ניגוני חב"ד לימים נוראים: הבדלים בין גרסאות בדף
קו הטלפוני11 (שיחה | תרומות) |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 120: | שורה 120: | ||
*[https://col.org.il/files/old/pics/inbox/1258509_128E-02.pdf "מראה כהן" תשורה שבתוכה סקירה על הניגונים והחזנים בליובאוויטש] | *[https://col.org.il/files/old/pics/inbox/1258509_128E-02.pdf "מראה כהן" תשורה שבתוכה סקירה על הניגונים והחזנים בליובאוויטש] | ||
*[https://col.org.il/news/126351 נוסח בעלי תפילה חב"דיים בנוסח ה'ימים הנוראים' לשמיעה בטלפון במערכת באוצר החסידות] | *[https://col.org.il/news/126351 נוסח בעלי תפילה חב"דיים בנוסח ה'ימים הנוראים' לשמיעה בטלפון במערכת באוצר החסידות] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־07:26, 11 בפברואר 2021
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
ניגוני חב"ד לימים נוראים
ניגוני הימים הנוראים נוהגים לנגנם רק בימים הנוראים.
במוצאי שבת שמות כ"ג אור לכ"ד טבת ליל הסתלקות אדמו"ר הזקן המצב היה חמור החל הצמח צדק להתפלל מעריב במנגינת יום כיפור, אמר לו אדמו"ר הזקן, שאין לנגן כן רק בימים נוראים, ומנגינה זו בזמן אחר ממשיך גבורות[1].
מקור נוסח המנגינה בתפלה
נוסח[2] המנגינה בתפלה לימים נוראים "הנוסח" המקובל אצל עם ישראל (קהילות אשכנז), נקראים "סקארבאווע ניגונים" התגלה למהר"ל[3] אשר ביקש שיגלו לו משמים ניגונים לתפילה בהם יוכלו כלל ישראל לעורר רחמים העליונים.
אדמו"ר הצמח צדק אמר על ניגונים אלו שהם משירי הלויים בבית המקדש ולכן הקפידו מאוד שהחזנים למיניהם לא ישנו מנוסח זה.
אמנם היו חזנים מיוחדים בליובאוויטש שהיה להם את סגנונם המיוחד היו מנגנים את נוסח התפילה של המהר"ל מפראג, כאלו היו ר' איסר החזן ור' יחיאל הלפרין.
ישנם שלושה ניגוני תפילה לימים נוראים ספר הניגונים והם ניגון צ"ז, ניגון צ"ח וניגון צ"ט שבספר הניגונים.
ההקפדה על הנוסח
רבותנו נשאינו הקפידו מאוד על נוסח המנגינות בתפלות ימים נוראים.
הרב יוסף וינברג כותב[4], שבראש השנה ת"ש בעת מלחמת העולם השניה כששהה הרב הריי"צ בורשה והשליח ציבור היה בחור שלא בקי בנוסח התפלה. הדבר גרם לעוגמת נפש לרבי.
מבלי הבט על המצב שהגרמנים הפציצו את ורשה במסרות נפש הגיע אחד מהבחורים לקרא לו להגיע מחלק אחר של העיר על מנת שיהיה בעל מנגן שיודע נוסח התפלה. וראו שהדבר היה לרצון הרבי.
לרביים היה מנגינה שנמסרה מדור לדור של תפלות ראש השנה ויום הכיפורים[5].
אפשר לומר שחלק ניכר ביותר מנוסח התפלה החב"די הינו מפיו של החזנים שהיו בליובאוייטש הרב איסר החזן והרב יחיאל הלפרין.
רשימת הניגונים
ניגוני חב"ד לימים נוראים, יש מהם שנוהגים לנגן בשעת התוועדות בחודש אלול ובימים נוראים, ויש מהם שהם על חלקי התפלה. חלק מהניגונים הרבי היה מורה לנגן בהתוועדויות שנערכו מט"ו מנחם אב עד ר"ח חשון.
חלקם ניגונים מקוריים שחוברו לקטעים מסויימים. וחלקם בעלי תפלה ב-770 בדרך כלל הניהיגו לנגן על קטעים מסויימים בתפלות הימים הנוראים.
מהם ניגון שלם, ומהם רק תנועה.
