוי ספר התניא בבית הכנסת. בתרומת משפחת היילפרין לע"נ אמם הרבנית בריינא ע"ה. משנת הקהל תשמ"ח נערך ביוזמת משפחת ערנטרוי כנס גדול לילדי ישראל בחג השבועות לאור קריאתו של הרבי שכל ילד יהודי ישתתף בקריאת עשרת הדברות בחג מתן תורתנו כמו שהשתתף בעת מתן תורה על הר סיני ונעתק להרבה מקומות ברחבי העיר ת"ו. בשנים האחרונות הכנס מאורגן ע"י ארגון מועדון צבאות ה' שפועל בקרב ילדי ישראל מהשכונה. עם חלוף ימים ושנים התגלו סדקים ובקיעים בקירות בית-הכנסת העתיקים עד שהיה חשש להתמוטטות עזרת הנשים, שהייתה עשויה מעץ שבעברו היה מפואר. הסכנה גברה בפרט לאחר שהבניין הסמוך לבית הכנסת, שם היו בעבר חנויות ודרכו הייתה הכניסה לעזרת הנשים, התמוטט בחלקו, והיה חשש שייפול על בנין בית הכנסת שקירותיו היו מסוכנים בלאו הכי. נוצר מצב שבו העירייה התערבה והורתה על צו סגירה מחשש סכנה. בעקבות כך נרתמו המתפללים ובראשם הרה"ח רבי משה בצלאל ווקסלשטיין לתרום את המזומנים הדרושים לשיפוץ, תיקון ובניה מחדש של עזרת נשים חדשה מאבן, חיזוק הקירות, בנית מדרגות חדשות לעזרת הנשים, וכל הצריך תיקון מן המסד ועד הטפחות. בסוף אותה שנה לקראת ח"י באלול תשמ"ט זכינו ונשלמה הבניה וגדול כבוד הבית האחרון מן הראשון. בחנוכת הבית שהתקיימה בח"י באלול השתתפו גדולי רבני השכונה ורבני אנ"ש, ביניהם: הגאון רבי יהודא צדקה זצ"ל, הגאון רבי ברוך נאה זצ"ל, הגאון רבי זליג פלדמן ע"ה, הרה"צ רבי יוסף ויינשטוק זצ"ל, ולהבדלח"ט הגאון רבי יעקב כץ והמשפיע רבי זלמן עסטולין, הגאון רבי שמחה ראם, והגאון רבי יהודה רבינוביץ ועוד.