ליובאוויטש וחייליה (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
# תמונות מתלמידיה<ref>התמימים, חיילים כלשון המחבר ע"ש חיילי בית דוד.</ref> עם סיקור קצר על מהותו של ה'תמים' המצולם. | # תמונות מתלמידיה<ref>התמימים, חיילים כלשון המחבר ע"ש חיילי בית דוד.</ref> עם סיקור קצר על מהותו של ה'תמים' המצולם. | ||
הספר נכתב ע"י ר' [[רפאל נחמן הכהן]] שהיה מתלמידי הישיבה בעצמו, ובעידודו והוראתו של הרבי מה"מ,<ref>שכתב מספר פעמים לזקני התמימים על החוב וההכרח לתעד את כל הידוע להם אודות ישיבת תומכי תמימים וכו'.</ref> ונדפס במהלך השנים בשני הדפסות. | הספר נכתב ע"י ר' [[רפאל נחמן הכהן]]<ref>אביו של החוזר ר' יואל כהן הי"ו.</ref> שהיה מתלמידי הישיבה בעצמו, ובעידודו והוראתו של הרבי מה"מ,<ref>שכתב מספר פעמים לזקני התמימים על החוב וההכרח לתעד את כל הידוע להם אודות ישיבת תומכי תמימים וכו'.</ref> ונדפס במהלך השנים בשני הדפסות. | ||
כאשר הודיע ל[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] על תוכנית כתיבת הספר ענה :"כל תאור וסיפור אמיתי דליובאוויטש מובן שטוב הוא וצורך השעה", | כאשר הודיע ל[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] על תוכנית כתיבת הספר ענה :"כל תאור וסיפור אמיתי דליובאוויטש מובן שטוב הוא וצורך השעה", | ||
גרסה מ־17:16, 11 בנובמבר 2020
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
הספר ליובאוויטש וחייליה הינו ספר אלבומי ואוטוביוגרפי-היסטורי על ישיבת תומכי תמימים שהיתה בעיירה ליובאוויטש, יצא לכבוד 85 שנה ליסוד הישיבה (תרנ"ז-תשמ"ב).
הספר מחולק לשנים:
- מראיה אופיה והתנהלותה של הישיבה בליובאוויטש.
- תמונות מתלמידיה[1] עם סיקור קצר על מהותו של ה'תמים' המצולם.
הספר נכתב ע"י ר' רפאל נחמן הכהן[2] שהיה מתלמידי הישיבה בעצמו, ובעידודו והוראתו של הרבי מה"מ,[3] ונדפס במהלך השנים בשני הדפסות.
כאשר הודיע לכ"ק אדמו"ר שליט"א על תוכנית כתיבת הספר ענה :"כל תאור וסיפור אמיתי דליובאוויטש מובן שטוב הוא וצורך השעה",
ולאחר שהגיש לפניו את כתב היד לפני ההוצאה לאור אמר הרבי: "ראוי להדפיס אחרי שיוגהה ע"י שני כמו שכתוב טובים השנים מן האחד", ואכן אחרי האריכה מסר את הספר לרב הגאון זלמן שמעון דבורקין הידוע בזכרונו הנפלא, וכן לר' זאב וואלף לבייב בן ר' משה הסופר וכל אחד העיר ותיקן כפי זיכרונו.