תיבת נח: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==הציווי== | ==הציווי== | ||
ה' ציווה לנח פרטים מדוייקים בבניית התיבה ובמידותיה: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ, בַּכֹּפֶר. וְזֶה, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה, אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, וְאֶל-אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה, וּפֶתַח הַתֵּבָה, בְּצִדָּהּ תָּשִׂים; תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים, תַּעֲשֶׂהָ|מקור=בראשית פרק ו' פסוקים י"ד-ט"ז.}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ, בַּכֹּפֶר. וְזֶה, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה, אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, וְאֶל-אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה, וּפֶתַח הַתֵּבָה, בְּצִדָּהּ תָּשִׂים; תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים, תַּעֲשֶׂהָ|מקור=בראשית פרק ו' פסוקים י"ד-ט"ז.}} | ||
ואכן, נח בנה את התיבה בדיוק כפי ציווי ה' ככתוב {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹקִים כֵּן עָשָׂה|מקור=בראשית פרק ו' פסוק כ"ב.}} | |||
==בנייתה== | ==בנייתה== | ||
| שורה 13: | שורה 16: | ||
[[נח]] בנה את התיבה בעצמו במשך 120 שנה, כדי שאולי דור המבול יראו אותו בונה ו[[חזרה בתשובה|יחזרו בתשובה]]{{הערה|רש"י פרשת נח פרק ו' פסוק ד'.}}. התיבה היתה מעצי גופר. מחוץ לתיבה ובתוכה מרח זפת כדי שלא יכנסו ה[[מים]]. | [[נח]] בנה את התיבה בעצמו במשך 120 שנה, כדי שאולי דור המבול יראו אותו בונה ו[[חזרה בתשובה|יחזרו בתשובה]]{{הערה|רש"י פרשת נח פרק ו' פסוק ד'.}}. התיבה היתה מעצי גופר. מחוץ לתיבה ובתוכה מרח זפת כדי שלא יכנסו ה[[מים]]. | ||
אורכה של התיבה היה 300 [[אמה]], רוחבה 50 אמה, ו30 אמה גובהה. צורתה היתה כמו ספינה, גגה היה מושפע ועולה עד לאמה העליונה שהיתה שטוחה{{הערה|רש"י פרשת נח פרק ו' פסוק ט"ז.}}. | |||
לתיבה היו 3 קומות העליונה | לתיבה היו 3 קומות. העליונה עבור נח ומשפחתו, אמצעית לבעלי חיים, והתחתונה למזון ובמהלך המבול שימשה לאשפה{{הערה|רש"י פרשת נח פרק ו' פסוק ט"ז.}}. | ||
[[ה']] ציווה את נח לקחת שתי [[בהמה|בהמות]] (זכר ונקבה) מהבהמות הטמאות, ושבע מהבהמות הכשרות. בשביל שאחרי המבול יולידו עוד חיות, והסיבה שהכשרות שבע מכל אחד כדי שאחרי המבול נח יקריב [[קרבן|קורבנות]] ולא יגמרו על ידי זה החיות{{הערה|רש"י פרשת נח פרק ז' פסוק ב'. רש"י פרק ח' פסוק כ'.}}. | [[ה']] ציווה את נח לקחת שתי [[בהמה|בהמות]] (זכר ונקבה) מהבהמות הטמאות, ושבע מהבהמות הכשרות. בשביל שאחרי המבול יולידו עוד חיות, והסיבה שהכשרות שבע מכל אחד כדי שאחרי המבול נח יקריב [[קרבן|קורבנות]] ולא יגמרו על ידי זה החיות{{הערה|רש"י פרשת נח פרק ז' פסוק ב'. רש"י פרק ח' פסוק כ'.}}. | ||
נח בנה בתיבה צוהר, יש מחלוקת אם הצוהר היה חלון או אבן יקרה שהיתה | נח בנה בתיבה צוהר, יש מחלוקת אם הצוהר היה חלון או אבן יקרה שהיתה מאירה את התיבה{{הערה|רש"י פרשת נח פרק ו' פסוק ט"ז.}}. | ||
