חיים סולובייצ'יק: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (חיים סולובייצ'יק מבריסק הועבר לחיים הלוי סולובייצ'יק) |
(עריכה כללית וראשונית) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ר']] '''חיים הלוי סולוביצי'ק''' (מכונה '''ר' חיים מבריסק'''), נולד לאביו רבי יוסף דוב הלוי (רבי יושע בער) סולובייציק ה"בית הלוי", שהיה מגדולי הדור ההוא. היה נשוי לנכדתו של הנצי"ב (בת לחתנו ר' רפאל שפירא שכיהן לצידו כמשנה ראש ישיבת וואלוזי'ן ואחר כך היה לראש הישיבה ואב"ד וואלוז'ין), ואף כיהן לצידו בראשות הישיבה. נקבר ליד סב אשתו הנצי"ב בבית הקברות היהודי בעיר וורשה. | |||
רבי חיים הלוי הלך לסלוצק בעקבות אביו שנאלץ לפרוש מהישיבה. אך הוא חזר אליה כמה שנים אחר כך, בגיל 27 נהיה ראש ישיבה כמשנה לנצי"ב. עם סגירת הישיבה נעשה לרב העיר בריסק, אם כי לא התעסק בפסיקת הלכה יומיומית. | רבי חיים הלוי הלך לסלוצק בעקבות אביו שנאלץ לפרוש מהישיבה. אך הוא חזר אליה כמה שנים אחר כך, בגיל 27 נהיה ראש ישיבה כמשנה לנצי"ב. עם סגירת הישיבה נעשה לרב העיר בריסק, אם כי לא התעסק בפסיקת הלכה יומיומית. | ||
== קירבתו לחסידות == | |||
רבי חיים היה גאון גדול ומפורסם בדורו בגאונותו העצומה ובצדקתו המופלגה. הוא אהד ביותר את ה[[חסיד]]ים בדורו ואף השתדך אך ורק עם חסידים, כל בניו ובנותיו שידך לחסידים ואנשי מעשה, למעט משידוך אחד שנעשה ללא רשותו ושלא בידיעתו. רבי חיים היה נכד של הגאון [[רבי חיים מוואלאזין]], שהיה היחיד מתלמידי הגר"א שלא אבה להשתתף באסיפות שרקמו המתנגדים כנגד מחנה ידידי ה' של [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו, ואף לא נטל צעד בכל הצעדים שרקמו נגדם. התבטא עליו [[אדמו"ר שליט"א]] כי "רבי חיים לא היה מתנגד, כי מיראי ה' מעולם לא היו מתגדים, היו רק מחוצפים". יש לציין כי רבי חיים מוואלזין היה ידיד קרוב של [[האדמו"ר האמצעי]], דיברו ביחד בעניני הלכה ואף נסעו ביחד לפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד ב'שקאלעס' (כך היו נקראים בתי הספר של הגוים בזמנם). | |||
גם בנו רבי איצל'ה מוואלאזין המשיך בדרכו של אביו והיה ידידו של [[הצמח צדק]] וביחד פעלו ענינים שונים<REF>[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 מדברי הרבי לר' צבי כהנה בחלוקת דולרים]</REF>. כמו כן היה ידידם של שאר גדולי ישראל בדורו, הוא למד בצעירותו עם הגאון ר' [[יוסף רזין]] (מרגטשוב]] שהיה מקורב ביותר לחסידי חב"ד, והיה ידיד של החפץ חיים רבי ישראל הכהן מראדין. העריץ ביותר את האדמו"ר מגור - ר' [[יהודה לייב אלתר]], בעל השפת אמת ולאחר פטירתו של השפת אמת זירז הגר"ח להוציא לאור את כתביו על מסכתות סדר מועד וקדשים. | |||
גם בנו רבי איצל'ה מוואלאזין המשיך בדרכו של אביו | |||
כמו כן היה ידידם של שאר גדולי ישראל בדורו, הוא למד בצעירותו עם הגאון [[ | |||
הידידות הגיעה עד לכדי כך שכאשר הקים [[הרש"ב]] את ישיבת תומכי תמימים ורצונו היה שהתמימים יהיו שקועים ראשם ורובם בהויות התורה בעיון ובהעמקה כנהוג בחב"ד, רצה למנות את הגאון רבי חיים מבריסק לראש הישיבה. אך רבי חיים לא אבה לקבל את התפקיד (כנראה מפני שרצה להקים ישיבה משל עצמו). | |||
== ספריו == | == ספריו == | ||
רבי חיים חיבר בעצמו את ספרו "חידושי רבינו חיים הלוי על הרמב"ם" | רבי חיים חיבר בעצמו את ספרו "חידושי רבינו חיים הלוי על הרמב"ם". | ||
ספרים נוספים יצאו לאחר פטירתו מתוך כתבי ידיו וכתבי תלמידיו, והם: | |||
*חידושי הגר"ח על הש"ס. | |||
