בן ציון דינור: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:בן ציון דינור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בן ציון דינור]]מר '''בן ציון דינור''' [[לידה|נולד]] ב[[עיירה]] חורול שב[[אוקראינה]], להוריו הרב שניאור זלמן יצחק ומרת נעמי דינבורג.
[[קובץ:בן ציון דינור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בן ציון דינור]]
מר '''בן ציון דינור''' היה שר החינוך ב[[מדינת ישראל]].


למרות שנולד למשפחה חבדי"ת, למד במספר [[ישיבה|ישיבות]] ליטאיות. בחודש [[תשרי]] [[תרס"ב]] הגיע ל[[ליובאוויטש]], [[תורת החסידות]] משכה את ליבו, אך הוא נטה יותר אחרי רעיונות ה[[ציונות]] וה[[השכלה]]. בנוסף הוא התקשה לקבל את מרותו של [[אדמו"ר הרש"ב|הרבי]] והנהלת הישיבה. לאחר חמישה חודשים עזב את ליובאוויטש, בניגוד להוראה מפורשת שקיבל מ[[אדמו"ר הרש"ב]].
== תולדות חיים ==
[[לידה|נולד]] ב[[ג' בטבת]] [[תרמ"ד]] ב[[עיירה]] חורול שב[[אוקראינה]], להוריו הרב שניאור זלמן יצחק ומרת נעמי דינבורג.


בשנים הבאות נע ונד בין תנועות ואידיאולוגיות, עלה ל[[ארץ ישראל]] ונהיה להיסטוריון מפורסם, ועם קום [[מדינת ישראל|המדינה]] נבחר כחבר כנסת בכנסת הראשונה.
למרות שנולד למשפחה חב"דית, למד במספר [[ישיבה|ישיבות]] ליטאיות. בחודש [[תשרי]] [[תרס"ב]] הגיע ל[[ליובאוויטש]], [[תורת החסידות]] משכה את ליבו, אך הוא נטה יותר אחרי רעיונות ה[[ציונות]] וה[[השכלה]]. בנוסף הוא התקשה לקבל את מרותו של [[אדמו"ר הרש"ב|הרבי]] והנהלת הישיבה. לאחר חמישה חודשים עזב את ליובאוויטש, בניגוד להוראה מפורשת שקיבל מ[[אדמו"ר הרש"ב]].
 
בשנים הבאות נע ונד בין תנועות ואידיאולוגיות, עלה ל[[ארץ ישראל]] ונהיה להיסטוריון מפורסם, ועם קום [[מדינת ישראל|המדינה]] נבחר כחבר כנסת בכנסת הראשונה מטעם תנועת "מפא"י" של [[דוד בן גוריון]].


בדיוק יובל שנים חלפו מאז הגיע לליובאוויטש, ובח' [[תשרי]] [[תשי"ב]] מונה לשר החינוך בממשלת [[מדינת ישראל]]. [[חסידי חב"ד]] יצרו עמו קשר כדי להיטיב עם מוסדות חב"ד. באותם ימים סייע רבות לרשת בתי הספר החב"דיים [[רשת אהלי יוסף יצחק]], ובשנים הבאות הקשר החב"די נשמר, ומר דינור שלח את ספריו וחיבוריו לרבי, וקיבל מענות מפורטים וגם מצות מהרבי.
בדיוק יובל שנים חלפו מאז הגיע לליובאוויטש, ובח' [[תשרי]] [[תשי"ב]] מונה לשר החינוך בממשלת [[מדינת ישראל]]. [[חסידי חב"ד]] יצרו עמו קשר כדי להיטיב עם מוסדות חב"ד. באותם ימים סייע רבות לרשת בתי הספר החב"דיים [[רשת אהלי יוסף יצחק]], ובשנים הבאות הקשר החב"די נשמר, ומר דינור שלח את ספריו וחיבוריו לרבי, וקיבל מענות מפורטים וגם מצות מהרבי.


את זכרונותיו העלה בספרו "בעולם ששקע", בו תיאר גם את תקופת שהותו בליובאוויטש, כמו גם תיאורים אוטנטיים ממשפחתו החב"דית. בתקופה בה כתב את זכרונותיו האישיים, קיבל הוראה מפורשת מהרבי, לכתוב על התקופה הליובאוויטשית בחייו{{הערה|אגרות קודש כרך יז אגרת ו'תכח.}}.
את זכרונותיו העלה בספרו "בעולם ששקע", בו תיאר גם את תקופת שהותו בליובאוויטש, כמו גם תיאורים אוטנטיים ממשפחתו החב"דית. בתקופה בה כתב את זכרונותיו האישיים, קיבל הוראה מפורשת מהרבי, לכתוב על התקופה הליובאוויטשית בחייו{{הערה|אגרות קודש כרך יז אגרת ו'תכח.}}.
נפטר ב[[ח' בתמוז]] [[תשל"ג]].


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 14: שורה 20:
[[קטגוריה:חברי כנסת]]
[[קטגוריה:חברי כנסת]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות ליטאיות]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות ליטאיות]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]

גרסה מ־03:55, 27 בינואר 2021

בן ציון דינור

מר בן ציון דינור היה שר החינוך במדינת ישראל.

תולדות חיים

נולד בג' בטבת תרמ"ד בעיירה חורול שבאוקראינה, להוריו הרב שניאור זלמן יצחק ומרת נעמי דינבורג.

למרות שנולד למשפחה חב"דית, למד במספר ישיבות ליטאיות. בחודש תשרי תרס"ב הגיע לליובאוויטש, תורת החסידות משכה את ליבו, אך הוא נטה יותר אחרי רעיונות הציונות וההשכלה. בנוסף הוא התקשה לקבל את מרותו של הרבי והנהלת הישיבה. לאחר חמישה חודשים עזב את ליובאוויטש, בניגוד להוראה מפורשת שקיבל מאדמו"ר הרש"ב.

בשנים הבאות נע ונד בין תנועות ואידיאולוגיות, עלה לארץ ישראל ונהיה להיסטוריון מפורסם, ועם קום המדינה נבחר כחבר כנסת בכנסת הראשונה מטעם תנועת "מפא"י" של דוד בן גוריון.

בדיוק יובל שנים חלפו מאז הגיע לליובאוויטש, ובח' תשרי תשי"ב מונה לשר החינוך בממשלת מדינת ישראל. חסידי חב"ד יצרו עמו קשר כדי להיטיב עם מוסדות חב"ד. באותם ימים סייע רבות לרשת בתי הספר החב"דיים רשת אהלי יוסף יצחק, ובשנים הבאות הקשר החב"די נשמר, ומר דינור שלח את ספריו וחיבוריו לרבי, וקיבל מענות מפורטים וגם מצות מהרבי.

את זכרונותיו העלה בספרו "בעולם ששקע", בו תיאר גם את תקופת שהותו בליובאוויטש, כמו גם תיאורים אוטנטיים ממשפחתו החב"דית. בתקופה בה כתב את זכרונותיו האישיים, קיבל הוראה מפורשת מהרבי, לכתוב על התקופה הליובאוויטשית בחייו[1].

נפטר בח' בתמוז תשל"ג.

הערות שוליים

  1. אגרות קודש כרך יז אגרת ו'תכח.