צבי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הצבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צבי]]'''צבי''' הוא [[חיה]] משבעת החיות הטהורות ומותרות באכילה. משמש במקרא ובתלמוד כדוגמא במשלות רבים. | [[קובץ:הצבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צבי]]'''צבי''' הוא [[בהמה|חיה]] משבעת החיות הטהורות ומותרות באכילה. משמש במקרא ובתלמוד כדוגמא במשלות רבים. | ||
כאשר הצבי רץ, דרכו להביט לאחוריו, ועל כך נאמר "הוי רץ כצבי", שה"רצוא" יהיה על דעת ה"שוב" שאחר כך. ולכן הארבעה שנכנסו לפרדס{{הערה|חגיגה יד, ב.}}, שהם בן עזאי, בן זומא, אחר לא יצאו ממנו בשלום מלבד [[רבי עקיבא]] שהרצוא שלו היה בבחינת רצוא ושוב. | כאשר הצבי רץ, דרכו להביט לאחוריו, ועל כך נאמר "הוי רץ כצבי", שה"רצוא" יהיה על דעת ה"שוב" שאחר כך. ולכן הארבעה שנכנסו לפרדס{{הערה|חגיגה יד, ב.}}, שהם בן עזאי, בן זומא, אחר לא יצאו ממנו בשלום מלבד [[רבי עקיבא]] שהרצוא שלו היה בבחינת רצוא ושוב. | ||
גרסה אחרונה מ־22:36, 2 ביוני 2024
צבי הוא חיה משבעת החיות הטהורות ומותרות באכילה. משמש במקרא ובתלמוד כדוגמא במשלות רבים.
כאשר הצבי רץ, דרכו להביט לאחוריו, ועל כך נאמר "הוי רץ כצבי", שה"רצוא" יהיה על דעת ה"שוב" שאחר כך. ולכן הארבעה שנכנסו לפרדס[1], שהם בן עזאי, בן זומא, אחר לא יצאו ממנו בשלום מלבד רבי עקיבא שהרצוא שלו היה בבחינת רצוא ושוב.
ריצתו של הצבי מיוחדת גם בכך שלרוב מהירותו אין אדם יכול לרכב עליו בדרך ריצתו בשונה מריצת הסוס, כי הוא למעלה מסדר ההשתלשלות[2].
ארז"ל על פסוק ברח דודי ודמה לך לצבי וגו' מה צבי מחזיר ראשו לאחוריו. דהיינו כמו למשל שבאדם בעצם ראשו, הנה מונח בתוכו מוח ושכלו ובינתו, וכשמחזיר עצם ראשו לאחוריו, הנה גם המוח אשר בתוכו ורוח שכלו ובינתו נמשכין אחריו, כך כביכול המשיך הקב"ה והלביש רצונו וחכמתו במקום אחוריו שהם בחינת חיצוניות, דהיינו בענינים גשמיים כמו בבהמות בסדר קדשים. ובמעות בסדר נזיקין. דפנימית רצונו וחכמתו ית' מלובשים בהם וגם מדותיו ית' הם נמשכים אחריהם מאליהם וממילא, כמ"ש השיב אחור ימינו וגו'.[3].
הערות שוליים
- ↑ חגיגה יד, ב.
- ↑ רשימות חוברת ו'.
- ↑ תורה אור מגילת אסתר צד, ב