כתבי ר' יאשע שו"ב (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:
חלק גדול מהסיפורים על [[הבעש"ט]] ו[[המגיד ממזריטש]], הוא המקור הקדום ביותר אליהם.
חלק גדול מהסיפורים על [[הבעש"ט]] ו[[המגיד ממזריטש]], הוא המקור הקדום ביותר אליהם.


על אף שבכללות הספר עוסק רק במאורי החסידות{{הערה|ה[[אור החיים]] הקדוש אינו פלא, מכיון שבתולדות החסידות מצינו רבים העוסקים בו ובתרתו.}}, באופן חריג נתייחד מדור ל"[[הט"ז]] ודורו" (בתוך מדור המגיד ותלמדיו). הט"ז, וכן חותנו בעל [[הב"ח]], מצטיירים בסיפורים אלו כאנשי מעלה הנקיים מכל שמץ רבב, וכרבנים צדיקים למופת{{הערה|אולי מפני שהיו מ[[חסידי אשכנז]], שקדמו לתנועת החסידות, והיו באותם אזורים.}}.
על אף שבכללות הספר עוסק רק במאורי החסידות{{הערה|ה[[אור החיים]] הקדוש אינו פלא, מכיון שבתולדות החסידות מצינו רבים העוסקים בו ובתרתו.}}, באופן חריג נתייחד מדור ל"[[הט"ז]] ודורו" (בתוך מדור המגיד ותלמידיו), בה מסופרים עובדות קודש אודות הט"ז, וכן חותנו בעל [[הב"ח]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־02:13, 6 בינואר 2021

שער הספר "כתבי הר"י שו"ב"

כתבי ר' יאשע שו"ב הינו מראשוני ספרי סיפורי חסידים על הדורות הראשונים של החסידות.

מצבת הרב חיים יוסף אריה (המכונה יאשע) ורעייתו רחל פרגר, בבית החיים בצפת.

הספר נכתב על ידי הרב חיים יוסף אריה חסיד סלונים ששימש שו"ב בבריסק.

אודות הספר

הכתבים מכילים סיפורים על הבעש"ט ותלמידיו, ועל המגיד ממזריטש ותלמידיו (בעיקר אדמו"רי פולין). כפי שעבר במסורה חסידית, רשימות אלו כתבם המחבר לעצמו והם התגלגלו בין החסידים עד שמישהו הוציאם לאור ב
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
סטנסיל.

כמה וכמה תמיהות התעוררו על הסיפורים ועל רמת דיוקם, כגון פגישת הבעש"ט עם מחבר המשנה למלך[1].

אף שמדבר רבות על גדולי החסידות בתקופה ההיא, אדמו"ר הזקן כמעט ואינו מוזכר.

חלק גדול מהסיפורים על הבעש"ט והמגיד ממזריטש, הוא המקור הקדום ביותר אליהם.

על אף שבכללות הספר עוסק רק במאורי החסידות[2], באופן חריג נתייחד מדור ל"הט"ז ודורו" (בתוך מדור המגיד ותלמידיו), בה מסופרים עובדות קודש אודות הט"ז, וכן חותנו בעל הב"ח.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שנפטר באינסטנבול בשנת תפ"ז.
  2. האור החיים הקדוש אינו פלא, מכיון שבתולדות החסידות מצינו רבים העוסקים בו ובתרתו.