ניגון ידידי רועי מקימי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''ידידי רועי מקימי''' הינו [[ניגון]] המקונן על אורך ה[[גלות]]. חיברו [[ר']] ישראל נג'ארה, רבה של עזה, והשתייך לעיר [[צפת]].
'''ידידי רועי מקימי''' הינו [[ניגון]] המקונן על אורך ה[[גלות]]. חיברו [[ר']] ישראל נג'ארה, רבה של עזה, והשתייך לעיר [[צפת]].


ניגון זה היה מושר אצל [[חסידי חב"ד]] בעיירה [[ליובאוויטש]]. בשנת [[תרמ"ג]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] היו בניו שרים ניגון זה כשעיניהם זולגות [[דמעות]]<ref>מפי ר' [[יעק אייזיק בלנטר]]</ref>. [[אדמו"ר הריי"ץ]] אמר<ref>סעודת [[שמיני עצרת]] [[תש"ג]]</ref> שניגון זה הגיע מ[[ארץ ישראל]] ל[[חסיד]]י [[חב"ד]]" על ידי ר' [[שניאור זלמן סלונים]], בתחילת [[נשיא]]ותו של [[אדמו"ר הרש"ב]].
ניגון זה היה מושר אצל [[חסידי חב"ד]] בעיירה [[ליובאוויטש]]. בשנת [[תרמ"ג]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] היו בניו שרים ניגון זה כשעיניהם זולגות [[דמעות]]<ref>מפי ר' [[יעקב אייזיק בלנטר]]</ref>. [[אדמו"ר הריי"ץ]] אמר<ref>סעודת [[שמיני עצרת]] [[תש"ג]]</ref> שניגון זה הגיע מ[[ארץ ישראל]] ל[[חסיד]]י [[חב"ד]]" על ידי ר' [[שניאור זלמן סלונים]], בתחילת [[נשיא]]ותו של [[אדמו"ר הרש"ב]].


מילות הניגון (החלק החב"די): "יְדִידִי רוֹעִי מְקִימִי, מִמִּרְמַס אַנְשֵׁי לָצוֹן. הַגִּידָה לִי אַתָּה עַל מִי, נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן".
מילות הניגון (החלק החב"די): "יְדִידִי רוֹעִי מְקִימִי, מִמִּרְמַס אַנְשֵׁי לָצוֹן. הַגִּידָה לִי אַתָּה עַל מִי, נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן".

גרסה מ־13:50, 15 בדצמבר 2009

ידידי רועי מקימי הינו ניגון המקונן על אורך הגלות. חיברו ר' ישראל נג'ארה, רבה של עזה, והשתייך לעיר צפת.

ניגון זה היה מושר אצל חסידי חב"ד בעיירה ליובאוויטש. בשנת תרמ"ג לאחר הסתלקות אדמו"ר המהר"ש היו בניו שרים ניגון זה כשעיניהם זולגות דמעות[1]. אדמו"ר הריי"ץ אמר[2] שניגון זה הגיע מארץ ישראל לחסידי חב"ד" על ידי ר' שניאור זלמן סלונים, בתחילת נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב.

מילות הניגון (החלק החב"די): "יְדִידִי רוֹעִי מְקִימִי, מִמִּרְמַס אַנְשֵׁי לָצוֹן. הַגִּידָה לִי אַתָּה עַל מִי, נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן".

ניגון זה הוא ניגון ש"י בספר הניגונים ונרשם מפי ר' יעקב אייזיק בלנטר.

מקורות