יצחק זאב סולובייצ'יק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
== רבי יצחק זאב הלוי סולוביצ'יק מבריסק == | == רבי יצחק זאב הלוי סולוביצ'יק מבריסק == | ||
הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (ידוע בשם הגרי"ז, או הרב מבריסק), נולד בעיר וולוז'ין לאביו רבי [[חיים | הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (ידוע בשם הגרי"ז, או הרב מבריסק), נולד בעיר וולוז'ין לאביו רבי [[חיים סולובייצ'יק]] מבריסק, שהיה ידידו הקרוב של [[הרש"ב]] מליובוויטש. רבה של העיר בריסק וראש ישיבתה בבריסק ואחר כך בירושלים, מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, נחשב מתקיפי המתנגדים לציונות. היה ידידם של גדולי ישראל משני החוגים, החסידי והליטאי גם יחד. | ||
== חייו == | == חייו == | ||
הרב סולובייצ'יק נולד לאביו רבי חיים מבריסק בהיותו ראש ישיבת וולוז'ין. נודע כעילוי, עוד בילדותו בגיל 16 כבר ידע בעל-פה ש"ס עם רש"י. לאחר פטירת אביו (בשנת 1918) מונה לרבה של בריסק. בשנת 1941 עלה לירושלים וייסד בה את ישיבת בריסק החדשה. | הרב סולובייצ'יק נולד לאביו רבי [[חיים סולובייצ'יק]] מבריסק בהיותו ראש ישיבת וולוז'ין. נודע כעילוי, עוד בילדותו בגיל 16 כבר ידע בעל-פה ש"ס עם רש"י. לאחר פטירת אביו (בשנת 1918) מונה לרבה של בריסק. בשנת 1941 עלה לירושלים וייסד בה את ישיבת בריסק החדשה. | ||
בשנותיו האחרונות סבל | |||
בשנותיו האחרונות סבל הגרי"ז ממחלת ריאות קשה ושהה לשם כך פעמים רבות בשווייץ, עקב האוויר הצח שיש שם. בביקוריו בשווייץ היה לאורחו של הרב וולף רוזנגרטן, נדיב ידוע שתרם מהונו ליהודי ארץ ישראל. | |||
הרב מבריסק נפטר בט' בתשרי ה'תש"כ (1959) ונקבר בירושלים. | הרב מבריסק נפטר בט' בתשרי ה'תש"כ (1959) ונקבר בירושלים. | ||
גרסה מ־05:22, 10 בינואר 2010
רבי יצחק זאב הלוי סולוביצ'יק מבריסק
הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (ידוע בשם הגרי"ז, או הרב מבריסק), נולד בעיר וולוז'ין לאביו רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק, שהיה ידידו הקרוב של הרש"ב מליובוויטש. רבה של העיר בריסק וראש ישיבתה בבריסק ואחר כך בירושלים, מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, נחשב מתקיפי המתנגדים לציונות. היה ידידם של גדולי ישראל משני החוגים, החסידי והליטאי גם יחד.
חייו
הרב סולובייצ'יק נולד לאביו רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק בהיותו ראש ישיבת וולוז'ין. נודע כעילוי, עוד בילדותו בגיל 16 כבר ידע בעל-פה ש"ס עם רש"י. לאחר פטירת אביו (בשנת 1918) מונה לרבה של בריסק. בשנת 1941 עלה לירושלים וייסד בה את ישיבת בריסק החדשה.
בשנותיו האחרונות סבל הגרי"ז ממחלת ריאות קשה ושהה לשם כך פעמים רבות בשווייץ, עקב האוויר הצח שיש שם. בביקוריו בשווייץ היה לאורחו של הרב וולף רוזנגרטן, נדיב ידוע שתרם מהונו ליהודי ארץ ישראל. הרב מבריסק נפטר בט' בתשרי ה'תש"כ (1959) ונקבר בירושלים.
גאונותו ותפיסתו החדה
היה ידוע בגאונותו ושכלו החריף, עד שאביו רבי חיים מבריסק אמר עליו פעם: "הלכה כמותו בכל מקום". דוגמא ידועה בחב"ד לשכלו החד וסברתו הישרה היא בעקבות מעשה מסוים. אדמו"ר שליט"א מלך המשיח אמר מאמר בשנת תשי"א, ובשיחה הזו הרבי אומר - למבינים בדבר, שהוא מלך המשיח, ומשם התחיל בחב"ד האמונה ברבי כמלך המשיח שיגאל אותנו לעיני כל העמים. רבי יצחק זאב - הרב מבריסק, כשהביאו לו את השיחה אמר שהרבי אומר שהוא מלך המשיח בשיחה, ובעקבות כך הדבר התפרסם בארץ הקודש.
כ"ק אדמו"ר שליט"א העריכו מאוד, ולדוגמא וראיה לכך יש להביא את המעשה הבא: אדמו"ר שליט"א ציטט פעם פסק של רבי יצחק זאב, וסיפר שכידוע היה ידוע בדיוק לשונו, וביאר בעומק את פסקו כמה הוא מדויק ונכון על פי תורה. שיחות קודש תשל"ז (בלתי מוגה) חלק א' עמ' מא(132)
מספריו
חידושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם חידושי הגרי"ז למסכתות שבסדר קודשים חידושי הגר"ח והגרי"ז (נכתב במכונת כתיבה על ידי תלמידים) חידושי מרן רי"ז הלוי על התורה (נכתב על ידי המחבר, מודפס בכתב רש"י) חידושי הגרי"ז - על התורה (נכתב על ידי תלמידים, מודפס במכונת כתיבה) רוב חידושי תורתו מצויים בספרי תלמידיו או בשמועות העוברות ב"עולם הישיבות".
[חלק מהדף נלקח מתוך [[הויקפידיה העברית.]