צמצומים שלפני צמצום הראשון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(עיצוב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=צמצומים שהיו ב[[אור אין סוף]] לפני [[צמצום הראשון]]|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[צמצום (פירושונים)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=צמצומים שהיו ב[[אור אין סוף]] לפני [[צמצום הראשון]]|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[צמצום (פירושונים)]]}} | ||
'''צמצומים שלפני צמצום הראשון''' הם צמצומים שנעשו ב[[אור אין סוף]] בכדי להמשיכו שיהיו בגדר מציאות אור, צמצומים אלו קדמו ל[[צמצום הראשון]] שהיה באור לאחרי שכבר הוא במציאותו. אודות צמצומים אלו מדובר בתורת החסידות "פעמים נדירות"{{הערה|שיחת שבת פרשת תצווה תשמ"ה.}} והוא מחידוש ה[[קבלה]] וה[[תורת החסידות|חסידות]] שהמשכת האור מהעצמות הוא בדרך [[עילה ועלול]] המחייב צמצום ולא [[יש מאין]]. | '''צמצומים שלפני צמצום הראשון''' הם צמצומים שנעשו ב[[אור אין סוף]] בכדי להמשיכו שיהיו בגדר מציאות אור, צמצומים אלו קדמו ל[[צמצום הראשון]] שהיה באור לאחרי שכבר הוא במציאותו. אודות צמצומים אלו מדובר בתורת החסידות "פעמים נדירות"{{הערה|שיחת שבת פרשת תצווה תשמ"ה.}} והוא מחידוש ה[[קבלה]] וה[[תורת החסידות|חסידות]] שהמשכת האור מהעצמות הוא בדרך [[עילה ועלול]] המחייב צמצום ולא [[יש מאין]]. | ||
==עניינם: המשכת האור== | ==עניינם: המשכת האור== | ||
עניינו של צמצום זה הוא המצאת האור מהתכללותו ב[[עצמות]] להיות בגדר מציאות אור. ולכן בפרטיות יש בה ריבוי דרגות, מהמשכתה מהעצמות ממש ולאחר מכן ירידה אחרי ירידה עד ירידתה להיות בחינת אור הממלא את מקום החלל. ירידות אלו הן באמצעות עניין הצמצום דווקא, לפי שכל יציאה והמשכת אור ממקורו היא על ידי צמצום ו[[העכבה]] של מקור האור.{{הערה|מאמר באתי לגני תשמ"ה, שיחת שבת פרשת תצווה תשמ"ה}}{{הערה|ראה במאמר [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/17/index.htm#_ftnref_1021 החודש תשמ"ז הערה 29] שמקשר צמצומים אלו לנרתק השמש שפועל לא רק מיעוט ומצמצום האור אלא פועל ירידת והמשכת האור - [[צמצום דהעכבה]] (כמבואר בספר המאמרים תרע"ח עמוד קא ובהמצויין שם בהערה.).}} ויתירה מכך, בהמשכת האור האלוקי [[אור אין סוף#המשכתו מעצמות|שהמשכתו הוא ברצון]] ולא בדרך הכרח כאור השמש, שהצמצום הקודם להמשכת האור גדול יותר, לפי שעצם עניין ה[[רצון]] הוא צמצום והעכבה, והרצון הוא אותם [[אותיות]] המרכיבות את המילה צינור שעניינו צמצום והגבלה.{{הערה|[[הרבי הרש"ב]] תורת שלום עמוד 147 ועמוד 152.}}{{הערה|הרבי, לקוטי שיחות חלק ז עמוד 89.}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30575&st=&pgnum=41 ספר הערכים חלק ג עמוד ע].}} | |||
==פרטי הדרגות== | ==פרטי הדרגות== | ||
גרסה אחרונה מ־21:47, 22 בדצמבר 2022
צמצומים שלפני צמצום הראשון הם צמצומים שנעשו באור אין סוף בכדי להמשיכו שיהיו בגדר מציאות אור, צמצומים אלו קדמו לצמצום הראשון שהיה באור לאחרי שכבר הוא במציאותו. אודות צמצומים אלו מדובר בתורת החסידות "פעמים נדירות"[1] והוא מחידוש הקבלה והחסידות שהמשכת האור מהעצמות הוא בדרך עילה ועלול המחייב צמצום ולא יש מאין.
