ניגון שמחה חסידי: הבדלים בין גרסאות בדף
שלום עליכם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
טאפרו דא פלאחו (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ניגון שמחה בן שתי בבות המושר בצורה מתגברת יותר ויותר | ניגון שמחה בן שתי בבות המושר בצורה מתגברת יותר ויותר, שהיה נפוץ בין כלל החצרות החסידיות. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
הניגון | הניגון דומה בתנועותיו לניגון שמחה מקובליץ{{הערה|ניגון שמחה מקובליץ. מפי ר' דוד הורביץ. {{תבנית:ק.שמע|קובץ=ניגון מקובליץ 4.mp3}}}}. יש אומרים שהניגון מגיע ממקור יותר קדום מחסידי פולין. ואכן ב[[חסידות בעלזא]] מקובלים שבעה ניגונים עתיקים שאותם מנגנים ב[[שמחת תורה]], המיוחסים לדבריהם ל'מגיד' (הכוונה לפי רוב הדיעות היא אל [[המגיד ממעזריטש]]) כשהניגון השביעי שאיתו מזמרים בהקפה השביעית (המכוון כנגד [[ספירת המלכות]]) הוא ניגון זה. מקובל לנגנו בהקפה השביעית גם אצל חסידי [[סקווירא]]. | ||
הניגון הושר בפי חסידי [[הרבי הרש"ב]] בתקופה בה שכן [[הרבי הרש"ב]] ב[[רוסטוב]], ואף היו אירע כמה פעמים שנגנו אותו בפניו. | |||
במשך הזמן התגלגל הניגון אל ה[[ציונים]] שסיפחו אותו למנגינות המזוהות עם תנועת הציונות, כשהם מצמידים לו את המילים {{ציטוטון|הבה נגילה עורו אחים מוכרחים להיות שמח. הבה נרננה ונשמחה}}, מילים המבטאות הוללות ופריקת עול. מאז נמנעו חצרות רבות לנגן אותו על-מנת ליצור ניתוק ובידול מתנועת הציונות וסממניה (למעט חסידות סקווירא, בה המשיכו לנגנו בשמחת תורה). | |||
בין חלק מחסידי חב"ד הקפידו על כך, בעוד וחלקם טענו כי אין להקפיד על כך לאחר שהניגון נוגן בפני הרבי הרש"ב. לפועל בהתוועדויות של [[הרבי הריי"צ]] וכן של [[הרבי]] לא ניגנו ניגון זה. | |||
בשמחת תורה בשנת תשע"ו, הורה [[ישראל הגר|האדמו"ר מוויז'ניץ]] כי היות וחדלו מלעשות שימוש בניגון יש לחזור ולנגנו, כשבעקבותיו הודיע על כך גם האדמו"ר מ[[טאלנא]]. שנה לאחר מכן הורה גם [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר מבעלז]] לנגנו בטיש שערך. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*על הניגון, הפסקת השימוש בו והחזרה להשתמש בו בחצרות החסידיות - הרב [[נחום גרינוולד]], '''וקחו לכם מזימרת הארץ''' בתוך [[היכל הבעש"ט]] גיליון מ"א, עמוד פא | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־19:43, 28 בינואר 2021
ניגון שמחה בן שתי בבות המושר בצורה מתגברת יותר ויותר, שהיה נפוץ בין כלל החצרות החסידיות.
היסטוריה
הניגון דומה בתנועותיו לניגון שמחה מקובליץ[1]. יש אומרים שהניגון מגיע ממקור יותר קדום מחסידי פולין. ואכן בחסידות בעלזא מקובלים שבעה ניגונים עתיקים שאותם מנגנים בשמחת תורה, המיוחסים לדבריהם ל'מגיד' (הכוונה לפי רוב הדיעות היא אל המגיד ממעזריטש) כשהניגון השביעי שאיתו מזמרים בהקפה השביעית (המכוון כנגד ספירת המלכות) הוא ניגון זה. מקובל לנגנו בהקפה השביעית גם אצל חסידי סקווירא.
הניגון הושר בפי חסידי הרבי הרש"ב בתקופה בה שכן הרבי הרש"ב ברוסטוב, ואף היו אירע כמה פעמים שנגנו אותו בפניו.
במשך הזמן התגלגל הניגון אל הציונים שסיפחו אותו למנגינות המזוהות עם תנועת הציונות, כשהם מצמידים לו את המילים "הבה נגילה עורו אחים מוכרחים להיות שמח. הבה נרננה ונשמחה", מילים המבטאות הוללות ופריקת עול. מאז נמנעו חצרות רבות לנגן אותו על-מנת ליצור ניתוק ובידול מתנועת הציונות וסממניה (למעט חסידות סקווירא, בה המשיכו לנגנו בשמחת תורה).
בין חלק מחסידי חב"ד הקפידו על כך, בעוד וחלקם טענו כי אין להקפיד על כך לאחר שהניגון נוגן בפני הרבי הרש"ב. לפועל בהתוועדויות של הרבי הריי"צ וכן של הרבי לא ניגנו ניגון זה.
בשמחת תורה בשנת תשע"ו, הורה האדמו"ר מוויז'ניץ כי היות וחדלו מלעשות שימוש בניגון יש לחזור ולנגנו, כשבעקבותיו הודיע על כך גם האדמו"ר מטאלנא. שנה לאחר מכן הורה גם האדמו"ר מבעלז לנגנו בטיש שערך.
לקריאה נוספת
- על הניגון, הפסקת השימוש בו והחזרה להשתמש בו בחצרות החסידיות - הרב נחום גרינוולד, וקחו לכם מזימרת הארץ בתוך היכל הבעש"ט גיליון מ"א, עמוד פא