חורבן ליובאוויטש – הבדלי גרסאות
תוקנו הבעיות |
←תיאור התקופה: עריכה לשונית |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ב[[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]] בלילה, הסתלק הרבי [[המהר"ש]] לאחר מחלה קשה, בגיל 48. | ב[[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]] בלילה, הסתלק הרבי [[המהר"ש]] לאחר מחלה קשה, בגיל 48. | ||
באופן טבעי, פנו החסידים לבנו בכורו, הרב [[הרז"א|שניאור זלמן אהרן]] - הרז"א, שימלא את מקומו בהנהגת [[חסידות חב"ד]], אך הוא סירב לקבל על עצמו את הנשיאות. | |||
ביום השני של [[חג הסוכות]], פתח [[הרבי הרש"ב]] ואמר [[מאמר חסידות]] ברבים ב[[דיבור המתחיל]] "כתר יתנו לך". אף אחיו הגדול, הרז"א, החל לומר חסידות ברבים, הנהגה שהייתה שמורה ל[[רבותינו נשיאנו|נשיאי ליובאוויטש]] לדורותיהם. מאז החלו האחים להשמיע מאמרים לפני קהל החסידים גם בשבתות הבאות. | ביום השני של [[חג הסוכות]], פתח [[הרבי הרש"ב]] ואמר [[מאמר חסידות]] ברבים ב[[דיבור המתחיל]] "כתר יתנו לך". אף אחיו הגדול, הרז"א, החל לומר חסידות ברבים, הנהגה שהייתה שמורה ל[[רבותינו נשיאנו|נשיאי ליובאוויטש]] לדורותיהם. מאז החלו האחים להשמיע מאמרים לפני קהל החסידים גם בשבתות הבאות. | ||
האחים הסכימו לומר מאמרי חסידות בפני החסידים, אך מלבד זאת, בכל הקשור לענייני הנשיאות, למשל | האחים הסכימו לומר מאמרי חסידות בפני החסידים, אך מלבד זאת, סרבו לעסוק בכל הקשור לענייני הנשיאות, למשל קבלת [[פ"נ|פ"נים]], או מתן מענה לשאלות החסידים בענייני [[גשמיות]] או [[רוחניות]]. | ||
במשך הזמן, חסידים בודדים, זכו לקבל מענות מהרז"א ומאדמו"ר הרש"ב בנושאים חשובים ודחופים. | במשך הזמן, חסידים בודדים, זכו לקבל מענות מהרז"א ומאדמו"ר הרש"ב בנושאים חשובים ודחופים. | ||
לאחר סיום ה'שלושים' ל[[הסתלקות אדמו"ר מהר"ש]] זקני החסידים | לאחר סיום ה'שלושים' ל[[הסתלקות אדמו"ר מהר"ש]] החליטו זקני החסידים לערוך אסיפה. קודם לכן הלכו החסידים ל[[השטתחות|השטתח]] על [[ציון|ציונו]] של אדמו"ר מוהר"ש ולאחר מכן הגיעו הנאספים לביתה של [[הרבנית רבקה]]. למרות הפצרותיהם ובקשותיהם של החסידים, הרז"א ואדמו"ר הררש"ב לא הסכימו לקבל את הנשיאות, אלא רק להמשיך בלהגיד [[מאמר חסידות]]. | ||
בסיום ה'שנה' פנה הרז"א לעסוק במסחר על מנת לפרנס את בני המשפחה. לשם כך פתח בית חרושת בליובאוויטש, והפסיק מאמירת מאמרי החסידות. העיניים הופנו אל הבן השני, הרש"ב, אך הוא העדיף להסתגר בחדרו, בהתבודדות פנימית, ולעסוק ב[[לימוד התורה]] וב[[תפילה]]. | בסיום ה'שנה' פנה הרז"א לעסוק במסחר על מנת לפרנס את בני המשפחה. לשם כך פתח בית חרושת בליובאוויטש, והפסיק מאמירת מאמרי החסידות. העיניים הופנו אל הבן השני, הרש"ב, אך הוא העדיף להסתגר בחדרו, בהתבודדות פנימית, ולעסוק ב[[לימוד התורה]] וב[[תפילה]]. | ||
ב[[חודש שבט]] [[תרמ"ג]], חלה הרש"ב כתוצאה מעגמת נפש, ונאלץ לנסוע ל[[פטרבורג]] בכדי להתייעץ עם רופאים ולהתרפא. | ב[[חודש שבט]] [[תרמ"ג]], חלה הרש"ב כתוצאה מעגמת נפש, ונאלץ לנסוע ל[[פטרבורג]] בכדי להתייעץ עם רופאים ולהתרפא. וכך חודשים ארוכים לא היה ב[[ליובאוויטש (עיירה)|ליובאוויטש]]{{הערה|האדמו"ר הרש"ב נסע פעמים רבות מטעמי בריאות לנאות דשא ולמקומות מרגוע בהם מזג האויר חם יותר מאשר בליובאוויטש שברוסיה הלבנה, ולכן במשך תקופות ממושכות במהלך חייו לא שהה בעיירה ליובאוויטש}}. | ||
על אותה תקופה, בה נראה היה שחסידות חב"ד נותרה ללא מנהיג מסופר: באחד הימים הגיע לליובאוויטש החסיד רבי גרשון-דובער מנעוול, וקרא בכאב באוזני הרש"ב: "[[אדמו"ר הזקן]] הדליק את נר חסידות ואתם רוצים לכבותה!" הרש"ב בשמעו זאת, פרץ בבכי... | |||
==קבלת הנשיאות== | ==קבלת הנשיאות== | ||