יעקב אבינו: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
ולזאת הצטיין גם במידת הרחמים על הילדים הרכים ועל הצאן וכו'. | ולזאת הצטיין גם במידת הרחמים על הילדים הרכים ועל הצאן וכו'. | ||
== שפלות וביטול == | |||
מדתו של יעקב אבינו היא שפלות וביטול כלפי [[הקדוש ברוך הוא]]. | |||
במיוחד ניכרת שפלותו וביטולו המיוחדת, שגם כאשר משפיע עליו הקב"ה חסדים, אינו מגדיל את עצמו, אלא להיפך, ככל שנשפעים עליו החסדים כך מקטין את עצמו. | |||
כך היה גם כאשר ניצל מלבן ומאליפז, אמר: קטנתי מכל החסדים. | |||
היפוכו הגמור של יעקב היא מידת ישמעאל. | |||
'''לערך מורחב - [[ישמעאל]]'''.<REF> [[אגרת הקודש - פרק ב']]</REF> | |||
{{סגל}} | {{סגל}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
גרסה מ־00:48, 13 באפריל 2010
יעקב אבינו הוא השלישי באבות, בנו של יצחק אבינו.
מאחר שנשמות האבות נמשכות מהמדות העליונות בעולם האצילות ודבקות בהן, לכן התכונות שבנשמותיהם תואמות את המידות מהן נמשכו.
נשמת יעקב נמשכת מספירת התפארת, אשר ענינה - מידת הרחמים, שהיא שילוב של חסד וגבורה ביחד.
ולכן אמר: "א-לקי אבי אברהם ופחד יצחק היה לי", התכללות חסד וגבורה כאחד, שזהו ענין הרחמים.
ונקראת מדת הרחמים בשם תפארת, שענינה - היופי הנוצר מהגיוון והמיזוג של שני הפכים.
לכן עבודתו של יעקב משולבת - שעל-אף הרגשת הביטול, הריחוק והאפסיות - כלפי ה', מחמת הרגשת קדושתו יתברך שהוא קדוש ומובדל ולית מחשבה תפיסא ביה כלל, הנה הוא חוזר ומתעורר באהבה וגעגועים אל ה' ומעורר רחמים רבים על נשמתו, וכמו שכתוב "מרחוק ה' נראה לי", דהיינו מדת הרחמים על נשמתו בגלל הרגשת הריחוק.
ולזאת הצטיין גם במידת הרחמים על הילדים הרכים ועל הצאן וכו'.
שפלות וביטול
מדתו של יעקב אבינו היא שפלות וביטול כלפי הקדוש ברוך הוא.
במיוחד ניכרת שפלותו וביטולו המיוחדת, שגם כאשר משפיע עליו הקב"ה חסדים, אינו מגדיל את עצמו, אלא להיפך, ככל שנשפעים עליו החסדים כך מקטין את עצמו.
כך היה גם כאשר ניצל מלבן ומאליפז, אמר: קטנתי מכל החסדים.
היפוכו הגמור של יעקב היא מידת ישמעאל.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")