ניגון טעמי הנגינה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
ב[[ספר הצאצאים]] מסופר ש[[אדמו"ר הזקן]] לימד את נכדו [[אדמו"ר הצ"צ]] ונינו [[הרב"ש]] עשרה מיני נגינה [כולל טעמים לספרי אמ"ת - [[תהלים]] משלי ואיוב], | ב[[ספר הצאצאים]] מסופר ש[[אדמו"ר הזקן]] לימד את נכדו [[אדמו"ר הצ"צ]] ונינו [[הרב"ש]] עשרה מיני נגינה [כולל טעמים לספרי אמ"ת - [[תהלים]] משלי ואיוב], | ||
הרב"ש לימדם ל[[רז"א]] שלימדם ל[[אדמו"ר הריי"צ|רבי הריי"צ]]. חלק ממנגינות אלו אבדו ואין לנו היום מסורת לגביהם. | הרב"ש לימדם ל[[רז"א]] שלימדם ל[[אדמו"ר הריי"צ|רבי הריי"צ]]. חלק ממנגינות אלו אבדו ואין לנו היום מסורת לגביהם. | ||
==טעמים לקריאת התורה== | |||
טעמי קריאת התורה בחול, שבת ויום טוב הם הטעמים הרגילים בהם קוראים בתורה גם כיום. | |||
טעמי הקריאה מופיעים כניגון קע"ב ב[[ספר הניגונים]]. | |||
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQaE0tbnp3aDNQTkE/view?usp=sharing לשמיעת הטעמים] מפי ר' [[דוד הורביץ]]. | |||
==טעמים להפטרה== | ==טעמים להפטרה== | ||
| שורה 28: | שורה 35: | ||
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQX0Eyc3RzSTQ3ZFU/view?usp=sharing לשמיעת הטעמים] מפי ר' [[דוד הורביץ]]. | *[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQX0Eyc3RzSTQ3ZFU/view?usp=sharing לשמיעת הטעמים] מפי ר' [[דוד הורביץ]]. | ||
== | ==המקור לטעמים== | ||
ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי המקרא וסימניהם, לרוב הדעות המנגינה של הטעמים היא [[הלכה למשה מסיני]], והסימנים היו בהתחלה רק עם הידים ולאחר מכן ציירו אותם איך שהם כיום בספרים. | ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי המקרא וסימניהם, לרוב הדעות המנגינה של הטעמים היא [[הלכה למשה מסיני]], והסימנים היו בהתחלה רק עם הידים ולאחר מכן ציירו אותם איך שהם כיום בספרים. | ||
גרסה מ־19:56, 18 בנובמבר 2021
בין ניגוני חב"ד ישנם ניגונים של טעמי קריאה בהם קוראים ספרים שונים בתנ"ך.
בספר הצאצאים מסופר שאדמו"ר הזקן לימד את נכדו אדמו"ר הצ"צ ונינו הרב"ש עשרה מיני נגינה [כולל טעמים לספרי אמ"ת - תהלים משלי ואיוב], הרב"ש לימדם לרז"א שלימדם לרבי הריי"צ. חלק ממנגינות אלו אבדו ואין לנו היום מסורת לגביהם.
טעמים לקריאת התורה
טעמי קריאת התורה בחול, שבת ויום טוב הם הטעמים הרגילים בהם קוראים בתורה גם כיום.
טעמי הקריאה מופיעים כניגון קע"ב בספר הניגונים.
- לשמיעת הטעמים מפי ר' דוד הורביץ.
טעמים להפטרה
טעמי ההפטרה הינם טעמים מיוחדים בהם קוראים את ההפטרה. לאדמו"ר הזקן היו מספר הפטרות אותם היה קורא בניגון מיוחד:
- ההפטרה של "שובה ישראל".
- הפסוקים "מי א-ל כמוך" במפטיר יונה של יום הכיפורים.
- התיבות שבהפטרת פרשת החודש המדברות על נשיא (בזה היו גם שאר נשיאי חב"ד קוראים בניגון מיוחד).
טעמי ההפטרה מופיעים כניגון קע"ד בספר הניגונים.
- לשמיעת הטעמים מפי ר' דוד הורביץ.
טעמים למגילת אסתר
טעמים למגילת אסתר הם טעמים בהם קוראים את מגילת אסתר. טעמים אלו מיוחדים ושונים הם מכל שאר סוגי הטעמים ומיוחדים לקריאת מגילת אסתר בלבד.
טעמי המגילה מופיעים כניגון קע"ה - ניגון אחרון - בספר הניגונים חלק א'.
- לשמיעת הטעמים מפי ר' דוד הורביץ.
טעמים לימים נוראים
טעמים לראש השנה ויום הכיפורים הם טעמים בהם קוראים את קריאות התורה של ראש-השנה ויום הכיפורים. 'טעמים' אלו שונים ומיוחדים מ'טעמי הקריאה' של כל השנה.
טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ג בספר הניגונים.
- לשמיעת הטעמים מפי ר' דוד הורביץ.
המקור לטעמים
ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי המקרא וסימניהם, לרוב הדעות המנגינה של הטעמים היא הלכה למשה מסיני, והסימנים היו בהתחלה רק עם הידים ולאחר מכן ציירו אותם איך שהם כיום בספרים.
יש דעה נוספת שהמנגינה נוספה לצורך הפיסוק הנכון ובשביל להקל ללמידה בעל פה.