לפי [[רש"י]] התיבה היתה שוקעת במים אחת עשרה [[אמה]]{{הערה|רש"י פרשת נח פרק ח' פסוק ד'}}. | לפי [[רש"י]] התיבה היתה שוקעת במים אחת עשרה [[אמה]]{{הערה|רש"י פרשת נח פרק ח' פסוק ד'}}. | ||
בסיום המבול, ביום [[י"ז סיוון]], נעצרה התיבה ונחה על הרי אררט. | |||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
ה[[בעל-שם-טוב]] | על הפסוק "בא אל התיבה" מבאר ה[[בעל-שם-טוב]] שהמילה '''תיבה''' מבחינה רוחנית מדברת אודות תיבות ה[[תפילה]] וה[[תורה]]. שיהודי צריך להיכנס ולהיות מוקף בתיבות התורה והתפילה וכך הוא יהיה מוגן מה[[מבול]] הרוחני ששורר בעולם, נסיונות העולם הזה{{הערה|תורה אור פרשת נח ט' א'}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־01:59, 26 באוקטובר 2020
תיבת נח הייתה ספינת ענק בה שהה נח עם משפחתו בזמן המבול. את התיבה בנה על פי ציווי השם בכדי להציל את המין האנושי ואת כל מיני הצומח והחי ממבול המים ששרר בעולם.
בתיבה היה מצב של ימות המשיח, שכן אז התקיים הייעוד של "וגר זאב עם כבש".
הציווי
ה' ציווה לנח פרטים מדוייקים בבניית התיבה ובמידותיה:
עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ, בַּכֹּפֶר. וְזֶה, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה, אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, וְאֶל-אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה, וּפֶתַח הַתֵּבָה, בְּצִדָּהּ תָּשִׂים; תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים, תַּעֲשֶׂהָ
— בראשית פרק ו' פסוקים י"ד-ט"ז.
ואכן, נח בנה את התיבה בדיוק כפי ציווי ה' ככתוב
וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹקִים כֵּן עָשָׂה
— בראשית פרק ו' פסוק כ"ב.
בנייתה
נח בנה את התיבה בעצמו במשך 120 שנה, כדי שאולי דור המבול יראו אותו בונה ויחזרו בתשובה[1]. התיבה היתה מעצי גופר. מחוץ לתיבה ובתוכה מרח זפת כדי שלא יכנסו המים.
אורכה של התיבה היה 300 אמה, רוחבה 50 אמה, ו30 אמה גובהה. צורתה היתה כמו ספינה, גגה היה מושפע ועולה עד לאמה העליונה שהיתה שטוחה[2].
לתיבה היו 3 קומות. העליונה עבור נח ומשפחתו, אמצעית לבעלי חיים, והתחתונה למזון ובמהלך המבול שימשה לאשפה[3].
ה' ציווה את נח לקחת שתי בהמות (זכר ונקבה) מהבהמות הטמאות, ושבע מהבהמות הכשרות. בשביל שאחרי המבול יולידו עוד חיות, והסיבה שהכשרות שבע מכל אחד כדי שאחרי המבול נח יקריב קורבנות ולא יגמרו על ידי זה החיות[4].
נח בנה בתיבה צוהר, יש מחלוקת אם הצוהר היה חלון או אבן יקרה שהיתה מאירה את התיבה[5].
לפי רש"י התיבה היתה שוקעת במים אחת עשרה אמה[6].
בסיום המבול, ביום י"ז סיוון, נעצרה התיבה ונחה על הרי אררט.
בתורת החסידות
על הפסוק "בא אל התיבה" מבאר הבעל-שם-טוב שהמילה תיבה מבחינה רוחנית מדברת אודות תיבות התפילה והתורה. שיהודי צריך להיכנס ולהיות מוקף בתיבות התורה והתפילה וכך הוא יהיה מוגן מהמבול הרוחני ששורר בעולם, נסיונות העולם הזה[7].
קישורים חיצוניים
- כל מה שרציתם לדעת על התיבה באתר בית חב"ד
- סיכום פרשת נח באתר בית חב"ד
- פרשת נח – צוהר תעשה לתבה באתר חב"ד-אין סוף