*חידושי הגר"ח על ב"ק (מ' אורייתא). | |||
*חידושי הגר"ח על ב"מ (מ' אורייתא). | |||
== תלמידיו == | == תלמידיו == | ||
*הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ' - בעל ה"ברכת שמואל" | |||
*הגאון רבי שמעון יהודא הכהן שקאפ זצ"ל | |||
*הגאון רבי אלחנן ווסרמן זצ"ל | |||
*העילוי ממייצ'עט | |||
*הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל | |||
*בנו הגאון רבי זאב סולוביציק זצ"ל. | |||
==הערות שוליים== | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד|חיים]] | [[קטגוריה:ידידי חב"ד|חיים]] | ||
גרסה מ־20:29, 7 בינואר 2010
ר' חיים הלוי סולוביצי'ק (מכונה ר' חיים מבריסק), נולד לאביו רבי יוסף דוב הלוי (רבי יושע בער) סולובייציק ה"בית הלוי", שהיה מגדולי הדור ההוא. היה נשוי לנכדתו של הנצי"ב (בת לחתנו ר' רפאל שפירא שכיהן לצידו כמשנה ראש ישיבת וואלוזי'ן ואחר כך היה לראש הישיבה ואב"ד וואלוז'ין), ואף כיהן לצידו בראשות הישיבה. נקבר ליד סב אשתו הנצי"ב בבית הקברות היהודי בעיר וורשה. רבי חיים הלוי הלך לסלוצק בעקבות אביו שנאלץ לפרוש מהישיבה. אך הוא חזר אליה כמה שנים אחר כך, בגיל 27 נהיה ראש ישיבה כמשנה לנצי"ב. עם סגירת הישיבה נעשה לרב העיר בריסק, אם כי לא התעסק בפסיקת הלכה יומיומית.
קירבתו לחסידות
רבי חיים היה גאון גדול ומפורסם בדורו בגאונותו העצומה ובצדקתו המופלגה. הוא אהד ביותר את החסידים בדורו ואף השתדך אך ורק עם חסידים, כל בניו ובנותיו שידך לחסידים ואנשי מעשה, למעט משידוך אחד שנעשה ללא רשותו ושלא בידיעתו. רבי חיים היה נכד של הגאון רבי חיים מוואלאזין, שהיה היחיד מתלמידי הגר"א שלא אבה להשתתף באסיפות שרקמו המתנגדים כנגד מחנה ידידי ה' של הבעל שם טוב ותלמידיו, ואף לא נטל צעד בכל הצעדים שרקמו נגדם. התבטא עליו אדמו"ר שליט"א כי "רבי חיים לא היה מתנגד, כי מיראי ה' מעולם לא היו מתגדים, היו רק מחוצפים". יש לציין כי רבי חיים מוואלזין היה ידיד קרוב של האדמו"ר האמצעי, דיברו ביחד בעניני הלכה ואף נסעו ביחד לפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד ב'שקאלעס' (כך היו נקראים בתי הספר של הגוים בזמנם).
גם בנו רבי איצל'ה מוואלאזין המשיך בדרכו של אביו והיה ידידו של הצמח צדק וביחד פעלו ענינים שונים[1]. כמו כן היה ידידם של שאר גדולי ישראל בדורו, הוא למד בצעירותו עם הגאון ר' יוסף רזין (מרגטשוב]] שהיה מקורב ביותר לחסידי חב"ד, והיה ידיד של החפץ חיים רבי ישראל הכהן מראדין. העריץ ביותר את האדמו"ר מגור - ר' יהודה לייב אלתר, בעל השפת אמת ולאחר פטירתו של השפת אמת זירז הגר"ח להוציא לאור את כתביו על מסכתות סדר מועד וקדשים.
הידידות הגיעה עד לכדי כך שכאשר הקים הרש"ב את ישיבת תומכי תמימים ורצונו היה שהתמימים יהיו שקועים ראשם ורובם בהויות התורה בעיון ובהעמקה כנהוג בחב"ד, רצה למנות את הגאון רבי חיים מבריסק לראש הישיבה. אך רבי חיים לא אבה לקבל את התפקיד (כנראה מפני שרצה להקים ישיבה משל עצמו).
ספריו
רבי חיים חיבר בעצמו את ספרו "חידושי רבינו חיים הלוי על הרמב"ם".
ספרים נוספים יצאו לאחר פטירתו מתוך כתבי ידיו וכתבי תלמידיו, והם:
- חידושי הגר"ח על הש"ס.
- חידושי הגר"ח על ב"ק (מ' אורייתא).
- חידושי הגר"ח על ב"מ (מ' אורייתא).
תלמידיו
- הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ' - בעל ה"ברכת שמואל"
- הגאון רבי שמעון יהודא הכהן שקאפ זצ"ל
- הגאון רבי אלחנן ווסרמן זצ"ל
- העילוי ממייצ'עט
- הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל
- בנו הגאון רבי זאב סולוביציק זצ"ל.