ניגוני התקופה
- כתיבה וחתימה טובה
- השנה תהא
- אלו ואלו אומרים
- תקעו בחודש
- אדון הסליחות
- עזרני א-ל חי
- ניגון דבקות לראש השנה - מעשרת הניגונים של אדמו"ר הזקן, יש חסידים שספרו ששמעו את הרבי מנגן חרשית ניגון זה קודם תקיעות
- קול דודי דופק - מעשרת הניגונים של אדמו"ר הזקן
- קדיש לר' לוי יצחק מברדיטשוב
- ניגון על נוסח הוידוי "אז ר' לוי יצחק מברדיטשוב", הניגון משלב מילים באידיש ורוסית
בקשר עם הנסיעה לרבי
- אז דער אויבשטער וועט געבטען
- טייערע ברידער
ניגוני התפלות
שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
סליחות
- רחמנא דעני, נהוג לנגן לאחר סליחות, הרבה פעמים הרבי התחיל בעצמו, ובמהלך התפלה ביום היכפורים. הולחן על ידי סבו של הרבי הרב מאיר שלמה ינובסקי
ראש השנה
(ניגונים ששייכים כמה פעמים מופעים בפעם הראשונה בלבד)
- מכלכל חיים
- אבינו מלכנו (נהוג לנגן לפני כל תפלה ביום הכיפורים (שלא חל בשבת))
- סדר התקיעות הפסוקים והברכות כפי שנשמע מפי קודשו של כ"ק אדמו"ר שליט"א
- הנני העני ממעש ... ידעתי וכו'
- לא-ל עורך דין - יש את ניגון הנוסח, יש מהבעלי תפלה ב-770 שמנגנים יחד עם הקהל במגינת יחי.
- ניגון עלינו לשבח
- הוא אלקנו
- אתה בחרתנו
- אוחילה לא-ל
- היום הרת עולם
- ארשת שפתנו
- הבן יקיר לי
- וביום שמחתכם
- גאוותו גדלה עולם מהכיל
- ברכת כהנים
יום כיפור
כל נדרי ומעריב
- ונסלח
- יעלה תחננו
- דרכך אלוקנו
- כי אנו עמך א'
- כי אנו עמך ב'
- סלחתי
- כי הנה כחומר
- ועל כולם אלו-ה סליחות: ניגון רמ"ו בספר הניגונים - ניגון-נוסח מסורתי בו אומר השליח ציבור את הפיסקא "ועל כולם" שבתפילת יום הכיפורים. נרשם מפי החסיד ר' שמואל זלמנוב.
- "ועל חטא" לסיים את קטעי הועל חטא שבווידוי יום הכיפורים. נרשם מפי החסיד ר' שמואל זלמנוב. ניגון רמ"ה בספר הניגונים.
שחרית מוסף וסדר עבודה
- וכל מאמינים - ניגון יחי.
- אשרי איש
- ניגון האדרת והאמונה לר' שלמה דער געלער
- סדר עבודה הרב איסר החזן
- היום תאמצנו, ניגון לר' לוי יצחק, חברו לקטע זה הרב שמואל זלמנוב
- כאוהל הנמתח.. מראה כהן היא המנגינה המוכרת על הניגון כמופת הייתי לרבים
- והכהנים.
נעילה
- אתה הבדלת
- שובו שובו לרבי מהר"ש
- מארש נפליון, נהוג לנגן לפני תקיעת שופר במוצאי יום כיפור.
סוכות
שמיני עצרת
- תפלת גשם
- על הסלע הך הך
ניגוני ההקפות
בשעה בהקפות בדרך כלל מנגנים אותם ניגונים, חלקם הגדול הונהג על ידי הרבי.
שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרי חובה [ תוכן ] חסרים
בעלי תפלה שחיברו ניגונים
- ר' שלמה מצאשניק, בעל תפלה אצל אדמו"ר הזקן.
- ר' איסר החזן, ב֫על תפלה אצל אדמו"ר המהר"ש.
- ר' יחיאל הלפרין, בעל תפלה אצל אדמו"ר הרש"ב.
- הרב מאיר שלמה ינובסקי, רב העיר ניקולייב, וסבו של הרבי מליובאוויטש.
קישורים חיצוניים
- נוסח תפילת ראש השנה על ידי הש"ץ בבית חיינו
- מכל נדרי עד נעילה: נוסח התפילה על ידי הש"ץ בבית חיינו
- "מראה כהן" תשורה שבתוכה סקירה על הניגונים והחזנים בליובאוויטש
- נוסח בעלי תפילה חב"דיים בנוסח ה'ימים הנוראים' לשמיעה בטלפון במערכת באוצר החסידות
הערות שוליים
- ↑ ראה המסע האחרון לר' יהושע מונדשיין
- ↑ ראה שיחת ליל שביעי של פסח תרח"צ
- ↑ ויש שכתבו מהרי"ל., אך בהנחה מהשיחה כתוב מהר"ל. ואולי ההנחה אינה מדוייקת.
- ↑ ראה שמועות וסיפורים עמוד ?
- ↑ רשימת ענינים וסיפורים עמ' ?