עניינם: המשכת האור[עריכה | עריכת קוד מקור]
עניינו של צמצום זה הוא המצאת האור מהתכללותו בעצמות להיות בגדר מציאות אור. ולכן בפרטיות יש בה ריבוי דרגות, מהמשכתה מהעצמות ממש ולאחר מכן ירידה אחרי ירידה עד ירידתה להיות בחינת אור הממלא את מקום החלל. ירידות אלו הן באמצעות עניין הצמצום דווקא, לפי שכל יציאה והמשכת אור ממקורו היא על ידי צמצום והעכבה של מקור האור.[2][3] ויתירה מכך, בהמשכת האור האלוקי שהמשכתו הוא ברצון ולא בדרך הכרח כאור השמש, שהצמצום הקודם להמשכת האור גדול יותר, לפי שעצם עניין הרצון הוא צמצום והעכבה, והרצון הוא אותם אותיות המרכיבות את המילה צינור שעניינו צמצום והגבלה.[4][5][6]
פרטי הדרגות[עריכה | עריכת קוד מקור]
ובפרטיות כמה דרגות בצמצום זה:
- המצאת האור מהעצמות - תחילת מציאות האור הוא כלול בעצמות ממש.[7][8] ושם הוא אינו בבחינת מציאות כלל אפילו לא באופן של יכולת, וזאת מכיוון שהעצמות מובדל מכל עניין, וכל העניינים (יכולת, מאור, אור) שבו הם בו בהשוואה ממש, ומציאותם הם מציאות אחת עם העצמות,[7] שעל אף שהאור אין המשכתו באופן של יש מאין כי אם כל עניינו התגלות העצם והתכללותו במקורו הוא עניין ה"מאור", עניין המאור שבעצמות הוא חד עם עצמותו ממש עד שאינו עולה בשם תואר מאור.[8] לכן המשכת האור מהאור הכלול בהעצמות ממש להיות בבחינת יכולת הוא בהכרח על ידי "צמצום מבהיל".[9]
- ירידות באור גופא - לאחרי ירידה זו ישנם הירידות שבאור גופא מדרגה לדרגה כדלהלן:
- הירידה וצמצום שמה"יכולת" להיות בגדר "אור כלול במאור". ("אור הכלול במאור" הוא למטה מה"יכולת", לפי שה"יכולת" עניינה היכולת להאיר ושלא להאיר בהשוואה, משאין כן "מאור" מבטא את היכולת כפי שהיא "מצוירת" כבר ביכולת להאיר שהרי זה כל עניין המאור הוא להאיר.)[7]
- הירידה והצמצום מאור כלול (שגם אור הכלול במאור עדיין אינו "מציאות אור") להיות בגדר מציאות אור.
- שלש ירידות כלליים באור גופה עד לירידה וצמצום האחרון שעניינו ההשערה בפועל של כל מה שיהיה לאחרי הצמצום.[9][10]
- הירידה באור להיות "ממלא מקום החלל", שעניינו; הירידה באור להיות בערך העולמות ממש. (שאף שאור זה הוא לפני הצמצום ומזה עצמו מוכח שהוא מובדל מהעולמות שלכן הוכרח להיות צמצום לצורך עמידת העולמות, עצם העניין שהאור סותר לעולמות, זה גופא מורה על שייכותו לעולמות ושיש לו איזשהו ערך אליהם שלכן הוא סתירה למציאותם ואינו מובדל מהם בתכלית).[9]
צמצומים אלו הם השורש שלפני צמצום הראשון (עיגול) לצמצום בבחינת מרובע שלאחרי הצמצום, ומצד זה הם עצמם גם מכונים צמצום בבחינת מרובע. היות ועניינם אחד - המשכת האור. בעוד הצמצום שבבחינת עיגול עניינו סילוק האור והעלמו, צמצום בבחינת מרובע עניינו המשכת האור מהתכללותו במקור האור להיות "אור מתגלה" שזהו עניין צמצום עולם המלבוש לאחרי הצמצום, וזה גם עניין הצמצומים שלפני צמצום הראשון המשכת האור ממקורו.[11]
הכרחה רק מצד חידוש תורת החסידות והקבלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ההכרח בצמצומים אלו היא רק לפי הקבלה של תורת הקבלה ותורת החסידות שהמשכת כל העניינים - מדרגה הראשונה שבאור ועד להארה שבעולם הזה - הם בסדר השתלשלות.
דווקא המשכה שבדרך עילה ועלול - שהאור היה כלול תחילה בעצם שלמעלה מהאור, ונמשך לאחר מכן להיות בגילוי, מחייב צמצום. משום שכל המשכת אור בא על ידי צמצום. משאין כן אילו האור היה מתהווה מהעצמות יש מאין כהתהוות היש, לא היה מוכרח עניין הצמצום כלל.
מצד זה שעצמותו אינו מוגדר בשום גדר המשכת האור ממנו יכולה להיות בדרך התהוות - יש מאין כמציאות היש (ולא עילה ועלול), ורק לפי שכך קיבל רבנו הזקן, שרק היש הגשמי הוא לבדו נברא מהעצמות בדרך יש מאין, וכל שאר הגילויים משתלשלים בדרך עילה ועלול, ממילא בהכרח שיש רבוי צמצומים עד לצמצום הראשון שעל ידה היא המשכת דרגה הראשונה שבאור מהאור הכלול בעצמותו.[12]
העיסוק בצמצומים אלו[עריכה | עריכת קוד מקור]
העיסוק בצמצומים אלו הוא במקומות ספורים, וטעם הדבר הוא משום "כְּבֹד אֱלֹקים, הַסְתֵּר דָּבָר"[13], ואפילו על מלכות דא"ס מבואר בעץ חיים[14] "שאין לנו רשות לדבר בו" מצד עוצם מעלתו והעלמו. וכל שכן הוא בתורת החסידות שעניינה באים בהסברה שחיוב העלמה מוכרח יותר. ועם זאת במקומות ספורים דובר אודות כך ובפרטיות, הוא משום שלמרות הכל יש חיוב וצורך לדעת שההתהוות היא בכח העצמות על ידי האור. וכמו כן הידיעה שאור זה מתגלה על ידי עבודת האדם מחזקת את הכרת האדם שמציאותו היא לפני הצמצום והוא חד עם העצמות שלכן ביכולתו להמשיך האור ואינו נופל לפיתוי היצר.[15]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב מיכאל חנוך גאלאמב, בעניין הצמצומים שלפני הצמצום וצמצום הראשון קובץ אוהלי שם, חלק ט עמוד רצא, כפר חב"ד תשנ"ג.
הערות שוליים
- ↑ שיחת שבת פרשת תצווה תשמ"ה.
- ↑ מאמר באתי לגני תשמ"ה, שיחת שבת פרשת תצווה תשמ"ה
- ↑ ראה במאמר החודש תשמ"ז הערה 29 שמקשר צמצומים אלו לנרתק השמש שפועל לא רק מיעוט ומצמצום האור אלא פועל ירידת והמשכת האור - צמצום דהעכבה (כמבואר בספר המאמרים תרע"ח עמוד קא ובהמצויין שם בהערה.).
- ↑ הרבי הרש"ב תורת שלום עמוד 147 ועמוד 152.
- ↑ הרבי, לקוטי שיחות חלק ז עמוד 89.
- ↑ ספר הערכים חלק ג עמוד ע.
- ↑ 7.0 7.1 7.2 שבת פרשת יתרו תשמ"ה.
- ↑ 8.0 8.1 מאמר דיבור המתחיל "החודש הזה לכם תשמ"ז הערה 28 29 (לתוספת ביאור ראה ספר "להבין ולהשכיל" (ביאורי ר' יואל כהן על מאמרי הרבי) במאמר כי ישאלך בנך בעיונים)
- ↑ 9.0 9.1 9.2 מאמר באתי לגני תשמ"ה.
- ↑ אדמו"ר האמצעי, שער היחוד פרק י.
- ↑ ראה המשך תער"ב חלק א' עמוד תטז ואילך (המרובע שלאחרי העיגול שרשו במרובע שלפני העיגול, והמשכת העיגול והמרובע הוא על ידי צמצום כמבואר בשיחת פרשת תצווה תשמ"ה.
- ↑ שיחת שבת פרשת תצווה תשמ"ה.
- ↑ משלי כה, ב.
- ↑ שער מב (שער דרושי אבי"ע) פרק א.
- ↑ שיחת שבת פרשת יתרו תשמ"ה אות לח.